בבלי מפוסק/ביצה/ה/ב

ובקש להפקירו לעניים, אמרו לו תלמידיו רבי כבר נמנו עליך חבריך והתירוהו. מאן חבריך, רבן יוחנן בן זכאי. טעמא דנמנו, הא לא נמנו, לא.

מאי ואומר. ה"ק, מכדי כתיב היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה, לך אמור להם שובו לכם לאהליכם למה לי. שמע מינה, כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו. וכי תימא למצות עונה הוא דאתא, ת"ש במשוך היובל המה יעלו בהר, מכדי כתיב גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא, במשוך היובל למה לי, שמע מינה דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו. וכי תימא הני מילי בדאורייתא אבל בדרבנן לא, ת"ש כרם רבעי, והא כרם רבעי דרבנן וקאמרי ליה כבר נמנו עליך חבריך והתירוהו. וכי תימא ביצה נמי אמנו עלה רבן יוחנן בן זכאי ושריוה, כי אמנו אעדות אביצה לא אמנו.

א"ל אביי, אטו ביצה במנין מי הואי, ביצה בעדות תליא מלתא. אתסר עדות אתסר ביצה, אשתרי עדות אשתרי ביצה.

רב אדא ורב שלמן, תרוייהו מבי כלוחית, אמרי, אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך, ביצה אסורה. מ"ט, מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו ביצה ביום טוב שני, השתא נמי ניכול, ולא ידעי דאשתקד שתי קדושות הן, והשתא קדושה אחת היא.

אי הכי, עדות נמי לא נקבל. מ"ט, מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא קבלנו עדות החדש כל היום כולו, השתא נמי נקבל. הכי השתא, התם עדות מסורה לב"ד, ביצה לכל מסורה.

רבא אמר, אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך, ביצה אסורה. מי לא מודה רבן יוחנן בן זכאי שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה, שנוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש.

ואמר רבא, הלכתא כותיה דרב בהני תלת, בין לקולא בין לחומרא.

---

עמוד קודם • עמוד זה ללא פיסוק • עמוד הבא

---

• מסכת ביצה - כל הדפים •