משתמש:נועם/טיוטה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

ולא, והתניא שדך לא תזרע וכרמך  

לוקה אית ליה דר' אבין.

 

לא, דכולי עלמא לית ליה דרבי אבין אמר ר' אילעא, מאן דאמר  

אתולדה אחרינא לא מיחייב.

 

ולא, והתניא שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור  

ושבכרם אף כל שהיא עבודה שבשדה ושבכרם.

 

מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא.

 

 

כי אתא רב דימי אמר, יכול ילקה על התוספת, ונסיב לה תלמודא לפטורא, ולא ידענא מאי תלמודא ומאי תוספת ר' אלעזר אמר חרישה והכי קאמר יכול ילקה על חרישה דאתיא מכלל ופרט וכלל ונסיב ליה תלמודא לפטורא דאם כן כל הני פרטי למה לי

 

ור' יוחנן אמר ימים שהוסיפו חכמים לפני ראש השנה והכי קאמר יכול ילקה על תוספת ראש השנה דאתיא מ[[תנ"ך/שמות/לד#כא|בחריש ובקציר תשבות]] ונסיב לה תלמודא לפטורא כדבעינן למימר לקמן.

 

 

מאי ימים שלפני ראש השנה כדתנן עד מתי חורשין בשדה אילן ערב שביעית בית שמאי אומרים כל זמן שיפה לפרי וב"ה אומרים עד העצרת וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו ועד מתי חורשין שדה הלבן ערב שביעית משתכלה הלחה וכל זמן שבני אדם חורשים ליטע מקשאות ומדלעות ר' שמעון אומר א"כ נתנה תורה שיעור לכל אחד ואחד בידו אלא בשדה הלבן עד הפסח ובשדה האילן עד העצרת (וב"ה אומרים עד הפסח) ואמר ר' שמעון בן פזי אמר רבי  

יהושע בן לוי משום בר קפרא רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו ובטלום.

 

אמר ליה רבי זירא לר' אבהו ואמרי לה ריש לקיש לר' יוחנן רבן גמליאל ובית דינו היכי מצו מבטלי תקנתא דב"ש וב"ה והא תנן אין ב"ד יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין.

 

[[תנ"ך/דניאל/ד#טז|אשתומם כשעה חדא]].

 

אמר ליה אימור כך התנו ביניהן כל הרוצה לבטל יבוא ויבטל.

 

וניסוך המים הלכה למשה מסיני

 

אמר רבי יצחק כי גמירי הלכתא שלשים יום לפני  

ואתנו בדידהו כל הרוצה לבטל יבוא ויבטל.