אור זרוע/גיטין/תשלב: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר) |
(העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''מתני' ''' | '''מתני' ''' מצאו לאלתר וכו'. ת"ר איזהו לאלתר ר' נתן אומר כל שלא שהה כדי שתעבור שיירא ותשרה רשב"א אומר כדי שיהא אדם עומד ורואה שלא עבר אדם שם. כתב רבי' יצחק אלפס ראינו לגאון שפסק [הלכה] שלא {{ממ|נזהד}} [שהה] אדם שם ומסתברא לן דכי הא מילתא דהיא איסורא עבדינן [לחומרא] שלא עבד אדם שם [אבל אם עבד אדם שם] והוחזקו שני יוסף בן שמעון חיישינן שמא ממנו נפל וצריכין אנו ליתן סימן מובהק כרב אשי או שיאמרו עדים מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של יוסף בן שמעון כדאמרי' לעיל עכ"ל. ירושלמי בשמעתין ושלהי יבמות איזהו על אתר ר' יוחנן אמר כל שלא עבר שם ברייה ר' יעקב בר אילא א"ר שמעון בר בא בשם ר' יהושע בן לוי כל שלא עברו שם שלשה בני אדם וקיי"ל כריב"ל כלפי ר' יוחנן כדפסיק ר"ת מיהו הואיל ולא הוזכר בגמ' דידן לא סמכינן עלה. ירושלמי בשמעתין ושלהי יבמות עבד עכו"ם מהו נשמעינה מן הדא אבא בר בר חנה אייתי גיטא ואבד מניה אשכחיה חד סירקאי אתא עובדא קומי רבנן ואכשרון הדא אמרה עבר עכו"ם כשר. פי' שאין לידא שמא נפל מן העכו"ם שאין שולחין את הגט על יד עכו"ם ופריך ונימר סימן הוה ליה ביה פי' סימן היה לו בגט לאבא בב"ח ולכך הכשירוהו הא לאו הכי לא הוו מכשרי ליה דחיישינן שמא מן העכו"ם נפל ולעולם עבר עכו"ם אסור ופריך ולא כן תני אין סימן בגיטין ומשני בההוא דאמר תרתי תלת שורין שנותן סימן כמה שורות יש בו שאין זה סימן מובהק ברם הכא הא שלו היה נקוד שזה סימן מובהק ולכך החזירוהו לו אבל אם לא היה סימן מובהק לא היו מחזירין לו ולעולם אם עבר עכו"ם פסול דחיישי' דילמא נפל מניה דשולחין הגט על יד עכו"ם. ולמדתי מיכן שני דברים ששולחין הגט על יד עכו"ם כדפרי' לעיל וגם אין להקפיד אם יחסר מי"ב שורות בגט או יוסיף עליהם מדבעי למימר שמנין השורות הוי סימן אי לאו דבעינן סימן מובהק. ירושלמי ר' זעירא בעא קומי ר' מנא הכא למה הוא פסול אני אומר אחר היה שם והיה שמו בשמו. הגע עצמך שבדקו אותו מקום ולא מצאו אחר ששמו בשמו אלא משום חומרא הוא בעריות והא תנינן הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו [הלכו ולא הכירוהו והשיאו את אשתו א"ל ר' מנא כן] א"ר שמואל בר אחא בשם רבי שמעון בר חייא האיש הזה שני גיטין היו בידו אחד כשר ואחד פסול אבד את הכשר והשליך את הפסול בשעה שמצא אני אומר הפסול מצא: | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־19:23, 29 במאי 2022
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' מצאו לאלתר וכו'. ת"ר איזהו לאלתר ר' נתן אומר כל שלא שהה כדי שתעבור שיירא ותשרה רשב"א אומר כדי שיהא אדם עומד ורואה שלא עבר אדם שם. כתב רבי' יצחק אלפס ראינו לגאון שפסק [הלכה] שלא (נזהד) [שהה] אדם שם ומסתברא לן דכי הא מילתא דהיא איסורא עבדינן [לחומרא] שלא עבד אדם שם [אבל אם עבד אדם שם] והוחזקו שני יוסף בן שמעון חיישינן שמא ממנו נפל וצריכין אנו ליתן סימן מובהק כרב אשי או שיאמרו עדים מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של יוסף בן שמעון כדאמרי' לעיל עכ"ל. ירושלמי בשמעתין ושלהי יבמות איזהו על אתר ר' יוחנן אמר כל שלא עבר שם ברייה ר' יעקב בר אילא א"ר שמעון בר בא בשם ר' יהושע בן לוי כל שלא עברו שם שלשה בני אדם וקיי"ל כריב"ל כלפי ר' יוחנן כדפסיק ר"ת מיהו הואיל ולא הוזכר בגמ' דידן לא סמכינן עלה. ירושלמי בשמעתין ושלהי יבמות עבד עכו"ם מהו נשמעינה מן הדא אבא בר בר חנה אייתי גיטא ואבד מניה אשכחיה חד סירקאי אתא עובדא קומי רבנן ואכשרון הדא אמרה עבר עכו"ם כשר. פי' שאין לידא שמא נפל מן העכו"ם שאין שולחין את הגט על יד עכו"ם ופריך ונימר סימן הוה ליה ביה פי' סימן היה לו בגט לאבא בב"ח ולכך הכשירוהו הא לאו הכי לא הוו מכשרי ליה דחיישינן שמא מן העכו"ם נפל ולעולם עבר עכו"ם אסור ופריך ולא כן תני אין סימן בגיטין ומשני בההוא דאמר תרתי תלת שורין שנותן סימן כמה שורות יש בו שאין זה סימן מובהק ברם הכא הא שלו היה נקוד שזה סימן מובהק ולכך החזירוהו לו אבל אם לא היה סימן מובהק לא היו מחזירין לו ולעולם אם עבר עכו"ם פסול דחיישי' דילמא נפל מניה דשולחין הגט על יד עכו"ם. ולמדתי מיכן שני דברים ששולחין הגט על יד עכו"ם כדפרי' לעיל וגם אין להקפיד אם יחסר מי"ב שורות בגט או יוסיף עליהם מדבעי למימר שמנין השורות הוי סימן אי לאו דבעינן סימן מובהק. ירושלמי ר' זעירא בעא קומי ר' מנא הכא למה הוא פסול אני אומר אחר היה שם והיה שמו בשמו. הגע עצמך שבדקו אותו מקום ולא מצאו אחר ששמו בשמו אלא משום חומרא הוא בעריות והא תנינן הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו [הלכו ולא הכירוהו והשיאו את אשתו א"ל ר' מנא כן] א"ר שמואל בר אחא בשם רבי שמעון בר חייא האיש הזה שני גיטין היו בידו אחד כשר ואחד פסול אבד את הכשר והשליך את הפסול בשעה שמצא אני אומר הפסול מצא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |