עריכת הדף "
תפארת יעקב/גיטין/מה/א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> {{מרכז|'''דף מ"ה ע"א'''}} בתוס' בד"ה מידי דהוי לפי האמת יש לחלק וכו' דמכורה ויוצאה עכ"ל. לכאו' תמוה דמה בכך דמכורה ויוצאה ס"ס אין המעות חוזרין והרי דינו ממש כמו לשמואל א"כ מה בכך דטעי בדרב הרי נתן המעות שלא יחזרו ונראה לי כיון דנ"מ בקנה מטלטלין אגב קרקע כמו שפירש"י לעיל א"כ י"ל דלא נתכוון רק שיקנה המטלטלין דסבר מכורה ויוצאה ובהא גמר ומקנה המעות של הקרקע אבל כיון דאינה מכורה כל עיקר ולא קנה מטלטלין ג"כ אדעתי' דהכא לא קנה הקרקע, כנ"ל: בגמרא ואי לא מפקנא לך מדראב"י. כתב הרא"ש דהכוונה למכרו לאחר אבל לא ישתעבד בו שמא ישתדלנו להוציאו, ודבריו תמוהין דלמה לו לומר מדראב"י הא מהך מתניתין דשלהי כתובות דקתני ואין הכל מוציאין מוכח זה דצריך למכרו שם ואי משום שלא ישתעבד בו שמא ישתדלנו זה לא מוכח כלל מדראב"י דקרא ודאי לא גזר שמא ישתדלנו וא"כ אין לו מדראב"י שום עדיפותא ממתניתין דשלהי כתובות וגדולה מזו יש לתמוה על הר"ן שכתב דיכול לשעבד בו בא"י ולמכרו ג"כ רק לא להוציאו, והא דקאמר מפקנא לי' מינך היינו דשם לא ירצו לקנות רק בזול לפי שיודעין שאסור לו להוציאו, והוא תמוה דכיון דאין לנו רק שאין מוציאין הרי משנתינו היא שלהי כתובות גם התם קאמר זבנא הכא והכא קאמר לכתוב שיחרור וראיתי להרשב"א ז"ל בחידושיו שנראה שהוא גורס בכתובות בעבד עברי שברח מח"ל לארץ אבל הוא תמוה דהא קאמר זבנא הכא וע"ע אינו חוזר ונמכר, גם לעיל מוכח בהדיא דבעבד כנעני מיירי והרמב"ם ז"ל פסק כר"א ב"י שאין לשעבד בו ואין למכרו רק יצא לחירות רק צריך ליתן שטר על דמיו, ובאמת דמהך סוגיא דכתובות לא משמע הכי כלל דקאמר זבנא הכא ש"מ דבר מכירה הוא דלא כראב"י, גם יש לי לדקדק דבסמוך בעובדא דרב חסדא דשלח להו כדראב"י פריך הש"ס מ"ש דשלח להו כרבי אחא בר' יאשי' וקאמר דמשמע להו קראי ופירש"י פשטא דקרא משמע להו הכי טפי והם אינם שומעין לדברי חכמים לכך לא שלח להו :כרבי, והשתא אי הלכה כראב"י מאי קושיא שיאמר כרבי דלא כהלכתא ולא כראב"י דהלכה כך הוא: הן אמת שיש לי לדקדק בהך דלקמן דקאמר שלח להו בעבד שברח מח"ל לארץ וכדראב"י לשון זה וכדראב"י מי אמרו אי בעלי הש"ס הרי מפורש לעיל דהך עבד שברח מח"ל לארץ ראב"י אמרו בלשון הזה ולמה קאמר השתא וכדראב"י ואי ר"ח שלח להו לכותים בלשון זה מה צורך היה לו להודיעם ליחס הדבר לראב"י לכן נראה דזהו באמת שאלת הש"ס ומ"ש דשלח כדראב"י למה לו להודיעם מבטן מי יצא פי' זה בכתוב ומשני משום דמשמע להו פשטא דקראי שלא להחזיר שום עבד לאדון לכך לא רצה ליחס סברא זו אליו רק הודיעם שהוא סברא של תנא בזמן הקודם שלא יחשבו שהוא מפרש עכשיו כך לטובתו להחזירו לו כנ"ל שם רבי אומר בלוקח עבד על מנת לשחררו וכו' הרי עצמך קנוי לך מעכשיו. משמע מפירש"י ז"ל דמשוחרר הוא למפרע בשטר זה, וקשיא לי כיון דדייקינן מינה אדם מקנה דבר שלב"ל ש"מ דמדינא הוא משוחרר גמור א"כ תיקשי במה נפשך אי פשיטא לי' לרבי דאדם מקנה דשלב"ל א"כ לוקמא קרא במשוחרר גמור דכופין שלא ישתעבד בו וע"כ דבמשוחרר סתם מאי קמש"ל קרא רק בכה"ג ס"ד כיון דאין אדם מקנה דבר שלב"ל יכול להשתעבד קמש"ל דלא א"כ היאך ילפינן מינה לעלמא דאדם מקנה דשלב"ל.]) ונראה לי דעיקר הכוונה דקרא קאמר לא תסגיר עבד אל אדוניו ואי במשוחרר גמור לאו אדון הוא כלל, ועוד כיון ששיחררו והלך ממנו והרי הוא כישראל אחר ואינו עבדו והיאך ניחוש שיתפוס ישראל מן השוק לשעבדו עד שתזהיר עליו תורה לזה מפרש בלוקח על מנת לשחררו דהי' השחרור קודם שקנאו וכשקנאו והוא כבוש ת"י מזהיר קרא לכופו שיוציאנו מת"י: ומ"מ לולא פירש"י נראה לי דלישנא דעל מנת לשחררו משמע דצריך לשחררו אח"כ בשיחרור רק דקשיא לי' אי הכוונה שכך התנה א"כ פשיטא דצריך לקיים תנאו ואי אינו מקיים תנאו בטלה המכירה לגמרי, לזה מפרש דאין הכוונה שהתנה עליו כך רק דכתב לו לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו והיינו קנין דמים שלו דקנין איסור לא מופקע בזה כלל כיון שלא הי' רבו כלל והיאך יהא משוחרר למפרע רק קנין מעשי ידו נפקע וממילא כופין לשחררו כמו מפקיר עבדו ובודאי דלכלהו פירושי לשון זה מעכשיו אינו מובן כלל דלדבר שלב"ל למאן דקני אינו צריך מעכשיו כלל, וביותר תימה לפי' רש"י דהיאך ישתחרר למפרע שלא היה עבדו כלל, ולפי מה שפרשתי ניחא טפי דאותן המעות שנתן לחבירו וחבירו נסתלק ממנו קאמר לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך במעות הללו שאתן והיינו מעכשיו מרגע של המכירה רק לא שהוא נותן עבורו עכשיו המעות דא"כ לא הוי דשלב"ל כלל רק כשיקחנו אז יהא קנוי לעצמו במעות הללו וכיון דעכ"פ חל מכירה זו צריך לשחררו בשיחרור וזהו הכוונה דלקחו על מנת לשחררו וכופין לשחררו כנ"ל: שם אטו כולי חמרי לאו כריסייהו חיוורין נינהו נראה לי דאין הכוונה דבאמת כלהו חמרי הכי אית להו כריסייהו חיוור דא"כ מה ס"ד דאביי דשלח להו סי' זה רק דסי' אמצעי הוי ומדרבנן סגי בסי' אמצעי ולמ"ד סי' דאורייתא אפילו מדאורייתא רק הכותים שאינם מאמינים בדברי חכמים הם מפרשים סי' מובהק דוקא שלא ימצא אפי' אחד מאלף והכוונה אטו כלהו חמרי לאו כריסייהו חיוורין דאז הי' סי' מובהק גמור אבל עכשיו דלאו כלהו לאו חיוורין רק רובן אינן חיוורין ובסי' כזה אין ראוי להחזיר רק לפי דנחמני הוא שהוא חסיד כמו שפירש"י והא דלא חששו שמא של אחר הוא דלא חשו שאחר ג"כ אבד חמור כזה, וכיון דהוא ודאי אבד שלא ישקר החזירו לו ומה שבקשו סי' הוא שמא יאמר דבר שאין בו וידעו בבירור שאחר אבדו גם יש לומר דהיו סומכים שיכיר בט"ע לכך החזירו לו: עיין ברא"ש שהביא דברי הגאון שאין דנין בבבל דין עבד ובהמה שמכרם ותמה הרא"ש דהך קנס שהוא מדרבנן משום סייג אפי' בבבל היו דנין, ויש לתמוה דלפי דבריו כל הקנסות שזכרו בתוקע וסוטר הכל היו דנין רק קנס דאורייתא אין דנין אבל באמת לא נתכוין הרא"ש לדבר זה כלל רק כך כוונתו דדוקא קנס שבין אדם לחבירו להוציא מזה וליתן לזה אז אין דנין בבבל, אבל קנס שקנסו לאיש שעבר על תקנת חכמים לא שיתננו לאחר רק על שעבר על התקנה קנסוהו בזה לא הי' שייך לחלק בין א"י לבבל וכן הי' ראוי לקנסו כאן שיפדנו עד מאה בדמיו ואין זה דומה לקנס שבין אדם לחבירו וזה ברור: שם איבעי' להו האי מפני ת"ה וכו'. הרמב"ם ז"ל פסק משום דלא לגרבי וליתי וכתב הר"ן משום דאיפשט בעיין פרק נערה ודחה זה דהתם נמי איכא דוחקי' דבעל דהא מחייבין לי' לפדותה וזהו אי נימא דרשב"ג פליג ארישא ג"כ, אבל אי נימא דאסיפא פליג לא שייך זה ע"ש] וכתב דדעת הראשונים ז"ל משום דמספיקא ס"ל דאין פודין ושב ואל תעשה עדיף, ועוד דלא שבקינן מה דפשטינן מלוי בר דרגא משום ספיקו דאביי ודבריו תמוהין דמהך דלוי איפכא פשטינן דהטעם משום דוחקי' ומי שרוצה לפדות מכיסו יכול לפדות אם לא שנדחוק דקאי אדמעיקרא לחזק דבריו שלא נפשוט מהך דפרק נערה: ולדעתי דטעמו של הרמב"ם דקשיא לי' בהך דתינוק שפדאו ריב"ח בדמים מרובים ואמר העבודה שיפדנו בכל ממון שיפסקו עליו, והשתא ליכא למימר שהי' כוונתו לפדותו משלו דוקא דא"כ היאך שייך לישבע שיפדנו בכל ממון שיפסקו עליו שמא יפסקו מה שאין לו וע"כ שנתכוין לקבץ פדיונו ולפדותו וא"כ היאך יכול לדחוק הציבור, וע"כ דעיקר הטעם כדי דלא לגרבי וליתי ובעת חורבן לא שייך זה כמ"ש התוספת הלכך אף דהכא לא איפשטא התם איפשטא, ועוד דהכא דס"ד דמהך דלוי יש לפשוט ע"כ צ"ל דת"ח שאני אבל לפי האמת דמלוי אין ראיה הדרן לפשיטותן מהך דהתם דע"כ משום דלא לגרבי הוא כנ"ל, ועמ"ש בתוס' בזה: שם הא איכא בנתי' דר"נ. נראה לפרש לפי שדרשו אדם אחד מאלף זה אברהם ואשה בכל אלה זו שרה והכוונה לפי שצדקת הצדיק גורם לו שאין האש שולט בו והנה לא מצינו שניסה הקב"ה באש רק לאברהם ולא לשרה וכן לחנני' מישאל ועזרי' ויהושע בן יהוצדק ולא מצינו שניסה לשום אשה באש, והיינו דקשי' לי' כיון שראה שאין האש שולט בבנתי' דר"נ, ומה שאמר ערובא שיקרא אף דבתר הכי ביונה דלאו שיקרא מ"מ קאמר משום דלכנסת ישראל מתילא משמע דבלאו הכי אף ליונה שאינה שקר לא היה מאמין היינו דבלא זה היה חושב שיברח וינצל בטבע אבל מחמת דלכנסת ישראל מתילא ידע שיתרחיש לו נס וכן הוה דהא ההוא גברא איקטיל ואיהי פליט, ומה שאמר אהדרינהו היינו שישתדל לפדותם דאי להבריחם הא אין מבריחין השבויים ודלא כמהרש"א בח"א( ומה שפירש"י עדי גוברין היינו אלו אינו מובן דרק תרגום של זאת הוא עדא אבל של אלו הוא אילין ונראה לי דהכוונה מלשון שבי דתרגם של שבי ומלקוח עדאה וכן בבוקר יאכל עד והכוונה השבאין גוברין וכו': בתוס' בד"ה דלא ליגרבו ולייתי' והא דתני' פרק נערה וכו' שאני אשתו דהוי כגופו יותר מבתו וכו'. דבריהם צ"ע מאד דהא התם פליג רשב"ג באמת דאין פודין משום דאין פודין שבוי יתר על דמיו, ומעתה הוי להו להקשות דהוי הך משנה כתנאי או דפליגי בהך אי הטעם משום דוחקי' או משום דלא ליגרבו ואי כוונתם באמת להקשות כך דמהתם מוכח דטעמא דת"ק משום דוחקי' דציבורא והיינו שלא הקשו בגוף מתניתין רק אהך טעמא דלא ליגרבו, א"כ מאי הועילו בתירוץ זה עכ"פ טעמא דרשב"ג ע"כ משום דלא ליגרבו הוא ות"ק לא שמענו דפליג עלי' בהא רק משום דהוי כגופו א"כ נפשוט בעיין, ורחוק לומר דמספקא לן דילמא טעמא דת"ק משום דוחקי' ולא משום דהוי כגופו דמאיזה צד נחלוק על רשב"ג בטעמא כל דלא ידענו דת"ק חולק בודאי: ונראה לי דבלא"ה הקשה הר"ן דאפילו לטעמא דדוחקי' דציבורא מי ניחא התם דהא איכא נמי דוחקי' דבעל כיון שמחייבין אותו לפדותו וע"כ דהתם שאני דהוי כגופו ובאמת לק"מ דלהך טעמא דדוחקי' לק"מ ואדרבא כיון שמוטל עליו בחיוב מכח תנאי כתובה לפדותה לא שייך דוחק שכך נתחייב לה ואין משגיחין על דוחקו לפרוע חובו, אבל להך טעמא דלא ליגרבו ולייתי' ודאי קשי' דס"ס מתוך כך יגרבו ויביאו ובפעם שני דרצה פודה ודאי דלא קשי' להך טעמא דדוחקא כיון שאין מחייבין אותו רק ברצונו אבל להך טעמא דלא ליגרבו ולייתי' קשה, ועל זה תירצו התוס' דהתם שאני דאשתו כגופו, ומ"מ אין להוכיח להיפך מרשב"ג דטעמא דלא ליגרבו דיש לומר דמודה לטעמא דדוחקי' ועיקר מחלקותו מה דס"ל לת"ק בפעם ראשון מוכרח לפדותה ובפעם שני רשות והיינו דבפעם ראשון כיון שנתחייב לה לא משגיחינן בדחקו ועל זה פליג רשב"ג דכיון דאין פודין שבויין יתר על דמיהן ממילא לא חייבו חכמים כלל לפדותה ביתר מדמי' ואפי' בפעם ראשון רשות הוא, ויש לומר ג"כ דס"ל דלא ליגרבו ופליג דאפי' ברצונו אינו פודה וליכא למיפשט מידי, כנ"ל: בא"ד וריב"ח דפרקי' להאי תינוק בממון הרבה לפי שהי' מופלג בחכמה אי נמי בעת חורבן לא שייך דלא ליגרבו ע"כ. דבריהם צריכין ביאור, חדא דלקמן פרק הניזקין כתבו ליישב דסכנה שאני ולמה לא תירצו כאן כן, גם יש לתמוה שלא תירצו לקמן תירוץ ב' דהכא: אבל באמת כוונת התוס' פשוט דכאן קשי' להו על גוף הפדי' שפדאו בממון הרבה, וקושי' זו אין להקשות למ"ד משום דוחק ציבור דיש לומר דפדאו משלו כהך דלוי בר דרגא, רק עיקר הקושיא להך לישנא דלא ליגרבו ולייתו ובהא לא שייך ליישב משום סכנה דכיון דהטעם דלא ליגרבו טפי לא שייך לחלק בסכנה לפדות זה ולהכשיל אחרים להכניס אותם בסכנה תדע דפשיט הכא מלוי בר דרגא ולא משני דסכנה שאני, ודוחק לומר דידע דלא הי' סכנה שהרי לא ידע אי נעשה ברצון חכמים וע"כ דלהך טעם אין לחלק בזה כלל, ואהא תירצו חדא דהיה מופלג בחכמה ועוד דבשעת חורבן לא שייך דלא ליגרבו אבל התם בפרק הניזקין קשי' להו על מה שאמר העבודה שאפדנו בכל ממון שיפסקו עליו ולא ידע כמה יפסקו א"כ להך לישנא דלא ליגרבו לא קשי' להו כלל דבעת חורבן לא שייך זה, רק להך לישנא משום דוחק ציבור קשי' להו היאך נשבע שיפדנו בכל ממון שיפסקו עליו שמא יפסקו מה שאין לו ואיכא דוחק ציבור, ועל זה תירצו דאין משגיחין בדוחק ציבור במקום סכנה כנ"ל, אבל הרמב"ם ס"ל באמת דנפשוט בעיין מהך דריב"ח כמש"ל, ועוד אבאר לקמן ע"ב דמוכח התם דהטעם דלא ליגרבו: ובעיקר קושית התוס' מהך דריב"ח נראה לי דבלא"ה לק"מ דכה"ג הוי עד כדי דמיו דכל חפציך לא ישוו בה כתיב ותינוק זה אי הי' יושב בבית האסורים לא הי' ת"ח כלל ואי יפדנו יהא ת"ח א"כ אין שיעור לשווי' של תינוק זה לפדותו ומה שאמרו בכאן עד כדי דמיו היינו באדם דעלמא או אפי' ת"ח שכבר הוא ת"ח ולא יגרע במה שישב בבית האסורין אבל בכה"ג דהתם פשיטא שכל מה שנותן עבורו אין בכדי שווי' כלל שבפדי' זו ממציא ת"ח בעולם שאם לא יפדנו לא יהא ת"ח כלל, וז"ב: <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:Plainlinks
(
עריכה
)
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:גרסינן
(
עריכה
)
תבנית:דיקטה
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה בבלי
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט בבלי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מפרשי האוצר
(
עריכה
)
תבנית:מפרשי האוצר קינון 8
(
עריכה
)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/תפארת יעקב
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ספריא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אבן עוזר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אברהם את עיניו
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אוצר חיים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/אסיפת זקנים זבחים סרוק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/באר אברהם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/באר שבע
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/בית ישראל (קאזניץ)
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/בית מאיר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/גור אריה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/הגהות הלבוש ומפרשי הים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/הגהות הריצ"ד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/זרע ברוך
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/חכמת מנוח
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/חשק שלמה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/יד מרדכי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ילקוט אוצר הספרים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/יעב"ץ
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/לוית חן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מאבני המקום
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מהר"ם חלאווה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מחנה לוי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מים קדושים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מלחמות הלוים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחה חריבה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחם משיב נפש
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מנחת יהודא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מסילות הברזל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מראה כהן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/מראה עינים השלם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/משה ידבר
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/משכיל לאיתן
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/נזר הקודש
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי ההפלאה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי השאגת אריה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי מהר"ם בן חביב
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי יעקב פיתוסי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי ישעיה פיק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/ספרי רבי משה בצלאל לוריא
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/פורת יוסף
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/פלגי מים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/צל"ח
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/קדשי דוד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רב נסים גאון
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי בצלאל רנשבורג
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי ברוך פרנקל תאומים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבי מתתיהו שטראשון
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבינו חננאל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רבנו גרשום
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רד"ל
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רש"י
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רש"י כתב יד
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/רשב"ם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שדה יצחק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שיח השדה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/שיח יצחק
(
עריכה
)
תבנית:סרגל בבלי/פנים/תולדות יעקב
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה בבלי
(
עריכה
)
תבנית:עמוד הבא
(
עריכה
)
תבנית:עמוד קודם
(
עריכה
)
תבנית:פורטדי
(
עריכה
)
תבנית:צוהד בבלי
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שיתופתא
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשי הש"ס תחתון
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף