מחצית השקל/אורח חיים/סא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}




{{ניווט כללי עליון}}
{{עוגןמ|א}} '''(ס"ק א) וחוזר כו'''' ובספר כו' אבל אם או' כו' הוי רמ"ט תיבות דהא בק"ש יש רמ"ה תיבות מלבד אמת וא"כ אי יאמר אמת ב' פעמים וגם ה' אלהיכם הוי רמ"ט תיבות והיחיד כיון דאפשר לו שיתכוין שלא לצרף תיבת אמת שאו' הש"ץ ויהיה רמ"ח עם תיבת אמת שאומר היחיד בלחש לכן עדיף שיאמר אמת בלחש כדי שלא להפסיק בין אלהיכם לתיבת אמת כמ"ש וה' אלהים אמת כמ"ש סי' ס"ו סעיף ה' וכ"ה בגמ':
 
{{עוגןמ|א}} '''(ס"ק א) וחוזר כו'''' ובספר כו' אבל אם או' כו' הוי רמ"ט תיבות דהא בק"ש יש רמ"ה תיבות מלבד אמת וא"כ אי יאמר אמת ב' פעמים וגם ה' אלהיכם הוי רמ"ט תיבות והיחיד כיון דאפשר לו שיתכוין שלא לצרף תיבת אמת שאו' הש"ץ ויהיה רמ"ח עם תיבת אמת שאומר היחיד בלחש לכן עדיף שיאמר אמת בלחש כדי שלא להפסיק בין אלהיכם לתיבת אמת כמ"ש וה' אלהים אמת כמ"ש סי' ס"ו סעיף ה' וכ"ה בגמ':


'''ובזה מיושב כו'''' אינו חוזר ואו' אמת:
'''ובזה מיושב כו'''' אינו חוזר ואו' אמת:


דף י"ד ע"ב אהא דס"ל לר"י באמצע פרק שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובין הפרקי' שואל מפני הכבוד ומשיב לכל אדם וא"ר יודא דבין תיבת אלהיכם לאמת יש לו דין אמצע פרק. ואם יצטרך להפסיק לשאול מפני הכבוד או להשיב לכל אדם ימתין עד שאמר גם תיבת אמת ופליגי אמוראי אי הפסיק בין אמת ויציב אם חוזר ואו' לאחר שהפסיק ומסיק דאינו חוזר ואו' אמת. ואמרינן האי דנחית קמי דרבא שמעי' רבא דאמר אמת תרי זימני. אמר רבא כל אמת אמת תפסי' להאי גברא (ופירש"י רהיטתו של אמת תפסי' להאי גברא) והקשה הרב"י א"כ למה אנו אומרים ב"פ אמת. ותי' דאנחנו כיון שמפסיקים בין אמת לאמת בתיבת ה' אלהיכם ל"ל בה. אלא שהקש' דא"כ האי דנחית קמיה דרב' ע"כ אמר אמת אמת סמוכים זה לזה ולא הפסיק לו' ה' אלהיכם אמת. א"כ ה"ל לרבא לומר לו למה לא החזרת ה' אלהיכם אמת ותי' וי"ל אז בימי רבא לא היו חוזרים לו' ה' אלהיכם אמת ולהשלים רמ"ח תיבות בק"ש היו אומרים אל מלך נאמן עוד תי' תירץ אחר ע"ש וכ' מ"א דלדברי י' מאמרות א"ש דהאי דנחית קמיה דרבא החזיר ה' אלהיכם אמת אלא שאמר גם בלחש אמת ועז"א רבא כל אמת כו' דזה אינו ראוי דא"כ הוי רמ"ט תיבות כנ"ל:
דף י"ד ע"ב אהא דס"ל לר"י באמצע פרק שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובין הפרקי' שואל מפני הכבוד ומשיב לכל אדם וא"ר יודא דבין תיבת אלהיכם לאמת יש לו דין אמצע פרק. ואם יצטרך להפסיק לשאול מפני הכבוד או להשיב לכל אדם ימתין עד שאמר גם תיבת אמת ופליגי אמוראי אי הפסיק בין אמת ויציב אם חוזר ואו' לאחר שהפסיק ומסיק דאינו חוזר ואו' אמת. ואמרינן האי דנחית קמי דרבא שמעי' רבא דאמר אמת תרי זימני. אמר רבא כל אמת אמת תפסי' להאי גברא (ופירש"י רהיטתו של אמת תפסי' להאי גברא) והקשה הרב"י א"כ למה אנו אומרים ב"פ אמת. ותי' דאנחנו כיון שמפסיקים בין אמת לאמת בתיבת ה' אלהיכם ל"ל בה. אלא שהקש' דא"כ האי דנחית קמיה דרב' ע"כ אמר אמת אמת סמוכים זה לזה ולא הפסיק לו' ה' אלהיכם אמת. א"כ ה"ל לרבא לומר לו למה לא החזרת ה' אלהיכם אמת ותי' וי"ל אז בימי רבא לא היו חוזרים לו' ה' אלהיכם אמת ולהשלים רמ"ח תיבות בק"ש היו אומרים אל מלך נאמן עוד תי' תירץ אחר ע"ש וכ' מ"א דלדברי י' מאמרות א"ש דהאי דנחית קמיה דרבא החזיר ה' אלהיכם אמת אלא שאמר גם בלחש אמת ועז"א רבא כל אמת כו' דזה אינו ראוי דא"כ הוי רמ"ט תיבות כנ"ל:


{{עוגןמ|ב}} '''(ס"ק ב) אין כו'''' אבל אינו או' אמת לחוד ר"ל שלא לו' ה' אלהיכם כ"א תיבת אמת לבד דא"כ הוי אמת אמת תרי זימני סמוכים זה לזה בלי הפסק כלל. וזה אינו נכון:
{{עוגןמ|ב}} '''(ס"ק ב) אין כו'''' אבל אינו או' אמת לחוד ר"ל שלא לו' ה' אלהיכם כ"א תיבת אמת לבד דא"כ הוי אמת אמת תרי זימני סמוכים זה לזה בלי הפסק כלל. וזה אינו נכון:


{{עוגןמ|ג}} '''(ס"ק ג) בט"ו כו'''' ובערבית. דליכא ט"ו ווי"ן רצופים בברכת אמת ואמונה:
{{עוגןמ|ג}} '''(ס"ק ג) בט"ו כו'''' ובערבית. דליכא ט"ו ווי"ן רצופים בברכת אמת ואמונה:


'''יכוין בוי"ו שבו אמונה.''' כ' בספר של"ה שר"ל יצייר כאלו הוא"ו כתובה מלאה ואלף באמצע דהיינו וא"ו. א"כ ג' אותיות שבוא"ו יש בו להשלים ג' שמות. דהיינו ו' הראשונה מן א' עד וא"ו יעלה כ"א דהיינו א' עם ב' הם ג'. ויצרף גם ג' הם וי"ו. ויצרף גם ד' ואז יעלה יו"ד. ויצרף גם ה' ויעלה ט"ו. ויצרף גם וי"ו ויעלה כ"א. והוא מספר שם אהי"ה ואות אל"ף שבוי"ו שנכתב' כדין אל"ף יו"ד למעלה ויו"ד למטה וי"ו באמצע כדאי' בהרב"י סי' ל"ו בתמונת האותיו' והוא עולה כ"ו כמנין שם הוי"ה וא"ו האחרונ' יצרף כמו שמצרף בוא"ו ראשונ' יעלה שוב ג"כ כ"א כמנין שם אהי"ה הרי ג' שמות ב"פ אהי"ה. ופ"א הוי"ה:
'''יכוין בוי"ו שבו אמונה.''' כ' בספר של"ה שר"ל יצייר כאלו הוא"ו כתובה מלאה ואלף באמצע דהיינו וא"ו. א"כ ג' אותיות שבוא"ו יש בו להשלים ג' שמות. דהיינו ו' הראשונה מן א' עד וא"ו יעלה כ"א דהיינו א' עם ב' הם ג'. ויצרף גם ג' הם וי"ו. ויצרף גם ד' ואז יעלה יו"ד. ויצרף גם ה' ויעלה ט"ו. ויצרף גם וי"ו ויעלה כ"א. והוא מספר שם אהי"ה ואות אל"ף שבוי"ו שנכתב' כדין אל"ף יו"ד למעלה ויו"ד למטה וי"ו באמצע כדאי' בהרב"י סי' ל"ו בתמונת האותיו' והוא עולה כ"ו כמנין שם הוי"ה וא"ו האחרונ' יצרף כמו שמצרף בוא"ו ראשונ' יעלה שוב ג"כ כ"א כמנין שם אהי"ה הרי ג' שמות ב"פ אהי"ה. ופ"א הוי"ה:


'''שאמת לבדה כו'''' ז"ל שם והיא לבדה מספקת ליחיד היודע לכוין בה במקום ג' תיבות שמוסיף הש"ץ כי ידוע באותיות אמ"ת. שהן ראש תוך סוף לאלפ"א בית"א. וכן חותמו של הקב"ה דכתיב ביה אני ראשון לעילא עד אין סוף. ואני אחרון לתתא עד אין תכלית. ומבלעדי אין אלהים באמצע הקצוות הבלתי מוגבלות כלל:
'''שאמת לבדה כו'''' ז"ל שם והיא לבדה מספקת ליחיד היודע לכוין בה במקום ג' תיבות שמוסיף הש"ץ כי ידוע באותיות אמ"ת. שהן ראש תוך סוף לאלפ"א בית"א. וכן חותמו של הקב"ה דכתיב ביה אני ראשון לעילא עד אין סוף. ואני אחרון לתתא עד אין תכלית. ומבלעדי אין אלהים באמצע הקצוות הבלתי מוגבלות כלל:


ועיקר כו' עכ"ל:
ועיקר כו' עכ"ל:


{{עוגןמ|ז}} '''(ס"ק ז) שמע ב"פ כב"ש כו'''' ובשל"ה כ' דנכון לאומרה. וז"ל בהל' עניני תפלה וס"ת ומנהג טוב הוא בעיני. אח"ד בגי' י"ג ראוי להזכיר בי"ג מדות עכ"ל:
{{עוגןמ|ז}} '''(ס"ק ז) שמע ב"פ כב"ש כו'''' ובשל"ה כ' דנכון לאומרה. וז"ל בהל' עניני תפלה וס"ת ומנהג טוב הוא בעיני. אח"ד בגי' י"ג ראוי להזכיר בי"ג מדות עכ"ל:


{{עוגןמ|ט}} '''(ס"ק ט) שלא כו'''' וב"ח כ' כו' ואישתמיטתיה גמרא דסוכה דף נ"ג ע"ב פ"ה:
{{עוגןמ|ט}} '''(ס"ק ט) שלא כו'''' וב"ח כ' כו' ואישתמיטתיה גמרא דסוכה דף נ"ג ע"ב פ"ה:


'''שהיו אומרים כו'''' בחג הסוכות בשמחת בית השואבה כשהיו הולכים לשאוב מים לניסוך המים:
'''שהיו אומרים כו'''' בחג הסוכות בשמחת בית השואבה כשהיו הולכים לשאוב מים לניסוך המים:


'''התם כלם היו אומרים כו'''' ואפשר כלם לאו דוק' דשמחת בית השואבה היה נעשה ע"י חסידים ואנשי מעשה וגדולי ת"ח ושארי האנשים ונשים היו באים לראות ולשמוע כדתנן התם ומשמע קצת שגם אמירת אנו ליה כו' היו דוקא החסידים ואנשי המעשה אומרים מ"מ עכ"פ כיון דהאמיר' היה מפי קיבוץ רוב של החסידים וא"כ לדעת הב"ח היה ראוי להתיר:
'''התם כלם היו אומרים כו'''' ואפשר כלם לאו דוק' דשמחת בית השואבה היה נעשה ע"י חסידים ואנשי מעשה וגדולי ת"ח ושארי האנשים ונשים היו באים לראות ולשמוע כדתנן התם ומשמע קצת שגם אמירת אנו ליה כו' היו דוקא החסידים ואנשי המעשה אומרים מ"מ עכ"פ כיון דהאמיר' היה מפי קיבוץ רוב של החסידים וא"כ לדעת הב"ח היה ראוי להתיר:


'''אע"כ אפי' כל הקהל כו'''' וצריך לחלק בין האי דהכא ובין הא דאמרי' במס' ר"ה דף כ"ד ע"ב דברבים ליכא חשדא ומותרי' להשוות מיני צורות דאית בשהייתן חשש חשד איסור והביאו רמ"א בי"ד סי' קמ"א ס"ד בהג"ה:
'''אע"כ אפי' כל הקהל כו'''' וצריך לחלק בין האי דהכא ובין הא דאמרי' במס' ר"ה דף כ"ד ע"ב דברבים ליכא חשדא ומותרי' להשוות מיני צורות דאית בשהייתן חשש חשד איסור והביאו רמ"א בי"ד סי' קמ"א ס"ד בהג"ה:


{{עוגןמ|י}} '''(ס"ק י) ב"פ כו'''' וכ"כ הבחיי. והמכוין וכופל כו' ובס' א"ר כ' דאפשר דוקא במכוין ע"ש:
{{עוגןמ|י}} '''(ס"ק י) ב"פ כו'''' וכ"כ הבחיי. והמכוין וכופל כו' ובס' א"ר כ' דאפשר דוקא במכוין ע"ש:


{{עוגןמ|יא}} '''(ס"ק יא) צ"ל כו'''' וכ"מ ר"ס ס"ו דהשוה שם לענין הפסקה בשכמל"ו לשמע ישראל:
{{עוגןמ|יא}} '''(ס"ק יא) צ"ל כו'''' וכ"מ ר"ס ס"ו דהשוה שם לענין הפסקה בשכמל"ו לשמע ישראל:


{{עוגןמ|יג}} '''(ס"ק יג) יניח כו'''' פתוחי חותם רק החיר"ק כו' ר"ל החמש נקודות שהן באותיות של פתוחי חותם הם ה' תנועות גדולות רק החיר"ק שתחת הפ"א של פתוחי אינה תנועה גדולה כ"א כשיו"ד אצלה וא"כ החיר"ק של הפ"א כאן היא תנועה קטנה:
{{עוגןמ|יג}} '''(ס"ק יג) יניח כו'''' פתוחי חותם רק החיר"ק כו' ר"ל החמש נקודות שהן באותיות של פתוחי חותם הם ה' תנועות גדולות רק החיר"ק שתחת הפ"א של פתוחי אינה תנועה גדולה כ"א כשיו"ד אצלה וא"כ החיר"ק של הפ"א כאן היא תנועה קטנה:


{{עוגןמ|טז}} '''(ס"ק טז) בקול כו'''' אולי יבטח כו' וס"ל דאינו יוצא בשמיעה:
{{עוגןמ|טז}} '''(ס"ק טז) בקול כו'''' אולי יבטח כו' וס"ל דאינו יוצא בשמיעה:


ובכ"ה כתב בשם הרא"ם כו' וחולק על הפוסקים הנ"ל:
ובכ"ה כתב בשם הרא"ם כו' וחולק על הפוסקים הנ"ל:

גרסה אחרונה מ־22:28, 20 ביולי 2020

מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png סא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) (ס"ק א) וחוזר כו' ובספר כו' אבל אם או' כו' הוי רמ"ט תיבות דהא בק"ש יש רמ"ה תיבות מלבד אמת וא"כ אי יאמר אמת ב' פעמים וגם ה' אלהיכם הוי רמ"ט תיבות והיחיד כיון דאפשר לו שיתכוין שלא לצרף תיבת אמת שאו' הש"ץ ויהיה רמ"ח עם תיבת אמת שאומר היחיד בלחש לכן עדיף שיאמר אמת בלחש כדי שלא להפסיק בין אלהיכם לתיבת אמת כמ"ש וה' אלהים אמת כמ"ש סי' ס"ו סעיף ה' וכ"ה בגמ':

ובזה מיושב כו' אינו חוזר ואו' אמת:

דף י"ד ע"ב אהא דס"ל לר"י באמצע פרק שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובין הפרקי' שואל מפני הכבוד ומשיב לכל אדם וא"ר יודא דבין תיבת אלהיכם לאמת יש לו דין אמצע פרק. ואם יצטרך להפסיק לשאול מפני הכבוד או להשיב לכל אדם ימתין עד שאמר גם תיבת אמת ופליגי אמוראי אי הפסיק בין אמת ויציב אם חוזר ואו' לאחר שהפסיק ומסיק דאינו חוזר ואו' אמת. ואמרינן האי דנחית קמי דרבא שמעי' רבא דאמר אמת תרי זימני. אמר רבא כל אמת אמת תפסי' להאי גברא (ופירש"י רהיטתו של אמת תפסי' להאי גברא) והקשה הרב"י א"כ למה אנו אומרים ב"פ אמת. ותי' דאנחנו כיון שמפסיקים בין אמת לאמת בתיבת ה' אלהיכם ל"ל בה. אלא שהקש' דא"כ האי דנחית קמיה דרב' ע"כ אמר אמת אמת סמוכים זה לזה ולא הפסיק לו' ה' אלהיכם אמת. א"כ ה"ל לרבא לומר לו למה לא החזרת ה' אלהיכם אמת ותי' וי"ל אז בימי רבא לא היו חוזרים לו' ה' אלהיכם אמת ולהשלים רמ"ח תיבות בק"ש היו אומרים אל מלך נאמן עוד תי' תירץ אחר ע"ש וכ' מ"א דלדברי י' מאמרות א"ש דהאי דנחית קמיה דרבא החזיר ה' אלהיכם אמת אלא שאמר גם בלחש אמת ועז"א רבא כל אמת כו' דזה אינו ראוי דא"כ הוי רמ"ט תיבות כנ"ל:

(ב) (ס"ק ב) אין כו' אבל אינו או' אמת לחוד ר"ל שלא לו' ה' אלהיכם כ"א תיבת אמת לבד דא"כ הוי אמת אמת תרי זימני סמוכים זה לזה בלי הפסק כלל. וזה אינו נכון:

(ג) (ס"ק ג) בט"ו כו' ובערבית. דליכא ט"ו ווי"ן רצופים בברכת אמת ואמונה:

יכוין בוי"ו שבו אמונה. כ' בספר של"ה שר"ל יצייר כאלו הוא"ו כתובה מלאה ואלף באמצע דהיינו וא"ו. א"כ ג' אותיות שבוא"ו יש בו להשלים ג' שמות. דהיינו ו' הראשונה מן א' עד וא"ו יעלה כ"א דהיינו א' עם ב' הם ג'. ויצרף גם ג' הם וי"ו. ויצרף גם ד' ואז יעלה יו"ד. ויצרף גם ה' ויעלה ט"ו. ויצרף גם וי"ו ויעלה כ"א. והוא מספר שם אהי"ה ואות אל"ף שבוי"ו שנכתב' כדין אל"ף יו"ד למעלה ויו"ד למטה וי"ו באמצע כדאי' בהרב"י סי' ל"ו בתמונת האותיו' והוא עולה כ"ו כמנין שם הוי"ה וא"ו האחרונ' יצרף כמו שמצרף בוא"ו ראשונ' יעלה שוב ג"כ כ"א כמנין שם אהי"ה הרי ג' שמות ב"פ אהי"ה. ופ"א הוי"ה:

שאמת לבדה כו' ז"ל שם והיא לבדה מספקת ליחיד היודע לכוין בה במקום ג' תיבות שמוסיף הש"ץ כי ידוע באותיות אמ"ת. שהן ראש תוך סוף לאלפ"א בית"א. וכן חותמו של הקב"ה דכתיב ביה אני ראשון לעילא עד אין סוף. ואני אחרון לתתא עד אין תכלית. ומבלעדי אין אלהים באמצע הקצוות הבלתי מוגבלות כלל:

ועיקר כו' עכ"ל:

(ז) (ס"ק ז) שמע ב"פ כב"ש כו' ובשל"ה כ' דנכון לאומרה. וז"ל בהל' עניני תפלה וס"ת ומנהג טוב הוא בעיני. אח"ד בגי' י"ג ראוי להזכיר בי"ג מדות עכ"ל:

(ט) (ס"ק ט) שלא כו' וב"ח כ' כו' ואישתמיטתיה גמרא דסוכה דף נ"ג ע"ב פ"ה:

שהיו אומרים כו' בחג הסוכות בשמחת בית השואבה כשהיו הולכים לשאוב מים לניסוך המים:

התם כלם היו אומרים כו' ואפשר כלם לאו דוק' דשמחת בית השואבה היה נעשה ע"י חסידים ואנשי מעשה וגדולי ת"ח ושארי האנשים ונשים היו באים לראות ולשמוע כדתנן התם ומשמע קצת שגם אמירת אנו ליה כו' היו דוקא החסידים ואנשי המעשה אומרים מ"מ עכ"פ כיון דהאמיר' היה מפי קיבוץ רוב של החסידים וא"כ לדעת הב"ח היה ראוי להתיר:

אע"כ אפי' כל הקהל כו' וצריך לחלק בין האי דהכא ובין הא דאמרי' במס' ר"ה דף כ"ד ע"ב דברבים ליכא חשדא ומותרי' להשוות מיני צורות דאית בשהייתן חשש חשד איסור והביאו רמ"א בי"ד סי' קמ"א ס"ד בהג"ה:

(י) (ס"ק י) ב"פ כו' וכ"כ הבחיי. והמכוין וכופל כו' ובס' א"ר כ' דאפשר דוקא במכוין ע"ש:

(יא) (ס"ק יא) צ"ל כו' וכ"מ ר"ס ס"ו דהשוה שם לענין הפסקה בשכמל"ו לשמע ישראל:

(יג) (ס"ק יג) יניח כו' פתוחי חותם רק החיר"ק כו' ר"ל החמש נקודות שהן באותיות של פתוחי חותם הם ה' תנועות גדולות רק החיר"ק שתחת הפ"א של פתוחי אינה תנועה גדולה כ"א כשיו"ד אצלה וא"כ החיר"ק של הפ"א כאן היא תנועה קטנה:

(טז) (ס"ק טז) בקול כו' אולי יבטח כו' וס"ל דאינו יוצא בשמיעה:

ובכ"ה כתב בשם הרא"ם כו' וחולק על הפוסקים הנ"ל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.