ערך/הפקר בית דין: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת הערך מספר הון יוסף + התאמה לאוצר) |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== אם יכול להקנות או רק להפקיע == | |||
== אם יכול להקנות | |||
דעת רבינו יונה (בשטמ"ק בב"ב ק. ד"ה ורבי אליעזר) דלא מהני אלא להפקיע, ולא להקנות. וכ"כ במחנ"א (קנין משיכה סי' ב ד"ה איברא, [לולא דברי הר"ן]), ונתה"מ{{הערה|וצ"ע דהוא כתב כן ליישב דעת הרשב"א, וסותר לכאורה לרשב"א בגיטין דבסמוך.}} (רלה יג). אמנם הרשב"א (בגיטין לו: ד"ה רבא) כתב שמהני אף להקנות. וע"ע שו"ת רעק"א (ח"א רכא אות ו ד"ה ויראה [וע"ש הע' כו], ובסי' רכב אות כא), ואמרי משה (סי' לז בהג"ה), ויד דוד {{ממ|[[בבלי/גיטין/לו/ב|גיטין לו:]]}}.{{הערה|לדעת ר' יונה ודאי שהפקר ב"ד אינו יכול לשנות הכללים, אבל לדעת הרשב"א יל"ע אם יכולים גם לשנות את כללי הממון או רק להפקיר ולהקנות.}} | דעת רבינו יונה (בשטמ"ק בב"ב ק. ד"ה ורבי אליעזר) דלא מהני אלא להפקיע, ולא להקנות. וכ"כ במחנ"א (קנין משיכה סי' ב ד"ה איברא, [לולא דברי הר"ן]), ונתה"מ{{הערה|וצ"ע דהוא כתב כן ליישב דעת הרשב"א, וסותר לכאורה לרשב"א בגיטין דבסמוך.}} (רלה יג). אמנם הרשב"א (בגיטין לו: ד"ה רבא) כתב שמהני אף להקנות. וע"ע שו"ת רעק"א (ח"א רכא אות ו ד"ה ויראה [וע"ש הע' כו], ובסי' רכב אות כא), ואמרי משה (סי' לז בהג"ה), ויד דוד {{ממ|[[בבלי/גיטין/לו/ב|גיטין לו:]]}}.{{הערה|לדעת ר' יונה ודאי שהפקר ב"ד אינו יכול לשנות הכללים, אבל לדעת הרשב"א יל"ע אם יכולים גם לשנות את כללי הממון או רק להפקיר ולהקנות.}} | ||
== אם שייך בהקדש == | == אם שייך בהקדש == | ||
בתוס' בכתובות כט. ד"ה אלו מבואר דשייך הפקר ב"ד גבי חלק מזבח. וע"ש בקוב"ש פ, וכן הוכיח במקדש דוד לה, ג, וע"ש שרק בקדו"ד. וכן משמע בריטב"א (בב"מ צט. ד"ה ואי) דשייך הפקר ב"ד בהקדש. ומתוס' ב"ק עט. (סוף ד"ה תקנו) לכאורה מוכח שלא מועיל להקדש, שהקשו איך רבנן יכולים לתקן שייקנה למועל והא הוי חומרא דאתי לידי קולא. ואם מהני הפקר ב"ד מה קשה. [ולכאורה תלוי אם קנין דרבנן מהני לדאורייתא]. וע"ע קצה"ח קד סק"א "אין להם כח לעקור שעבוד הקדש". | בתוס' בכתובות כט. ד"ה אלו מבואר דשייך הפקר ב"ד גבי חלק מזבח. וע"ש בקוב"ש פ, וכן הוכיח במקדש דוד לה, ג, וע"ש שרק בקדו"ד. וכן משמע בריטב"א (בב"מ צט. ד"ה ואי) דשייך הפקר ב"ד בהקדש. ומתוס' ב"ק עט. (סוף ד"ה תקנו) לכאורה מוכח שלא מועיל להקדש, שהקשו איך רבנן יכולים לתקן שייקנה למועל והא הוי חומרא דאתי לידי קולא. ואם מהני הפקר ב"ד מה קשה. [ולכאורה תלוי אם קנין דרבנן מהני לדאורייתא]. וע"ע קצה"ח קד סק"א "אין להם כח לעקור שעבוד הקדש". | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:הון יוסף]] | [[קטגוריה:הון יוסף]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:24, 21 באפריל 2023
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
הפקר בית דין
אם יכול להקנות או רק להפקיע[עריכה]
דעת רבינו יונה (בשטמ"ק בב"ב ק. ד"ה ורבי אליעזר) דלא מהני אלא להפקיע, ולא להקנות. וכ"כ במחנ"א (קנין משיכה סי' ב ד"ה איברא, [לולא דברי הר"ן]), ונתה"מ[1] (רלה יג). אמנם הרשב"א (בגיטין לו: ד"ה רבא) כתב שמהני אף להקנות. וע"ע שו"ת רעק"א (ח"א רכא אות ו ד"ה ויראה [וע"ש הע' כו], ובסי' רכב אות כא), ואמרי משה (סי' לז בהג"ה), ויד דוד (גיטין לו:).[2]
אם שייך בהקדש[עריכה]
בתוס' בכתובות כט. ד"ה אלו מבואר דשייך הפקר ב"ד גבי חלק מזבח. וע"ש בקוב"ש פ, וכן הוכיח במקדש דוד לה, ג, וע"ש שרק בקדו"ד. וכן משמע בריטב"א (בב"מ צט. ד"ה ואי) דשייך הפקר ב"ד בהקדש. ומתוס' ב"ק עט. (סוף ד"ה תקנו) לכאורה מוכח שלא מועיל להקדש, שהקשו איך רבנן יכולים לתקן שייקנה למועל והא הוי חומרא דאתי לידי קולא. ואם מהני הפקר ב"ד מה קשה. [ולכאורה תלוי אם קנין דרבנן מהני לדאורייתא]. וע"ע קצה"ח קד סק"א "אין להם כח לעקור שעבוד הקדש".
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |