עריכת הדף "
פני יצחק (אבואלעפיא)/א/הלכות ברכות/ע
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> {{מרכז|{{גופן|4||'''אות ע'''}}}} ==ריג== (ריג) '''עיקר פוטר הטפל''' נתבאר דין זה יפה בש"ע סי' רי"ב ומשם בארה ולמנהג הנהוג לשרות פת הבאה בכסנין כגון כעכין יבשים או רכים הנקראים בלעז בשקוג'וס בחלב אם יש לברך גם על החלב האריכו בזה האחרונים והיוצא מדבריהם דהטוב והישר הוא שיברך תחלה על החלב קודם שישרה הבשקוג'וס בתוכו ושוב יברך גם על הבשקוג'וס וכל זה הוא בחלב ושאר משקין אכן אם שורה הבשקוג'ו במים לבד נראה דאין צריך לברך על המים דאין דעתו כלל על המים אלא אם דעתו לשתות מהם אזי יברך גם על המים תחלה וסוף כ"כ הזכו"ל ח"א ד"ך ע"א וכן עי'.{{הערה|ולכאו' יש לדמותו למש"כ בשו"ע סי' קס"ח סי"ב גבי השורה פיתו ביין דמברך מזונות ומעין שלש וכו' [והתם איירי כשאינו אוכל כזית דאי בכזית בלאו הכי מברך מזונות כיעו"ש] וע"ש במשנ"ב דכתב לדון כנידון דהרב ות"ד דאכן היכא דכוונתו אף על המשקה יש לברך על המשקה בתחילה ומה"ט ס"ל דבשתייה קפה וכיוצ"ב דדעתו אתרוייהו מברך על כל חד וחד והטעם דהכא בעי דעת הוא משום דבמהותן אינן טפלים זה לזה וברור.}} ==ריד== (ריד) אם אכל פת הבאה בכסנין ואכל בשר ודגים אין ברכת על המחיה פוטרת את הבשר ואת הדגים כמ"ש מרן בסי' ר"ח סי"ג וכתב ע"ז הברכ"י שם וז"ל משמע לי אע"ג שבאו הבשר והדגים ללפת בו הה' מינים עכ"ז אין ברכת על המחיה פוטרת הבשר והדגים וצ"ע אם נימא דה"ה אם אכל גבינה עם חמשת מינים כגון אם הגבינה עם הלביבות וכיוצא מז"ה בב"י ומנהג פשוט הוא לאכול לביבות עם גבינה ביותר ואין מברכין על הגבינה ולא עוד אלא רבים נוהגים לאכול כסנים בבוקר עם גבינה ואינם מברכים כי אם על הכסנין ומדין מברך על העיקר ופוטר את הטפלה נגעו בה וצריך להתישב בדבר עכ"ל יע"ש והרב כס"א בסי' הנז' אות ג' כתב ע"ז דהנוהגים כן שלא לברך על הגבינה, יש להם על מה שיסמוכו וכו' ותיבת עמו שכתב הטור לאו דוקא יע"ש גם בקו' מחנה ישראל להרב הנז' נשאל ע"ז בסי' ח"ן וכתב שם דהנוהגים לברך על הגבינה ג"כ לא צריך למעבד הכי יעש"ב גם הגאון שערי תשובה בסי' ר"ח הנז' כתב ע"ד הרב ברכ"י הנזכר וז"ל ובאמת לשון הש"ע לא משמע כן וגם לשון הטור יש לישב עכ"ל יע"ש. ומבואר בדברי הרב מחנה ישראל הנז' שם דלאו דוקא כסנין עם גבינה דלא צריך לברך ג"כ על הגבינה אלא אפילו האוכל פירות עם הכסנין אין צריך לברך כלל על הפירות דהוי טפל לגבי הכסנין יע"ש וראיתי להרב כתונת יוסף סימן י"ד דחולק בזה וס"ל למר"ן דהאוכל כסנין עם פירות צריך לברך ג"כ על הפרות ברכה הראויה להם תחלה וסוף יע"ש ולדידי דברי המח"י וראיתו מדין חרוסת ומרור נראין עיקר והרב כת"י לא זכר שר מהראיה הנז' כלל כיע"ש ולא יהיה אלא מח' בפוסקים העיקר אצלנו דספק ברכות להקל ושב ואל תעשה עדיף ומיהו ירא שמים יזהר לאכול מהפירות תחלה קודם שיאכל כסנין כלל ויברך על הפירות ואחר בך יברך על הכסנים ואם אכל פירות כשיעור לברכה אחרונה בלא כסנין יברך על הפירות ברכה אחרונה הראויה להם כנז' ועדין צריך ישוב ועיין למרן בסי' קע"ז ס"ג ובאחרונים שם ואכמ"ל וכ"ז באוכל פירות עם כסנין אבל באוכל גבינה עם כסנין פשיטא דאינו צריך לברך על הגבינה ופוק חזי מאי עמא דבר.{{הערה|דהנה יש לחלק בין האוכל פהב"כ עם בשר וכיוצ"ב להיכא דאוכל פהב"כ עם גבינה דגבינה טפילות דידה הוא במה שמתבטלת למזונות דעיקר הגבינה באה בתורת ממרח וכו' ושאני בשר וכיוצ"ב דאינם בטלים למזונות אלא דיל"ד בהם מדין טפל ובזה פליגי דאפשר דהכא ל"ח כטפל מאחר דמזונות ל"ח כסעודה או משום דאין בכוח המזונות להחשב כעיקר שנדון מחמת כן הבשר כטפל וכו'.}} ==רטו== (רטו) '''ערמונים''' והם מין פירות הנקראים בלשון ערבי ולעז קסטניאס אם אוכלם כשהם צלוים או מבושלים בעיניהו בלא פת מברך עליהם בורא פרי העץ ולאחריהם בורא נפשות רבות ואם הם חיים בלתי צליה או בשול אם מנהג העיר לרוב בני אדם שאוכלים אוחם חיין מברך עליהם ג"כ העץ כמ"ש הרב פר"ח ביו"ד סי' קי"ג סקכ"כ דהכל תלוי כמנהג העיר יע"ש ובמקומותנו אלה רוב בני אדם הם אוכלים אותם חיין כידוע ובודאי שאין לברך עליהם כי אם העץ בין חיין בין צלוים או מבושלים, ואם אוכלם מבושלים עם פת ודאי דהפת פוטרם מברכה לגמרי ועיין בזכו"ל ח"ג ד"ג ע"ד מה שציין להפוסקים שדברו בזה והמורם מהם הוא כמ"ש בעניותי ותו לא מדי.{{הערה|ועי' בטור בסי' ר"ד דכתב בשם הר"ם מרוטנבורג דיש לברך עלייהו כשהם חיים שהכל דאינם ראויים ומבושלין העץ וכ"כ במרדכי בברכות פ"ו ע"ש אולם עי' בחי' המאירי דכ' דהם ראויים לאכילה בין חיים ובין מבושלין ע"ש אכן עי' בדרישה דכ' דהטור פליג ע"ד הר"מ בזה וס"ל דהגם דהוא ראוי לאכילה כשהוא חי מאחר דיותר ראויים ע"י בישול מברך עלייהו כשהם חיים שהכל ולכאו' צ"ע דסו"ס ראויים הם ולכאו' מבואר דהברכה מתלא תלי בגמר גידולו ולא בשם פרי ועי'.}} ==רטז== ({{עוגן1|ריו}}) עיסה שנלושה במי בצים דין פת הבאה בכסנין יש לה לברך עליה מזונות ומעין שלש אם לא קבע סעודתו עליה כדין כסנין ממש כמ"ש שבולי הלקט הביאו המג"א סי' קס"ח סקמ"ד וכ"כ הרב זרע אמת ס"א א"ח סי' ודלא כהמג"א גופיה שם שהוכיח מדברי התוספות דעיסה שנלושה במי בצים לחם גמור היא לברך עליה המוציא וברהמ"ז יע"ש דליתא דהתוס' לשטתייהו אזלי בפירוש פת הבאה בכסנין וכבר הושג זה מהרב דגול מרבבה שם ומהרב אה"ע ובית אפרים סי' י"א וי"ב יעש"ב ולדידן דקי"ל ככל הפוסקים בדין פת כסנין כמ"ש מרן סי' הנז' ס"ז ודאי דגם עיסה הנלושה במי בצים נותנים לה דינים הנאמרים בפת כסנין וכן נהגו לברך עליה מזונות דוקא כידוע וכן עיקר.{{הערה|עי' בטור יו"ד סי' שכ"ט דהביא דהרא"ש נסתפק במי בצים אי חייבים בחלה אכן בשו"ע סי' תס"ב ס"ה כ' דהלש במי פירות ילוש פחות מכשיעור דלא תבוא לידי חיוב חלה ועי' בט"ז דכתב הטעם מאחר דהרמב"ם ס"ל דחייב והטור מספק"ל וכו' ולכאו' בנ"ד להרמב"ם יברך המוציא ולהטור ילה"ס כנז'.}} ==ריז== (ריז) '''עוגות דקות''' הבאים לקנוח סעודה וכעכין יבשים או מיני מתיקה צריכים ברכה בתחלה ואין הפת פוטרת דומיא דלחמניות כ"כ המג"א סי' קס"ח והרב שביו"ט בלשונות הטור סי' הנז' ראו הביא לנו בשם ספר החנוך פ' עקב דס"ל דהפת פוטרתם וכיון שכן היה ספק ברכות ע"ש וה"ד הק"ס דל"ו ע"ד ומנהג העולם לברך עליהם בתחלה כדעת המג"א וכבר כתבנו דבמקום מנהג לא אמרי' סב"ל כמש"ל.{{הערה|וד' החולקים דס"ל דאינו מברך אפ' כשבאו לקינוח נראה דמאחר דבפה"ב חשיבא פת הרי דיש לדון בה כמי שבירך עליה בפירוש מעיקרא כשבירך על הפת דהא הוי מין פת דהא דל"מ ברכת הפת לדברים הבאים לקינוח הוא מחמת דאינם בכלל הפת ושאני עיקר הסעודה דנפטרים בברכת הפת מאחר דיש לדון בהם דהוו מכלל הפת אכן בדבר שהוא פת גופיה א"צ לכ"ז דסגי בברכת הפת.}} <noinclude>{{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:-
(
עריכה
)
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ביאורים
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
עריכה
)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל כללי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל כללי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שולי הגליון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף