משנה/שביעית/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(המשך הקלדה מחדש (העתק ממהדורת וילנה הישנה)) |
מ (←top: clean up) |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{עוגןמ|א}} עד אימתי חורשין בשדה הלבן ערב שביעית, עד שתכלה הליחה, כל זמן שבני אדם חורשים ליטע במקשאות ובמדלעות. אמר רבי שמעון, נתת תורת כל אחד ואחד בידו, אלא בשדה הלבן עד הפסח ובשדה האילן עד עצרת. | |||
{{ | {{עוגןמ|ב}} מזבלין ומעדרין במקשאות ובמדלעות עד ראש השנה. וכן בבית השלחין. מיבלין מפרקין מאבקין מעשנין עד ראש השנה. רבי שמעון אומר, אף נוטל הוא את העלה מן האשכול בשביעית. | ||
{{עוגןמ| | {{עוגןמ|ג}} מסקלין עד ראש השנה. מקרסמין מזרדין מפסלין עד ראש השנה. רבי יהושע אומר כזירודה וכפיסולה של חמישית כך של ששית. רבי שמעון אומר, כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן, רשאי אני בפיסולו. | ||
{{עוגןמ| | {{עוגןמ|ד}} מזהמין את הנטיעות, וכורכין אותן, וקוטמין אותן, ועושין להם בתים, ומשקין אותן, עד ראש השנה. רבי אלעזר בר צדוק אומר, אף משקה הוא את הנוף בשביעית, אבל לא את העיקר. | ||
{{עוגןמ| | {{עוגןמ|ה}} סכין את הפגים ומנקבים אותם עד ראש השנה. פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית, ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית, לא סכין ולא מנקבין אותן. רבי יהודה אומר, מקום שנהגו לסוך אינן סכין מפני שהיא עבודה, מקום שנהגו שלא לסוך סכין. רבי שמעון מתיר באילן, מפני שהוא רשאי בעבודת האילן. | ||
{{עוגןמ| | {{עוגןמ|ו}} אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית, פחות משלשים יום לפני ראש השנה. ואם נטע או הבריך או הרכיב, יעקור. רבי יהודה אומר, כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים, שוב אינה קולטת. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים, לשתי שבתות. | ||
{{עוגןמ| | {{עוגןמ|ז}} האורז, והדוחן, והפרגין, והשומשמין, שהשרישו לפני ראש השנה. מתעשרין לשעבר, ומותרין בשביעית. ואם לאו, אסורין בשביעית, ומתעשרין לשנה הבאה. | ||
{{עוגןמ| | {{עוגןמ|ח}} רבי שמעון שזורי אומר, פול המצרי שזרעו לזרע בתחלה כיוצא בהן. רבי שמעון אומר, אפונין הגמלונין כיוצא בהן. רבי אלעזר אומר, אפונין הגמלונין משתרמלו לפני ראש השנה. | ||
{{עוגןמ| | {{עוגןמ|ט}} הבצלים הסריסים ופול המצרי שמנע מהם מים שלשים יום לפני ראש השנה, מתעשרין לשעבר, ומותרים בשביעית. ואם לאו, אסורים בשביעית, ומתעשרין לשנה הבאה. ושל בעל שמנע מהם מים שתי עונות דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים שלש. | ||
{{עוגןמ| | {{עוגןמ|י}} הדלועין שקיימן לזרע, אם הקשו לפני ראש השנה, ונפסלו מאוכל אדם, מותר לקיימן בשביעית. ואם לאו, אסור לקיימן בשביעית. התמרות שלהם, אסורות בשביעית. ומרביצין בעפר לבן דברי רבי שמעון, רבי אליעזר בן יעקב אוסר. ממרסין באורז בשביעית, רבי שמעון אומר אבל אין מכסחין. | ||
{{ | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
[[ירושלמי/שביעית#פרק שני - עד אימתי חורשין שדה הלבן|ירושלמי]] על פרק זה. | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
גרסה אחרונה מ־11:00, 13 באוקטובר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
(א) עד אימתי חורשין בשדה הלבן ערב שביעית, עד שתכלה הליחה, כל זמן שבני אדם חורשים ליטע במקשאות ובמדלעות. אמר רבי שמעון, נתת תורת כל אחד ואחד בידו, אלא בשדה הלבן עד הפסח ובשדה האילן עד עצרת.
(ב) מזבלין ומעדרין במקשאות ובמדלעות עד ראש השנה. וכן בבית השלחין. מיבלין מפרקין מאבקין מעשנין עד ראש השנה. רבי שמעון אומר, אף נוטל הוא את העלה מן האשכול בשביעית.
(ג) מסקלין עד ראש השנה. מקרסמין מזרדין מפסלין עד ראש השנה. רבי יהושע אומר כזירודה וכפיסולה של חמישית כך של ששית. רבי שמעון אומר, כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן, רשאי אני בפיסולו.
(ד) מזהמין את הנטיעות, וכורכין אותן, וקוטמין אותן, ועושין להם בתים, ומשקין אותן, עד ראש השנה. רבי אלעזר בר צדוק אומר, אף משקה הוא את הנוף בשביעית, אבל לא את העיקר.
(ה) סכין את הפגים ומנקבים אותם עד ראש השנה. פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית, ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית, לא סכין ולא מנקבין אותן. רבי יהודה אומר, מקום שנהגו לסוך אינן סכין מפני שהיא עבודה, מקום שנהגו שלא לסוך סכין. רבי שמעון מתיר באילן, מפני שהוא רשאי בעבודת האילן.
(ו) אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית, פחות משלשים יום לפני ראש השנה. ואם נטע או הבריך או הרכיב, יעקור. רבי יהודה אומר, כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים, שוב אינה קולטת. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים, לשתי שבתות.
(ז) האורז, והדוחן, והפרגין, והשומשמין, שהשרישו לפני ראש השנה. מתעשרין לשעבר, ומותרין בשביעית. ואם לאו, אסורין בשביעית, ומתעשרין לשנה הבאה.
(ח) רבי שמעון שזורי אומר, פול המצרי שזרעו לזרע בתחלה כיוצא בהן. רבי שמעון אומר, אפונין הגמלונין כיוצא בהן. רבי אלעזר אומר, אפונין הגמלונין משתרמלו לפני ראש השנה.
(ט) הבצלים הסריסים ופול המצרי שמנע מהם מים שלשים יום לפני ראש השנה, מתעשרין לשעבר, ומותרים בשביעית. ואם לאו, אסורים בשביעית, ומתעשרין לשנה הבאה. ושל בעל שמנע מהם מים שתי עונות דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים שלש.
(י) הדלועין שקיימן לזרע, אם הקשו לפני ראש השנה, ונפסלו מאוכל אדם, מותר לקיימן בשביעית. ואם לאו, אסור לקיימן בשביעית. התמרות שלהם, אסורות בשביעית. ומרביצין בעפר לבן דברי רבי שמעון, רבי אליעזר בן יעקב אוסר. ממרסין באורז בשביעית, רבי שמעון אומר אבל אין מכסחין.
ירושלמי על פרק זה.