עריכת הדף "
תפארת ישראל - יכין/כלים/טו
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} {{עוגןמ|א}} '''כלי עץ''' <br> כולה כבר תני לה ריש פ"ב. רק הדר תני לה הכא כהקדמה לדיני כלי עץ דתני לה הכא בפרקן: {{עוגןמ|ב}} '''פשוטיהן טהורין''' <br> מדאורייתא אמק"ט כלל. אבל מדרבנן יש פשוטי כ"ע שמק"ט. ביש להם צורת כלי ומשמש לאדם וכלים [ועי' ביבקש דעת סי' מ"ז]. מיהו למדרס גם פשוטיהן מק"ט מדאורייתא. ועור דקתני הכא דאמק"ט. היינו רק כשהוא קשה שאינו ראוי לצרור שם שום דבר. אבל כשהעור רך. אז אע"ג דלק"ט מדרס גם כשהוא רך אמק"ט עד שיהיה ה' על ה' טפחים. אפ"ה לשאר טומאות גם משהו ממנו מק"ט מדאורייתא. דחשיב כאילו יש בו ב"ק ממש מדחזי לצרור בו שום דבר [כ[[משנה/כלים/כז#ב|פכ"ז מ"ב]]. ועי' תוס' [[תוספות/שבת/סג/ב#|שבת ס"ג ב']]]: {{עוגןמ|ג}} '''נשברו''' <br> ושיעור נקיבתו הוא כמוציא רימון [כרפי"ז]: {{עוגןמ|ד}} '''חזר ועשה מהן בלים מקבלין טומאה מכאן ולהבא''' <br> ואינו חוזר לטומי"ש [ועפי"א סי' א' ב' ג']: {{עוגןמ|ה}} '''השידה''' <br> הוא כמין תיבה שבטנה בולט וגם כסויה אינה שטח שוה רק בטניי קאפפער בל"א: {{עוגןמ|ו}} '''והמגדל''' <br> שראנק בל"א. שפתחו בצדו: {{עוגןמ|ז}} '''כוורת הקש''' <br> דקש ועשב וכל גדולי קרקע ממש. כגמי וכדומה כל כלי שנעשה מהן דינן ככלי עץ: {{עוגןמ|ח}} '''ובור ספינה אלכסנדרית''' <br> הוא כמין בור של עץ שעשויין לספינות שבאלכסנדריא שהעיר ההיא היתה בזמן המשנה רוכלת בארץ מרחקים ולכן ספינותיה פורשות בימים למרחוק. לכן היו צריכין בספינותיהן בור גדול כזה עם מים רבים מתוקים לשתיה בדרך: {{עוגןמ|ט}} '''שיש להם שולים''' <br> שיש לכל הכלים הנ"ל מושב רחב בלי חידוד דאז הרי הן מסתמא עשויין לנחת. אף שאין ידוע כן בבירור [רמב"ם פ"ג מכלים]: {{עוגןמ|י}} '''והן מחזיקין ארבעים סאה בלח שהם כורים ביבש''' <br> דכל כלי מחזיק ביבש שליש טפי מבלח ע"י הגודש. מיהו זה דוקא כשגובה הכלי כחצי רחבו. ודפנות הכלים הן בעגול [כ[[בבלי/שבת/לה/א|שבת ל"ה א']] ורש"י [[רש"י/שבת/לה/א#|שם]]] ושיערו חכמים שכל כלי שחללו הוא אמה על אמה ברום ג' אמות הוא מחזיק מ"ס בלח. ולא שבאמת תמונת הכלי הוא כך. דא"כ א"א שיהיו גודשו שליש יותר. אלא ר"ל ששיעור חללו הוא כשיעור כלי שחללו הוא אמה על אמה וכו': {{עוגןמ|יא}} '''הרי אלו טהורין''' <br> ר"ל אמק"ט. דכל כלי כזה כבד הוא. ואינו מתטלטל ע"י אדם יחידי כשהוא מלא. כשק שהזכירה התורה שיק"ט. ומדמושבו רחב הו"ל כ"ע העשוי לנחת ולא כדי לטלטלו כשק: {{עוגןמ|יב}} '''בין מקבלין''' <br> שמחזיקין מ"ס: {{עוגןמ|יג}} '''בין אינם מקבלין''' <br> שמחזיקין רק פחות ממ"ס: {{עוגןמ|יד}} '''טמאין''' <br> מק"ט ואפי' יש להם ג"כ שולים רחבים. חזקתן שהן עשויין להתטלטל במלואן ע"י הרבה בנ"א. אם לא שיודעין בודאי שעשוין לנחת. דס"ל דרק ג' כלים הנ"ל ששעורן ותמונתן כנ"ל הן עשויין לנחת: {{עוגןמ|טו}} '''דררור עגלה''' <br> חבית גדולה שמונחת תמיד בחלול עגלה. ואינה עשויה לטלטל רק ע"י שוורים. וס"ל טלטול שע"י שוורים שמיה טלטול. והו"ל שפיר דומיא דשק: {{עוגןמ|טז}} '''וקוסטות המלכים''' <br> שראנק. כמין ארגז שיש להמלכים בכותלי מרכבה שלהן: {{עוגןמ|יז}} '''ועריבת העבדנין''' <br> גדולה מאד לשרות בתוכה עורות רבות בסיד: {{עוגןמ|יח}} '''טמאין''' <br> כולן חשובין מתטלטלין כשק אפי' כשהן מלאין מ"ס: {{עוגןמ|יט}} '''אלא במה שבתוכן''' <br> ר"ל כל הנך כל עיקר טלטולן הוא רק כשהן מלאין: {{עוגןמ|כ}} '''אין בין דברי רבי מאיר''' <br> דחשיב רק הטהורין. ש"מ דשאר כל הכלים. אף שמקבלין מ"ס ומושבן רחב. אפ"ה מק"ט: {{עוגןמ|כא}} '''לדברי רבי יהודה''' <br> דחשיב רק הטמאין: {{עוגןמ|כב}} '''אלא עריבת בעל הבית''' <br> שלא הזכירוה שניהן. ורגילה להחזיק מ"ס ומושבה רחב לר"מ מק"ט. אף שמחזקת כו'. ולר"י אמק"ט כשמחזקת מ"ס: {{עוגןמ|כג}} '''ארובות של נחתומים''' <br> הן דפין שלשין עליהן לחם: {{עוגןמ|כד}} '''טמאות''' <br> אע"ג דפשוטי כ"ע הן אפ"ה מדיש להן צורת כלי ומשמשין לאדם וכלים ביחד. מק"ט מד"ס: {{עוגןמ|כה}} '''ושל בעלי בתים טהורות''' <br> מדאין צורת כלי עליהן: {{עוגןמ|כו}} '''סרקן''' <br> ארובות של בעה"ב שצבען אדומין במענניא. כי כך היה הדרך לצבען וה"ה בצבע אחר: {{עוגןמ|כז}} '''או כרכמן''' <br> שצבען בכרכום: {{עוגןמ|כח}} '''דף של נחתומין''' <br> מדקרי לה לעיל ארובה והכא קרי לה דף. ש"מ דהכא לא מיירי בשיש בו צורת כלי כלעיל שמיוחד ללישה. אלא הכא בדף פשוט מיירי שקבעו בכותל כדי שיניח עליו הנחתום ככרותיו למכרן. ואין לדף זה צורת כלי. והיאך אפשר שיק"ט. אע"כ דהכא בדף מתכות מיירי ורק בה פליגי. והא דנקט פלוגתייהו בדף מתכות פשוט ולא בארובות נחתומין. ה"ט מדבעי לאשמעינן רבותא לר"א דאפי' בכ"מ דטמא מדאורייתא. אפ"ה בקבעו בכותל טהור. מיהו כלי המק"ט שקבעו בכלי המחזיק מ"ס. אע"ג דמחשב אהל אפ"ה כל דחזי עדיין לתשמישו הראשון מקבל טומאה עדיין גם לר"א מדשניהן כלי [כ[[משנה/כלים/כ#ה|פ"כ מ"ה]]]. מיהו להרמב"ם ארובות של עץ דטמאין רק מד"ס ס"ל לכ"ע דבחברו בקרקע נתבטל מלק"ט. והא דנקט להך דינא הכא בין דיני כלי עץ. היינו רק איידי דאיירי בכלי תשמישי נחתום [ועי' [[בבלי/בבא בתרא/סו/א|ב"ב דס"ו א']]]: {{עוגןמ|כט}} '''ר"א מטהר''' <br> מדמחובר לקרקע וכאונקלי לעיל [פי"ב מ"ג]: {{עוגןמ|ל}} '''וחכמים מטמאים''' <br> מדהיה תחלה פשוטי כ"מ ושם כלי עליו. להכי אף שקבעו בקרקע לא נתבטל שם כלי ממנו. עד שיעשה בו שינוי גדול. כדאשכחן בכופת שקבעו בנדבך [פ"כ מ"ה] ובסדין שעשאו ווילון [שם מ"ו]. ור"א ס"ל דדוקא הנהו שרוצה השתא ליחדו לתשמיש אחר מבתחלה. אז לא נתבטל מלק"ט בשקבעו בקרקע רק בעשה בו שינוי גדול. אבל הכא שקודם שקבעו וגם אח"כ מיוחד הוא רק להניח עליו ככרותיו. כשקבעו בקרקע נתבטל מלקבל טומאה [ואילה"ק מכסא שקבע בכלונס (פ"כ מ"ג) דמיוחד גם אחר שקבעו למושב כמעיקרא. ואפ"ה גם בקבעו לא נתבטל מלק"ט. י"ל דהתם כשקבוע בכלונס אינו נאות לישיבה כל כך כמעיקרא כשהיה הכסא מטולטל לנוח עליו. דלא קבעו ע"ג כלונס רק כדי להציץ מעליו למרחוק והו"ל כתשמיש אחר ממעיקרא]: {{עוגןמ|לא}} '''סרוד''' <br> הוא ג"כ דף קטן פשוט של עץ. שמעמיד עליו הנחתום כלי של מים לקטוף בהן הלחם שלש: {{עוגןמ|לב}} '''טהור''' <br> אף דשניהן אין להם ב"ק. וכדמוכח מסיפא דקתני גפפו עכ"פ גם פשוטי כ"ע בשיש להן צורת כלי וכו' ועשויין לקבלה מק"ט כגון שולחן וכדומה. אבל זה דוקא במיוחדין לקבלה והיינו רק בשל נחתומין אבל של בעה"ב אינו מיחדו לכך מדלש רק לפרקים [רב"א]: {{עוגןמ|לג}} '''גיפפו''' <br> שעשה לו מסגרת סביב: {{עוגןמ|לד}} '''טמא''' <br> דהרי השתא יש לו ב"ק ממש. ולהכי אפי' לא יחדו לקבל מק"ט. אבל סרקן וכרכמן לא מהני הכא דדף קטן כזה שומרו בעה"ב לשאר תשמיש ולא מהני ליה צביעה רק מעשה בגופו ממש [רב"א]. ולפעד"נ דהכא מדמתלחלח מהמים שיעמיד עליו בכלי עי"ז יעביר צבעו מהר ולא מחשב ע"י שצבעו כצורת כלי. אף כשעדיין צבעו עליו. וכסגניות עלין [פט"ז מ"ה]. א"נ להכי לא נקט תנא הכא צבעו. מדאין רגיל בכך מטעם הנ"ל. אבל אם אעפ"כ צבעו. ועדיין צבעו עליו מחשב שפיר כלי: {{עוגןמ|לה}} '''נפרץ מרוח אחת טהור''' <br> נ"ל דקמ"ל דלא מחשב ע"י ג' הגפופים שנשארו בג' צדדיו כצורת כלי: {{עוגןמ|לו}} '''רבי שמעון אומר אם התקינו להיות קורץ עליו''' <br> לחתוך עליו הבצק כשיעור הגלוסקאות שירצה לעשות: {{עוגןמ|לז}} '''טמא''' <br> אף שהוא של בעה"ב וגם לא גפפו. אפ"ה מדהתקינו בשום שאר מעשה שבגופו של הדף לכך. שוב אינו משתמש בו עוד לדברים אחרים. והו"ל כשאר פשוטי כ"ע העשויין לקבלה שמק"ט: {{עוגןמ|לח}} '''וכן המערוך''' <br> מערוך. הוא לוח שעורך עליו הככר לתקנו כראוי טרם שיריצו לתנור. ולהר"ש מערוך הוא עץ קטן כמקל עב ועגול שמרדדין בו רקיקין ראלל האלץ בל"א: {{עוגןמ|לט}} '''טמא''' <br> מדעשוי לקבלה [ומה שהקשה רב"א להר"ש הרי ראלל האלץ אינו עשוי לקבלה. נ"ל דגם הוא עשוי לקבלה שנושאין עליו הרקיקין להריצן להתנור. וכמו שאנחנו עושין כשנאפה מצות לפסח]. ולרבנן דוקא כשמניח עליו שום דבר שינוח שם כעל שולחן וכדומה מחשב עשוי לקבלה. אבל בשעשוי לטלטל שום דבר ממקום למקום. לא מחשב עשוי לקבלה. וכדאשכחן בקנה מאזנים [פי"ב מ"ב] דאע"ג שתולה בו דבר לשקלו אמק"ט רק משום אונקליות שבו: {{עוגןמ|מ}} '''ים נפה''' <br> הוא כלי שמעמידין תחת הנפה. כדי שהסולת שירקד בהנפה לא יתפזר לחוץ. ואין לו רק דופן סביב ולא שוליים: {{עוגןמ|מא}} '''של סילתין''' <br> עושי סלת: {{עוגןמ|מב}} '''טמא''' <br> נ"ל דמשום שהסולת יקר. להכי מקפיד המרקד גם על המעט שנשאר דבוק בדופן הכלי כשרוקד לתוכו. ולהכי מלקטו משם. ומה"ט הו"ל כפשוטי כ"ע העשוי לקבלה: {{עוגןמ|מג}} '''ושל בעלי בתים טהור''' <br> דבעה"ב אינן אומנין כל כך לעשות סולת נקי. ומרקדין רק קמח פשוט. ואין דפנות של ים נפה שלהן עשוי לקבלה. דאין קמח חשוב כל כך שיטריח ללקטו ממה שנדבק ממנו בדופן הים. דהבע"ב אינו משתמש בהים רק להגן שלא יתפזר הקמח לחוץ: {{עוגןמ|מד}} '''ר' יהודה אומר אף של גודלת''' <br> הוא ג"כ כים נפה הנ"ל. רק שיש בתוכה נסר באמצע עגלילותה מחובר בהדופן בב' קצוותיו. ועליו יושבת האשה בשעה שמגדלת שערה. ועושה כן משום שאז מסרקת ראשה וחוששת שלא יתפזרו שערותיה והעפרורית שינשרו מראשה לתוך הבית: {{עוגןמ|מה}} '''מפני שהבנות יושבות בתוכו וגודלות''' <br> תמוה דמאי קמ"ל דהרי עשוי למושב. ופשיטא דנעשה מדרס. דהרי אין אומרין לו עמוד ונעשה מלאכתנו. ונ"ל דהך בבא אים נפה של בעה"ב קאי. דאמרינן לעיל שהוא טהור. ועלה קאי ר"י וקאמר דאם אותו הים שעיקרו עשוי לרקידה הוא שייך לאשה הגודלת. ור"ל שהאשה בעלת הבית מלאכתה הוא לגדל שער הבתולות. אז ים נפה זו טמא מושב. וקמ"ל שפיר. מדסד"א דמשום דעיקרו לרקידה עבידא. נימא להגודלת עמוד ונמ"ל. קמ"ל כיון דזאת בעלת הים אומנתה לגדל הבנות. הו"ל כמיוחד גם לישיבת הבנות. וא"כ מדמטמא מדרס. גם משאר טומאות מק"ט [כנדה פ"ו מ"ג] דכל דבר המיוחד לב' תשמישים שא' מהן מדרס. מק"ט מדרס וגם משאר טומאות כעריבה מב' לוגין עד ט' קבין [פ"כ מ"ב] וכ"כ פרקליני חיה ועוף [פכ"ד מט"ו]. והיינו דקתני אף לומר דאף זה מקבל כל שאר טומאות כשל סלתין: {{עוגןמ|מו}} '''כל התלוים''' <br> הם עניבות שעושין מבגד או גמי בשפת הכלי לתלותו בו: {{עוגןמ|מז}} '''טמאין''' <br> ר"ל הוה חיבור להכלי שיטמא כ"א כשיגע טומאה בחבירו. דאע"ג דהו"ל תשמישי כלי. אפ"ה מדמחובר בו תמיד. כל המחובר לטמא מק"ט כמותו [כפי"א מ"ה. ועי' רש"י שבת נ"ב ב' ד"ה טהורות]: {{עוגןמ|מח}} '''חוץ מתלוי נפה וכברה של בעל הבית''' <br> מדמסלקן לפעמים כשנצרך להן נוטלן משם. לפיכך גם בעודו מחובר להכלי. לא הוה בכלל המחובר לטמא טמא: {{עוגןמ|מט}} '''וחכ"א כולם טהורין''' <br> דס"ל דכל תשמישי כלים. אפי' מחוברים להכלי אמק"ט. רק כשנצרך להתשמיש ההוא לתשמיש של עיקר הכלי. דהיינו בשעת מלאכה. [וקשה לתרווייהו לר"מ דקאמר כל התלויין טמאין. והרי לעיל [פי"ב מ"א] אמרינן דשלשלת שתולין בו מדת בעה"ב טהורה. ובשלמא להגאון רב"א התם שפירש דמה"ט טהור משום שהשלשלת מחובר לקרקע שפיר. אלא להר"ב שפי' דהתם מה"ט טהור מדהוא תשמישי כלים. א"כ קשה מ"ש הכא בתלוייו. ואת"ל התם להר"ב מה"ט טהור מדאין השלשלת מחובר אל המדה [ועי' רש"י שבת נ"ב ב' ד"ה טהורה]. עכ"פ קשה לחכמים דקאמרי הכא כל התלויין טהורין. דהיינו אפי' מחוברין להכלי. והרי התם אמרינן דשלשלת של סטונות מק"ט. וצ"ל דמיירי התם דצריך המדה לשלשלת בשעת מלאכה. ואע"ג דתנא הכא כל וחוץ. ולא נקט שלשלת סיטונות. י"ל דגם בכה"ג אין למדין מהכללות [כעירובין כ"ז א'] וגם בל"ז שאני הכא דמסיים זה הכלל]: {{עוגןמ|נ}} '''ותלוי מקל הבלשין''' <br> שהמוכס מכניס ידו תוך התלוי שקשור בראש מקלו ותוחב המקל לתוך אגודת התבן או לתוך השקין מלאין זרעונין. לחפש אולי הטמינו בתוכן שום דבר הראוי ליתן מכס: {{עוגןמ|נא}} '''מפני שהן מסייעין בשעת המלאכה''' <br> דכל הנך יש בהן מלאכה מרובה וכבידה. ולכן כשמתיגע מכניס ידו לתוך העניבה שיסתייע עי"ז מעט. ומדא"א לעשות מלאכתן בלעדי התלוי מניחו שם תמיד. ולהכי הו"ל כהכלי עצמו: {{עוגןמ|נב}} '''זה הכלל''' <br> לאתויי שאר כלים ממש: {{עוגןמ|נג}} '''העשוי לתלוי''' <br> מדהו"ל רק תשמישי כלים שכשאין מחובר להכלי טהור: {{עוגןמ|נד}} '''רחת''' <br> שויפעל בל"א שזורין בה קטניות: {{עוגןמ|נה}} '''של גרוסות טמאה''' <br> דמשום שהקטניות עגולין ומתגלגלין מהר מהרחת. להכי עושין לה ב"ק בשפתותיה שיעכבו הגלגול: {{עוגןמ|נו}} '''של אוצרות''' <br> רחת של גרוסות. שעשויה רק לאסיף על ידה התבואה המפוזרת בהאוצר או שזורין אותה באוצר שלא תתעפש. והרי באוצר לא חייש שיתפזרו שם. רק בשזורה בשדה וכברישא: {{עוגןמ|נז}} '''טהורה''' <br> אף שיש לה ב"ק קצת. אינו עשוי לקבלה. דא"צ לב"ק שלה. וכמצודת העכבר לקמן בסוף פרקן: {{עוגןמ|נח}} '''של גתות''' <br> שעשוייה להשליך על ידה הזגין שבגת לחוץ: {{עוגןמ|נט}} '''טמאה''' <br> מדיש לה ב"ק. ועשוי לקבל בתוכו הרבה מדצריך להזגין להסקה: {{עוגןמ|ס}} '''של גרנות''' <br> העשוייה לזרות בה תבואה שאין הגרעינין שלהן מתגלגלין מהרחת: {{עוגןמ|סא}} '''נבלי השרה''' <br> הוא כלי זמר שמלווין עם זמר שבו השיר שישוררו בפה: {{עוגןמ|סב}} '''טמאין''' <br> דהכלי ההוא יש לו בטן חלול כפיאליענע שלנו. ויש לו נקבים תחת הנימין שלשם זורקין השומעין מעות להמזמרין: {{עוגןמ|סג}} '''ונבלי בני לוי טהורין''' <br> דבני לוי שמזמרין רק בבהמ"ק. אין הנקבים שבנבליהן עשוי לקבלה רק לבסומי קלא. אבל ברישא אע"ג דעשוי נמי להכי. כיון דעשוי נמי לקבלה מק"ט: {{עוגןמ|סד}} '''כל המשקין טמאין''' <br> דם. מים. טל. יין. שמן. חלב. דבש דבורים. [וסי'. דם. טיש. חד] כולן מק"ט ומכשירין: {{עוגןמ|סה}} '''ומשקה בית מטבחייא טהורין''' <br> ר"ל דם ומים שבעזרה בבית המטבחיים אמק"ט ואינו מכשיר. אמק"ט. מהלממ"ס [כרמב"ם פ"י מאוכלין הט"ז]. ואינו מכשיר מדלא נשפך כמים רק מתקבל בכלי [כפסחים ט"ז א']. ואע"ג דאמרינן [פסחים פ"ז מ"ז] דהציץ מרצה על טומאת הדם היינו מדרבנן [כפסחים דט"ז ב'] אבל קיי"ל דגם מדרבנן אמק"ט כלל [כרמב"ם פ"י מאוכלין הט"ז]: {{עוגןמ|סו}} '''כל הספרים מטמאין את הידים''' <br> דכל כ"ד ספרי תנ"ך. כשהן כתובים אשורית ועל קלף ובדיו. אם נגע בהן בידים טהורות נטמאו [כידים פ"ד מ"ה] וצריך לטבלן במקוה מ"ס קודם שיגע בקודש. וליגע בתרומה סגי בנטילת ידים [כחגיגה פ"ב מ"ה]. וגזרו כך שיהיו הספרים טמאין כדי שלא יניחום אצל תרומה. ויפסידום העכברים [כשבת י"ד א']: {{עוגןמ|סז}} '''חוץ מספר העזרה''' <br> שהיה בעזרה שכה"ג קורא בה ביוה"כ בעזרת נשים. וכ"כ המלך במוצאי שביעית. ומדהיה ס"ת זו נכבדת מאד ליכא למיגזר גבה מידי [ובמ"ק די"ח ב' כ' רש"י. שממנו היו מגיהין ס"ת אחרים. ועוד כ' רש"י שם שיש גורסין. עזרא. באל"ף. ור"ל שעזרא הסופר כתבו בעצמו]. ונקט כל הני הכא. איידי דנקט החילוק שבין שאר נבלין לנבלי בני לוי. נקט נמי כל הנהו נמי שיש בהן חילוק בין חול לקודש: {{עוגןמ|סח}} '''המרכוף''' <br> הוא סוס עץ עשוי לשחוק עליו: {{עוגןמ|סט}} '''טהור''' <br> ר"ל אמק"ט מדרס דאינו עשוי לרכוב עליו ממש. רק נראה כרוכב דקושר סוס זה בין רגליו שמגיעות לארץ. ומכסה רגליו מזה ומזה. עד ששולי המכסה מגיעין לארץ. ועי"ז לא יראו רגליו כשמהלך בהן ונראה כרוכב. וסד"א דמדנראה כרוכב נגזר שיאמרו דאין רוכב על מושב יטמא. קמ"ל. [אולם בתוספתא תני מרכף זמר טהור. מדמחובר לקרקע. א"כ זה דלא כפי' הר"ש בשם הגאון. וע"כ צ"ל שיש ב' מיני מרכף והך דתוספתא היינו הך שנזכר לקמן(פט"ז מ"ז)]: {{עוגןמ|ע}} '''הבטנון''' <br> מין כלי שיר: {{עוגןמ|עא}} '''והניקטמון והאירוס''' <br> טראממעל: {{עוגןמ|עב}} '''הרי אלו טמאים''' <br> מק"ט דמחשבו כלי עם ב"ק: {{עוגןמ|עג}} '''מפני שהאלית''' <br> היא אשה המיוחדת לקונן על המתים: {{עוגןמ|עד}} '''יושבת עליו''' <br> בשעה שמקוננת ומדמיוחדת לה. אין אומרים לה עמוד ונעשה מלאכתנו ולרבנן אינו מטמא מדרס מדאינו עשוי לישיבת קבע רק ארעי בשעה מועטת: {{עוגןמ|עה}} '''מצודת החולדה טמאה''' <br> מדיש בה ב"ק לצוד אותה בתוכה מדצריך לעורה [רב"א]: {{עוגןמ|עו}} '''ושל העכברין טהורה''' <br> דעכבר עורו קטן ודק. ואין משתמשין בעורה וא"צ לב"ק שלה: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה 2-3
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כ
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/תפארת ישראל - יכין
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל מפרשי המשנה/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל משנה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל משנה/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:עוגן מספור
(
עריכה
)
תבנית:עוגןמ
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:רווח קל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף