תוספות יום טוב/סוכה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←א: הערה) |
(←א: כך הוגה בתוס' יו"ט המבואר) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
'''פסולה.''' בגמ' פריך דבמבוי רפ"ק דערובין {{ממ|[[משנה/עירובין/א#א|מ"א]]}} תני בכה"ג דהכא ותנן ימעט. ומ"ש דהכא תני פסולה. ומשני סוכה דאורייתא תני פסולה. דכל כמה דלא מתקנה הויא פסולה מימות משה רבינו ע"ה שנתן מדתה אבל מבוי דרבנן ועכשיו מתחילין להראות'{{הערה|'''להראותך''' {{ממ|תוס' יו"ט המבואר}}.}} שיעורו מאי פסלות שייך למימר הלכך תני ימעט. כ"פ רש"י. ובתוס' מפרש בע"א. א"נ סוכה נפישי מיליה לענין גובה ולענין דפנות ולענין סכך וכי הוה תני בחדא תקנתא. מיבעי למתני' בכולהו הלכך כללינהו לכולהו בלישנא דפסולה דלעולם ילמד אדם לתלמידיו בלשון קצרה: | '''פסולה.''' בגמ' פריך דבמבוי רפ"ק דערובין {{ממ|[[משנה/עירובין/א#א|מ"א]]}} תני בכה"ג דהכא ותנן ימעט. ומ"ש דהכא תני פסולה. ומשני סוכה דאורייתא תני פסולה. דכל כמה דלא מתקנה הויא פסולה מימות משה רבינו ע"ה שנתן מדתה אבל מבוי דרבנן ועכשיו מתחילין להראות'{{הערה|'''להראותך''' {{ממ|תוס' יו"ט המבואר}}.}} שיעורו מאי פסלות שייך למימר הלכך תני ימעט. כ"פ רש"י. ובתוס' מפרש בע"א. א"נ סוכה נפישי מיליה לענין גובה ולענין דפנות ולענין סכך וכי הוה תני בחדא תקנתא. מיבעי למתני' בכולהו הלכך כללינהו לכולהו בלישנא דפסולה דלעולם ילמד אדם לתלמידיו בלשון קצרה: | ||
'''ושאינה גבוהה עשרה.''' פירש ה[[רע"ב/סוכה/א#א|ר"ב]] דדירה סרוחה [היא] כו'. הלכך אפילו היא גבוהה מי' אלא שהוצין יורדין לתוך י'. אע"ג דחמתן של ההוצין מרובה מצלתן ואימא דלא למעטו קמ"ל דמשום דירה סרוחה פסולה. כדאיתא להאי דינא בגמרא דף ד'. אבל לענין שעור גובה י' עצמו הא מסקינן בגמרא [[בבלי/סוכה/ה/ב|דף ה' ע"ב]] דלרבי מאיר [[משנה/כלים/יז# | '''ושאינה גבוהה עשרה.''' פירש ה[[רע"ב/סוכה/א#א|ר"ב]] דדירה סרוחה [היא] כו'. הלכך אפילו היא גבוהה מי' אלא שהוצין יורדין לתוך י'. אע"ג דחמתן של ההוצין מרובה מצלתן ואימא דלא למעטו קמ"ל דמשום דירה סרוחה פסולה. כדאיתא להאי דינא בגמרא דף ד'. אבל לענין שעור גובה י' עצמו הא מסקינן בגמרא [[בבלי/סוכה/ה/ב|דף ה' ע"ב]] דלרבי מאיר [[משנה/כלים/יז#י|משנה (ו') [י'] פרק י"ז]] דכלים דהלכה כמותו. דכל אמה אפילו דכלים באמה בת ו' וילפינן לה מכרובים שבמשכן דכתיב גבייהו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כה#כ|שמות כ"ה כ']]}} סוככים בכנפיהם [על הכפורת ולעיל מיניה כתיב פורשי כנפים] למעלה משמע למעלה מראשיהם. ועל כפורת הארון היו עומדים שגובהו דארון אמה ומחצה שהן ט' טפחים והכפורת עוביו טפח דיליף ממסגרת דשלחן. וכמו דבמקדש דשלמה היו מגיעים הכרובים עד שליש גובה הבית ה"נ במשכן. וגובהו במשכן י' אמות שהן ס' טפחים שהשליש ך' טפחים נמצאו הכרובים פורשי כנפים על הארון בי' טפחים חלל וקרי להו סכך. ולר"י דמשנת כלים דלא הוו אלא באמה בת ה' אמרינן דהלכתא גמירי לה מהלכה למשה מסיני: | ||
'''ושאין לה ג' דפנות.''' מ"ש ה[[רע"ב/סוכה/א #א|ר"ב]] צורת הפתח פירושו כמ"ש בערובין רפ"ק{{הערה|עי' שם ב[[רע"ב/עירובין/א#א|רע"ב מ"א]] {{ממ|ד"ה ואם יש לו}}.}}. וגבי פס ד' לא כתב הר"ב צורת הפתח ואפשר דסובר דכשעושה בפס ד' ועשהו בסמוך לא בעינן צורת הפתח הואיל ויש בו הכשר סוכה כשאתה מעמידו בפחות מג' אבל ה[[פירוש המשנה לרמב"ם/סוכה/א#א|רמב"ם]] כתב שזו ג"כ צריכה צורת הפתח. והרא"ש והר"ן כתבו שיש בזה מחלוקת בין הפוסקים. ומ"ש הר"ב ו' על ו' לראשו ורובו. לשון הירושלמי דגברא באמתא יתיב. ועיין [[משנה/סוכה/ב#ז|משנה ז' פ"ב]]: | '''ושאין לה ג' דפנות.''' מ"ש ה[[רע"ב/סוכה/א #א|ר"ב]] צורת הפתח פירושו כמ"ש בערובין רפ"ק{{הערה|עי' שם ב[[רע"ב/עירובין/א#א|רע"ב מ"א]] {{ממ|ד"ה ואם יש לו}}.}}. וגבי פס ד' לא כתב הר"ב צורת הפתח ואפשר דסובר דכשעושה בפס ד' ועשהו בסמוך לא בעינן צורת הפתח הואיל ויש בו הכשר סוכה כשאתה מעמידו בפחות מג' אבל ה[[פירוש המשנה לרמב"ם/סוכה/א#א|רמב"ם]] כתב שזו ג"כ צריכה צורת הפתח. והרא"ש והר"ן כתבו שיש בזה מחלוקת בין הפוסקים. ומ"ש הר"ב ו' על ו' לראשו ורובו. לשון הירושלמי דגברא באמתא יתיב. ועיין [[משנה/סוכה/ב#ז|משנה ז' פ"ב]]: | ||