משאת המלך/בראשית/א: הבדלים בין גרסאות בדף

'''פרש"י''' שיהיה טעם העץ כטעם הפרי והיא לא עשתה כן אלא ותוצא הארץ וגו' ועץ עושה פרי ולא העץ פרי, לפיכך כשנתקלל אדם על עוונו נפקדה גם היא על עונה. ובכלי יקר כתב דנתקשו המפרשים מדוע לא נענשה האדמה מיד. עוד יעויין במלבי"ם להלן {{ממ|[[/|ג' י"ז]]}} עה"כ ארורה האדמה בעבורך, והקשה דהיה צ"ל בגללך, דעבורך משמעותו לצורכך.

'''ונראה''' למבואר בר"ח {{ממ|[[/|חגיגה ט"ו.]]}} בענין שהלקוהו למטטרון, שלמלאכים שאינם בעלי בחירה אין שייך עונש, ומה שמצאנו עונשים היינו ללמד האדם. ומעתה כמו"כ עונש האדמה שאינה בעלת בחירה היינו נמי רק ללמד לבנ"א, והשתא ניחא לשון בעבורך, שאע"פ שהעונש הוא מה שנפקד עליה עוונה הקודם, אבל זה בעבורך לצורך האדם. ומעתה פשוט נמי שזה שייך רק לאחר שאכל מעץ הדעת והוצרך ללימוד זה של שכר ועונש, אבל לפני זה א"צ ללימודים שהרי אין לו יצה"ר לחטוא.