תוספות/ברכות/לא/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(מעמוד קודם למקום בש"ס וילנה) |
(השוואה מול דפוס ישן) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''{{עוגן1|אייתי}} כסא דזוגיתא חיורתא.''' מכאן נהגו לשבר זכוכית בנשואין: | '''{{עוגן1|אייתי}} כסא דזוגיתא חיורתא.''' מכאן נהגו לשבר זכוכית בנשואין: | ||
'''{{עוגן1|במקום}} גילה שם תהא רעדה.''' פשוטו של מקרא עבדו את ה' ביראה וכשיבא יום רעדה תגילו והכי מפורש בירושלמי עבדו את ה' ביראה היינו תפלה דאיקרי עבודה כדתניא בספרי {{ממ|פ' עקב}} ולעבדו בכל לבבכם זו תפלה: | {{הערה|שייך לעיל [[תוספות/ברכות/ל/ב|ל:]]}}'''{{עוגן1|במקום}} גילה שם תהא רעדה.''' פשוטו של מקרא עבדו את ה' ביראה וכשיבא יום רעדה תגילו והכי מפורש בירושלמי עבדו את ה' ביראה היינו תפלה דאיקרי עבודה כדתניא בספרי {{ממ|פ' עקב}} ולעבדו בכל לבבכם זו תפלה: | ||
'''{{עוגן1|המקיז}} דם בבהמת קדשים וכו'.''' וקשה דאמר בפ"ג דע"ז {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/מד/א|דף מד.]]}} גבי דמים חיצונים ודמים פנימיים של קרבנות אלו ואלו נמכרים לגננים לזבל אלמא דאין מועלין בהן וי"ל דהתם היינו לאחר זריקת דמים וכבר נתכפרו בעלים מה שאין כן הכא: | '''{{עוגן1|המקיז}} דם בבהמת קדשים וכו'.''' וקשה דאמר בפ"ג דע"ז {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/מד/א|דף מד.]]}} גבי דמים חיצונים ודמים פנימיים של קרבנות אלו ואלו נמכרים לגננים לזבל אלמא דאין מועלין בהן וי"ל דהתם היינו לאחר זריקת דמים וכבר נתכפרו בעלים מה שאין כן הכא{{הערה|עיין כעין זה ב{{ממק|רש"י}}.}}: | ||
'''{{עוגן1|רבנן}} עבדי כמתניתין.''' וכותייהו קי"ל ולכן אין מתפללין מתוך קלות ראש ושחוק אלא מתוך כובד ראש ושמחה של מצוה כגון שעסק בדברי תורה ולכן נהגו לומר פסוקי דזמרה ואשרי קודם תפלה: | '''{{עוגן1|רבנן}} עבדי כמתניתין.''' וכותייהו קי"ל ולכן אין מתפללין מתוך קלות ראש ושחוק אלא מתוך כובד ראש ושמחה של מצוה כגון שעסק בדברי תורה ולכן נהגו לומר פסוקי דזמרה ואשרי קודם תפלה: | ||
| שורה 14: | שורה 11: | ||
'''{{עוגן1|רב}} אשי עביד כברייתא.''' ירושלמי לא יעמוד ויתפלל אלא מתוך דבר הלכה א"ר ירמיה העוסק בצרכי צבור כעוסק בדברי תורה דמי: | '''{{עוגן1|רב}} אשי עביד כברייתא.''' ירושלמי לא יעמוד ויתפלל אלא מתוך דבר הלכה א"ר ירמיה העוסק בצרכי צבור כעוסק בדברי תורה דמי: | ||
'''{{עוגן1|שכן}} מצינו בנביאים הראשונים שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומין.''' ומקשה בירושלמי חוץ מירמיה וכו' והא כתיב כי אם מאס מאסתנו {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ה|איכה ה]]}} מיהו מההוא קראי דסוף תרי עשר וקהלת לא פריך מידי שחושבו בטוב בדברי תנחומין ולא מיירי בפורענות דישראל: | '''{{עוגן1|שכן}} מצינו בנביאים הראשונים שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומין.''' ומקשה בירושלמי חוץ מירמיה וכו' והא כתיב כי אם מאס מאסתנו {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ה#|איכה ה]]}} מיהו מההוא קראי דסוף תרי עשר וקהלת לא פריך מידי שחושבו בטוב בדברי תנחומין ולא מיירי בפורענות דישראל: | ||
'''{{עוגן1|ומוצאו}} בזוית אחרת.''' תימה דאמר לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/לד/א|דף לד.]]}} הבא לשחות בסוף כל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישחה ותירץ הר"ר יוסף דהכא מיירי בתחנונים שהיה אומר אחר י"ח ברכות ולא נהירא דהא מי"ח קאמר ונראה להר"י דודאי בסוף כל ברכה אסור לשחות אבל באמצע הברכה מיהא מותר לשחות ובהכי מיירי הכא וכשהיה מגיע לסוף הברכה היה זוקף ולכך נהגו העולם בראש השנה וביום הכפורים שמתפללין זכרנו ובכן תן ותמלוך ששוחים כשמגיעים לפסוקים ובסוף ברכה זוקפין שאין לשחות בסוף ברכות אלא היכא דתקון: | '''{{עוגן1|ומוצאו}} בזוית אחרת.''' תימה דאמר לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/לד/א|דף לד.]]}} הבא לשחות בסוף כל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישחה ותירץ הר"ר יוסף דהכא מיירי בתחנונים שהיה אומר אחר י"ח ברכות ולא נהירא דהא מי"ח קאמר ונראה להר"י דודאי בסוף כל ברכה אסור לשחות אבל באמצע הברכה מיהא מותר לשחות ובהכי מיירי הכא וכשהיה מגיע לסוף הברכה היה זוקף ולכך נהגו העולם בראש השנה וביום הכפורים שמתפללין זכרנו ובכן תן ותמלוך ששוחים כשמגיעים לפסוקים ובסוף ברכה זוקפין שאין לשחות בסוף ברכות אלא היכא דתקון: | ||
''' | '''מכאן ששכור אסור להתפלל.''' תוספות על זה תמצא להלן [[תוספות/ברכות/לא/ב|עמוד ב]]. | ||
{{שומר דף בבלי|דבר}} | |||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
[[קטגוריה:תוספות: ברכות]] | [[קטגוריה:תוספות: ברכות]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:07, 16 במרץ 2020
אייתי כסא דזוגיתא חיורתא. מכאן נהגו לשבר זכוכית בנשואין:
[1]במקום גילה שם תהא רעדה. פשוטו של מקרא עבדו את ה' ביראה וכשיבא יום רעדה תגילו והכי מפורש בירושלמי עבדו את ה' ביראה היינו תפלה דאיקרי עבודה כדתניא בספרי (פ' עקב) ולעבדו בכל לבבכם זו תפלה:
המקיז דם בבהמת קדשים וכו'. וקשה דאמר בפ"ג דע"ז (דף מד.) גבי דמים חיצונים ודמים פנימיים של קרבנות אלו ואלו נמכרים לגננים לזבל אלמא דאין מועלין בהן וי"ל דהתם היינו לאחר זריקת דמים וכבר נתכפרו בעלים מה שאין כן הכא[2]:
רבנן עבדי כמתניתין. וכותייהו קי"ל ולכן אין מתפללין מתוך קלות ראש ושחוק אלא מתוך כובד ראש ושמחה של מצוה כגון שעסק בדברי תורה ולכן נהגו לומר פסוקי דזמרה ואשרי קודם תפלה:
רב אשי עביד כברייתא. ירושלמי לא יעמוד ויתפלל אלא מתוך דבר הלכה א"ר ירמיה העוסק בצרכי צבור כעוסק בדברי תורה דמי:
שכן מצינו בנביאים הראשונים שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומין. ומקשה בירושלמי חוץ מירמיה וכו' והא כתיב כי אם מאס מאסתנו (איכה ה) מיהו מההוא קראי דסוף תרי עשר וקהלת לא פריך מידי שחושבו בטוב בדברי תנחומין ולא מיירי בפורענות דישראל:
ומוצאו בזוית אחרת. תימה דאמר לקמן (דף לד.) הבא לשחות בסוף כל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישחה ותירץ הר"ר יוסף דהכא מיירי בתחנונים שהיה אומר אחר י"ח ברכות ולא נהירא דהא מי"ח קאמר ונראה להר"י דודאי בסוף כל ברכה אסור לשחות אבל באמצע הברכה מיהא מותר לשחות ובהכי מיירי הכא וכשהיה מגיע לסוף הברכה היה זוקף ולכך נהגו העולם בראש השנה וביום הכפורים שמתפללין זכרנו ובכן תן ותמלוך ששוחים כשמגיעים לפסוקים ובסוף ברכה זוקפין שאין לשחות בסוף ברכות אלא היכא דתקון:
מכאן ששכור אסור להתפלל. תוספות על זה תמצא להלן עמוד ב.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |