שו"ת הרא"ש/יב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "ומה שקשה לך על פי' ר"י ז"ל שפירש דנדר לעניים יש לו התרה לא ידענא מאי קשיא ליה למר אפי' נדר לה...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ומה שקשה לך על פי' ר"י ז"ל שפירש דנדר לעניים יש לו התרה לא ידענא מאי קשיא ליה למר אפי' נדר להביא קרבן דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט יכול להתיר נדרו כ"ש אם נדר לעני שיכול להתיר נדרו וההיא דב"ק (ל"ו) לא בא לידו עדיין (עיין לקמן כלל י"ג סי' א) הלכך זכו בו עניים וגם לא איירי בהתרה אלא בחזרה לחזור בלא התרה אינו יכול וכן ההיא נהי דיכול להתיר נדרו דבכל דבר שבא ע"י קדושת השם נדר והקדש ותרומה וצדקה יכול להתיר אבל לשנות אינו יכול ודקשיא ליה למר מאי מקשה אביי לרב יוסף (כתובות נ"ט נדרים פ"ה) יאסר דבר שלא בא לעולם שכן אין אדם אוסר וכו' איכא למימר אין הכי נמי אביי ידע להא דרב הונא דרב יהושע והקשה לדברי רב יוסף שתירץ קונמות קאמרת שאני קונמות מתוך שאדם אוסר פירות חבירו עליו אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם אלא איהו לא מוקי ליה באומר יקדשו ידיך לעושיהם ולדבריו הקשה נמי דבתר דשמע לתירוצא דרב הונא אמר ההיא מימרא דקידושין וכמה פעמים נעשה בפני שאדם נדר לחברו בנו למולו או לעשותו בעל ברית וצויתי לקיים הדברים בתקיעת כף כי מנעורי נראה לי דבר פשוט שאין לו קיום אלא בתקיעת כף או בקבלת חרם אז כופין אותו לקיים ואתה ותורתך שלום כנפש אשר בן הר"ר יחיאל ז"ל. | ומה שקשה לך על פי' ר"י ז"ל שפירש דנדר לעניים יש לו התרה לא ידענא מאי קשיא ליה למר אפי' נדר להביא קרבן דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט יכול להתיר נדרו כ"ש אם נדר לעני שיכול להתיר נדרו וההיא דב"ק (ל"ו) לא בא לידו עדיין (עיין לקמן כלל י"ג סי' א) הלכך זכו בו עניים וגם לא איירי בהתרה אלא בחזרה לחזור בלא התרה אינו יכול וכן ההיא נהי דיכול להתיר נדרו דבכל דבר שבא ע"י קדושת השם נדר והקדש ותרומה וצדקה יכול להתיר אבל לשנות אינו יכול ודקשיא ליה למר מאי מקשה אביי לרב יוסף (כתובות נ"ט נדרים פ"ה) יאסר דבר שלא בא לעולם שכן אין אדם אוסר וכו' איכא למימר אין הכי נמי אביי ידע להא דרב הונא דרב יהושע והקשה לדברי רב יוסף שתירץ קונמות קאמרת שאני קונמות מתוך שאדם אוסר פירות חבירו עליו אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם אלא איהו לא מוקי ליה באומר יקדשו ידיך לעושיהם ולדבריו הקשה נמי דבתר דשמע לתירוצא דרב הונא אמר ההיא מימרא דקידושין וכמה פעמים נעשה בפני שאדם נדר לחברו בנו למולו או לעשותו בעל ברית וצויתי לקיים הדברים בתקיעת כף כי מנעורי נראה לי דבר פשוט שאין לו קיום אלא בתקיעת כף או בקבלת חרם אז כופין אותו לקיים ואתה ותורתך שלום כנפש אשר בן הר"ר יחיאל ז"ל. | ||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
[[קטגוריה:שו"ת הרא"ש]] | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:שו"ת הרא"ש]]</noinclude> | |||
גרסה מ־19:24, 4 ביוני 2020
ומה שקשה לך על פי' ר"י ז"ל שפירש דנדר לעניים יש לו התרה לא ידענא מאי קשיא ליה למר אפי' נדר להביא קרבן דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט יכול להתיר נדרו כ"ש אם נדר לעני שיכול להתיר נדרו וההיא דב"ק (ל"ו) לא בא לידו עדיין (עיין לקמן כלל י"ג סי' א) הלכך זכו בו עניים וגם לא איירי בהתרה אלא בחזרה לחזור בלא התרה אינו יכול וכן ההיא נהי דיכול להתיר נדרו דבכל דבר שבא ע"י קדושת השם נדר והקדש ותרומה וצדקה יכול להתיר אבל לשנות אינו יכול ודקשיא ליה למר מאי מקשה אביי לרב יוסף (כתובות נ"ט נדרים פ"ה) יאסר דבר שלא בא לעולם שכן אין אדם אוסר וכו' איכא למימר אין הכי נמי אביי ידע להא דרב הונא דרב יהושע והקשה לדברי רב יוסף שתירץ קונמות קאמרת שאני קונמות מתוך שאדם אוסר פירות חבירו עליו אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם אלא איהו לא מוקי ליה באומר יקדשו ידיך לעושיהם ולדבריו הקשה נמי דבתר דשמע לתירוצא דרב הונא אמר ההיא מימרא דקידושין וכמה פעמים נעשה בפני שאדם נדר לחברו בנו למולו או לעשותו בעל ברית וצויתי לקיים הדברים בתקיעת כף כי מנעורי נראה לי דבר פשוט שאין לו קיום אלא בתקיעת כף או בקבלת חרם אז כופין אותו לקיים ואתה ותורתך שלום כנפש אשר בן הר"ר יחיאל ז"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |