שיחה:משנה/פאה/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
נלענ"ד די"ל שהמחלוקת ב[[משנה/פאה/ג#ד|משנה ד׳]] מקבילה למחלוקת במשנה א׳, בית שמאי סוברים כרבי יוסי ובית הלל סוברים כחכמים (וכן להפך). --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:28, 7 בפברואר 2021 (IST) | נלענ"ד די"ל שהמחלוקת ב[[משנה/פאה/ג#ד|משנה ד׳]] מקבילה למחלוקת במשנה א׳, בית שמאי סוברים כרבי יוסי ובית הלל סוברים כחכמים (וכן להפך). --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:28, 7 בפברואר 2021 (IST) | ||
:{{א|מושך בשבט|אם}} כנים דבריך זו שאלה, כי כידוע בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה והגמרא שואלת פעמים רבות ורבי פלוני סבר לה כבית שמאי וכיו"ב, ונצרכת לומר רבי פלוני אמר לך לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 23:31, 7 בפברואר 2021 (IST) | :{{א|מושך בשבט|אם}} כנים דבריך זו שאלה, כי כידוע בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה והגמרא שואלת פעמים רבות ורבי פלוני סבר לה כבית שמאי וכיו"ב, ונצרכת לומר רבי פלוני אמר לך לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 23:31, 7 בפברואר 2021 (IST) | ||
:לגופה של "שאלה", אני רציתי ליישב שדעת בית הלל רלוונטית דווקא לעצים שהם סוג גידול שונה מאשר התבואה ולכן דעת ב"ה שאינם מפסיקים, אך עדיין יש מקום לומר שבצלים וירקות כיון שיש ביניהם דמיון כלשהו ומאידך הרי זה גידול אחר יש כאן יותר צורה של הפסק ולכן נחלקו בזה חכמים ורבי יוסי. לאחר מכן ראיתי בתפארת ישראל {{ממ|[[תפארת ישראל - יכין/פאה/ג#כב|אות כב]]}} שכתב וז"ל: ולא דמי לתבואה בין הזתים במשנה א' דהתם דרך בני אדם לזרוע בין האילנות משא"כ הכא. הרי שאף הוא נזקק לשאלתך ויישבה באופן אחר. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 23:36, 7 בפברואר 2021 (IST) | ::לגופה של "שאלה", אני רציתי ליישב שדעת בית הלל רלוונטית דווקא לעצים שהם סוג גידול שונה מאשר התבואה ולכן דעת ב"ה שאינם מפסיקים, אך עדיין יש מקום לומר שבצלים וירקות כיון שיש ביניהם דמיון כלשהו ומאידך הרי זה גידול אחר יש כאן יותר צורה של הפסק ולכן נחלקו בזה חכמים ורבי יוסי. לאחר מכן ראיתי בתפארת ישראל {{ממ|[[תפארת ישראל - יכין/פאה/ג#כב|אות כב]]}} שכתב וז"ל: ולא דמי לתבואה בין הזתים במשנה א' דהתם דרך בני אדם לזרוע בין האילנות משא"כ הכא. הרי שאף הוא נזקק לשאלתך ויישבה באופן אחר. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 23:36, 7 בפברואר 2021 (IST) | ||
:שוב ראיתי שאף הרע"ב כתב שטעמו של רבי יוסי משום זרע אחר שאין דרך בני אדם להיות מכניס בצלים בין הירק, והיא היא. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 00:01, 8 בפברואר 2021 (IST) | :::שוב ראיתי שאף הרע"ב כתב שטעמו של רבי יוסי משום זרע אחר שאין דרך בני אדם להיות מכניס בצלים בין הירק, והיא היא. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 00:01, 8 בפברואר 2021 (IST) | ||
::::{{א|ש"ס יידן|ייש"כ}},ראיתי ה[[מלאכת שלמה/{{כאן}}|מלאכת שלמה]] כותב: "בחולין בפ' ראשית הגז (דקל"ז) שמעי' מינה דאע"ג דר' יוסי דייק בעלמא לישנא דקרא לקט קציר ולא לקט קטוף מודה הוא במידי דאורחיה בקטוף כגון בצלים ושומים דקטוף שלהן זהו קצירן. דהא מחייב פאה בבצלים ואע"ג דאינו קוצרן במגל ומרבה לה מקרא דתניא קציר אין לי אלא קציר עוקר כגון עדשים מנין ת"ל לקצור. תולש כגון פולים מנין ת"ל בקוצרך ע"כ. ופי' בערוך טעמא דר' יוסי דס"ל '''הואיל והירק פטור מן הפאה וכל ערוגה לבדה אין מצטרפות ע"כ.''' ובירוש' ר"פ מפרש טעמא דר"י משום דאין דרך בנ"א להכניס בצלים בין הירק ומש"ה מפסקי. ורבנן סברי כיון דבצלים מכניסן לקיום הוא וירק אין מכניסו לקיום בטלה ערוגת ירק לגבייהו וכאוירא חשיבא" --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 00:05, 8 בפברואר 2021 (IST) | |||
גרסה מ־01:05, 8 בפברואר 2021
משנה ד
נלענ"ד די"ל שהמחלוקת במשנה ד׳ מקבילה למחלוקת במשנה א׳, בית שמאי סוברים כרבי יוסי ובית הלל סוברים כחכמים (וכן להפך). --מושך בשבט (שיחה) 23:28, 7 בפברואר 2021 (IST)
- אם כנים דבריך זו שאלה, כי כידוע בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה והגמרא שואלת פעמים רבות ורבי פלוני סבר לה כבית שמאי וכיו"ב, ונצרכת לומר רבי פלוני אמר לך לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה. ש"ס יידן (שיחה) 23:31, 7 בפברואר 2021 (IST)
- לגופה של "שאלה", אני רציתי ליישב שדעת בית הלל רלוונטית דווקא לעצים שהם סוג גידול שונה מאשר התבואה ולכן דעת ב"ה שאינם מפסיקים, אך עדיין יש מקום לומר שבצלים וירקות כיון שיש ביניהם דמיון כלשהו ומאידך הרי זה גידול אחר יש כאן יותר צורה של הפסק ולכן נחלקו בזה חכמים ורבי יוסי. לאחר מכן ראיתי בתפארת ישראל (אות כב) שכתב וז"ל: ולא דמי לתבואה בין הזתים במשנה א' דהתם דרך בני אדם לזרוע בין האילנות משא"כ הכא. הרי שאף הוא נזקק לשאלתך ויישבה באופן אחר. ש"ס יידן (שיחה) 23:36, 7 בפברואר 2021 (IST)
- שוב ראיתי שאף הרע"ב כתב שטעמו של רבי יוסי משום זרע אחר שאין דרך בני אדם להיות מכניס בצלים בין הירק, והיא היא. ש"ס יידן (שיחה) 00:01, 8 בפברואר 2021 (IST)
- ייש"כ,ראיתי המלאכת שלמה כותב: "בחולין בפ' ראשית הגז (דקל"ז) שמעי' מינה דאע"ג דר' יוסי דייק בעלמא לישנא דקרא לקט קציר ולא לקט קטוף מודה הוא במידי דאורחיה בקטוף כגון בצלים ושומים דקטוף שלהן זהו קצירן. דהא מחייב פאה בבצלים ואע"ג דאינו קוצרן במגל ומרבה לה מקרא דתניא קציר אין לי אלא קציר עוקר כגון עדשים מנין ת"ל לקצור. תולש כגון פולים מנין ת"ל בקוצרך ע"כ. ופי' בערוך טעמא דר' יוסי דס"ל הואיל והירק פטור מן הפאה וכל ערוגה לבדה אין מצטרפות ע"כ. ובירוש' ר"פ מפרש טעמא דר"י משום דאין דרך בנ"א להכניס בצלים בין הירק ומש"ה מפסקי. ורבנן סברי כיון דבצלים מכניסן לקיום הוא וירק אין מכניסו לקיום בטלה ערוגת ירק לגבייהו וכאוירא חשיבא" --מושך בשבט (שיחה) 00:05, 8 בפברואר 2021 (IST)
- שוב ראיתי שאף הרע"ב כתב שטעמו של רבי יוסי משום זרע אחר שאין דרך בני אדם להיות מכניס בצלים בין הירק, והיא היא. ש"ס יידן (שיחה) 00:01, 8 בפברואר 2021 (IST)
- לגופה של "שאלה", אני רציתי ליישב שדעת בית הלל רלוונטית דווקא לעצים שהם סוג גידול שונה מאשר התבואה ולכן דעת ב"ה שאינם מפסיקים, אך עדיין יש מקום לומר שבצלים וירקות כיון שיש ביניהם דמיון כלשהו ומאידך הרי זה גידול אחר יש כאן יותר צורה של הפסק ולכן נחלקו בזה חכמים ורבי יוסי. לאחר מכן ראיתי בתפארת ישראל (אות כב) שכתב וז"ל: ולא דמי לתבואה בין הזתים במשנה א' דהתם דרך בני אדם לזרוע בין האילנות משא"כ הכא. הרי שאף הוא נזקק לשאלתך ויישבה באופן אחר. ש"ס יידן (שיחה) 23:36, 7 בפברואר 2021 (IST)