עריכת הדף "
משנה ברורה/אורח חיים/תקמח
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|'''סימן תקמח'''{{ש}}דיני אבלות בחול המועד}} ({{עוגן1|א}}) '''בתוך הרגל.''' בין ביו"ט בין בחוה"מ: ({{עוגן1|ב}}) '''לא חל וכו'.''' דאתי {{שהצ|א}} מ"ע דשמחת הרגל שהוא עשה דרבים ודחי אבילות דהוא רק מצוה דיחיד: ({{עוגן1|ג}}) '''ברגל.''' ומ"מ {{שהצ|ב}} הנר שרגילים להדליק כל שבעה ידליק תיכף ואין זה תלוי במה שהרגל מבטל האבילות או שאינו חל עד אחר הרגל רק שלא ידליק במקום שאוכלים שם וכ"ש בהחדר שמת שם שמא מתוך כך יבוא להספידו אלא ידליק במקום שאין אוכלין שם. אכן כיון שאין נהנה לאור זה כלל {{שהצ|ג}} לא ידליק בעצמו ביו"ט אלא ע"י עכו"מ [פמ"ג ב[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/קלב#|סימן קל"ב]] והגרע"א ב[[רבי עקיבא איגר/אורח חיים/תקיד|סימן תקי"ד]]]: ({{עוגן1|ד}}) '''ומונה שלשים מיום הקבורה.''' ושמיני עצרת {{שהצ|ד}} אינו נחשב בזה רק יום אחד: ({{עוגן1|ה}}) '''ככל גזירת שלשים.''' דהיינו בגילוח ותספורת ורחיצה בחמין ועוד דברים המבוארים ביו"ד בהלכות אבילות: ({{עוגן1|ו}}) '''מיום טוב שני האחרון.''' לאפוקי יו"ט שני הראשון לא גרע מחוה"מ דאינו עולה מן המנין: ({{עוגן1|ז}}) '''אע"פ שאינו נוהג וכו'.''' ומיירי זה הסעיף שמת בתוך הרגל דאלו אם מת ביום אחרון מבואר דעת המחבר לקמיה דנוהג בו אבילות: ({{עוגן1|ח}}) '''עולה לו מן המנין.''' וה"ה בשני ימים טובים של ר"ה בין {{שהצ|ה}} שנקבר ביום א' ע"י עכו"מ ובין שנקבר ביום שני שאינו נוהג בהן אבילות לכו"ע מ"מ יום שני עולה לו מן המנין: ({{עוגן1|ט}}) '''עיין ביו"ד וכו'.''' ט"ס הוא {{שהצ|ו}} כי לא נזכר שם מדין זה: ({{עוגן1|י}}) '''מתו.''' דוקא {{שהצ|ז}} ז' מתי מצוה שהם מפורשים בתורה אבל אותם שהוסיפו עליהם (כמה דאיתא ביו"ד סוף [[שולחן ערוך/יורה דעה/שעד#סוף|סי' שע"ד]]) אין אבילותם אלא מדרבנן: ({{עוגן1|יא}}) '''האחרון.''' {{עוגן|כ:}}משא"כ יו"ט שני של גליות בתחלת פסח או החג לא גרע מחוה"מ: ({{עוגן1|יב}}) '''יום מיתה וקבורה.''' אבל אם מת מאתמול ונקבר ביום אחרון יום קבורה מד"ס ואינה דוחה יו"ט אע"פ שהוא רק מדברי סופרים: ({{עוגן1|יג}}) '''של תורה.''' דמדהזהירה התורה לטמא לקרובים אפילו לכהנים וכ"ש דישראלים חייבים לטמא לקרוביהם והכל הוא כדי שלא ימנעו מלהתאבל עליהם ש"מ דביום מיתה חייב להתאבל עליהם: ({{עוגן1|יד}}) '''דאין נוהג וכו'.''' טעמם דס"ל דאפילו אבילות יום ראשון הוא רק מדרבנן ולכך שמחת הרגל עדיפא דהוא מצוה של רבים: ({{עוגן1|טו}}) '''לא חלה עליו אבילות.''' ולא ישנה {{שהצ|ח}} כסותו אע"ג דשאר אבל משנה ברגל מ"מ זה שלא התחיל עדיין באבילות אין לנהוג כן ברגל {{שהצ|ט}} גם אין משנה מקומו הואיל ולא שינה קודם יו"ט. ולענין תפילין בחוה"מ ביום ראשון שמת לו מת עיין לעיל בסימן ל"ח במ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/לח#טז|ס"ק ט"ז]] ועיין ב[[שערי תשובה/{{כאן}}#|שע"ת]] בסימן זה: ({{עוגן1|טז}}) '''שבצנעה.''' היינו {{שהצ|י}} רחיצה בחמין ותשמיש ות"ת נוהג בכל זה אבילות ואסור {{שהצ|יא}} ויש מתירין בת"ת ומ"מ לענין לעלות לתורה ברגל לצרפו למנין הקרואים נראה דלכתחלה אינו כדאי: ({{עוגן1|יז}}) '''אנינות נוהג בו.''' שאסור בבשר ויין וכל הדינים השייכים לאנינות עיין ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/שמא|סי' שמ"א]]: ({{עוגן1|יח}}) '''ואינו רוצה לקוברו.''' שהנכרים {{שהצ|יב}} אינם רוצים לקוברו: ({{עוגן1|יט}}) '''משעה שמחשיך.''' אבל לא מקודם וגם דוקא אם הוא מחשיך אבל אם אינו מחשיך אע"פ שהוא סמוך לערב חייב בכל המצות כתב המ"א דוקא {{שהצ|יג}} בשעה שהוא מחשיך אבל בליל יו"ט שני חייב בכל המצות דדוקא ביום של יו"ט שני אמרינן דכחול שויוהו רבנן אבל לא בלילה שלפניו כיון שאין דרך לקבור בלילה ולפ"ז היכא דמת לו מת בשמיני עצרת מותר לקדש בליל שמחת תורה ולברך המוציא ובהמ"ז: ({{עוגן1|כ}}) '''והוא רוצה לקברו בו ביום.''' לאו דוקא אלא ר"ל כל שהיכולת {{שהצ|יד}} בידו לקברו ולאפוקי אם א"א לקברו מחמת חג העכו"מ או אונס אחר {{שהצ|טו}} לא חל עליו דין אנינות ועיין לעיל בסימן ע"א במ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/עא#יא|סקי"א]]: ({{עוגן1|כא}}) '''חל עליו {{עוגן|כא.}}אנינות.''' ואונן ברגל אסור בד"ת דהוא אסור בשמחה ופקודי ד' ישרים משמחי לב וכ"ש שאסור לעלות בתורה [מ"א ע"ש] והנה מדבריו משמע דאף בשעה שאינו רוצה לקברו וביו"ט ראשון או כגון בלילה שאין דרך לקברו אפ"ה אסור בד"ת ועיין בדגול מרבבה שמשיג ע"ז {{שהצ|טז}} דכיון שאז אין דין אנינות עליו למה יהא אסור בד"ת וכן מפקפק ע"ז בספר בגדי ישע ע"ש: ({{עוגן1|כב}}) '''מלאכתו נעשית ע"י אחרים וכו'.''' אפילו בדבר שאינו אבד דבדבר האבד מותר ע"י אחרים אפילו בביתו ואפילו בימים הראשונים שאחר הרגל וכדאיתא ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/שפ#ה|סימן ש"פ ס"ה]] ועיין בלבוש שכתב דאם הוא דבר האבד מותר לעשות בעצמו {{שהצ|יז}} ובמאמר מרדכי מפקפק עליו ע"ש הטעם אכן אם לא יוכל לעשות ע"י אחרים והוא דבר האבד אפשר דבענינינו יש לסמוך על הי"א המובא שם בהג"ה: ({{עוגן1|כג}}) '''בבתיהם.''' אף דגם בכל אבל ג"כ מלאכתו נעשית ע"י אחרים בבתיהם כדאיתא ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/שפ#יח|שם סי"ח]] אכן התם דוקא בקבלנות ובאופן שקבלו המלאכה קודם שנעשה אבל והכא מותר אפילו בימי אבילות [כ"מ מהגר"א]: ({{עוגן1|כד}}) '''ביתו.''' ושותף של אבל שמת לו מת ביו"ט פסק הגאון מהר"ש מפראג לאסור [לפתוח חנותו] כמו בשאר אבילות [ור"ל דצריך להמתין ג' ימים אחר יו"ט כמו דנוהגין בשאר אבילות לענין שותף כדאיתא שם ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/שפ#כא|סכ"א]] באחרונים ע"ש] כ"כ הבה"ט בשם אליהו זוטא אכן בחכמת אדם הלכות אבילות {{ממ|[[חכמת אדם/קסט#ב|כלל קס"ט דין ב']]}} הביא בשם א"ר להקל דהיינו אם מת ביום א' דחוה"מ מותר להשותף לפתוח חנותו תיכף אחר יו"ט וע"ש בחכמ"א שדעתו דאפילו מת בערב יו"ט אחרון ג"כ מותר להשותף לפתוח חנותו תיכף אחר יו"ט ועיין ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#בתוך|בה"ל]] שביררנו דהפריז על המדה ודיינו אם נקיל כא"ר: ({{עוגן1|כה}}) '''ואין צריכין וכו'.''' וכן אין לנחם אבל בע"ש שאחר הרגל קודם ברכו בביהכ"נ כנהוג אם כבר עברו שבעה ימים למיתת המת [אחרונים]: ({{עוגן1|כו}}) '''ונהג אבילות אפילו שעה אחת.''' לאו דוקא שעה אלא ר"ל זמן מועט מאד [אחרונים] ועיין פמ"ג דלאו דוקא אם נהג בחליצת מנעל {{שהצ|יח}} ה"ה אם נהג בכפיית המטה או אחד משאר דברים השייכים לשבעה בטלה ממנו עי"ז גזירת שבעה: ({{עוגן1|כז}}) '''וימי הרגל עולים וכו'.''' ומטעם שלשים אסור ללבוש בתוך הרגל {{שהצ|יט}} כלים מגוהצים חדשים ולבנים וכן מה שהתירו לפעמים לספר ולכבס בתוך הרגל כגון הבא ממדינת הים וכל השנויים לעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקלא#ב|סימן תקל"א ס"ב]] ו[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקלד|סימן תקל"ד]] מחמת איסור שלשים אסור בכולם. וחתן שנשא אשה ערב הרגל ובתוך הרגל מת לו מת {{שהצ|כ}} אין הרגל עולה לו למנין שלשים שהרי בתוך שבעת ימי המשתה היה מותר בגיהוץ ותספורת ואינו חושש לאבילות כלל וכדאיתא ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/שמב|סימן שמ"ב]] ומה שהיה זהיר ברגל שלא לגהץ ולספר הוא מחמת הרגל לחוד נמצא שלא נהג אבילות ברגל כלל וע"כ צריך לנהוג לאחר שהשלים ימי משתה שלו שבעת ימי אבלות ואח"כ שלשים: ({{עוגן1|כח}}) '''ודינו כדין קובר וכו'.''' שנוהג בו דברים שבצנעא ומתחיל למנות שבעה אחר הרגל וימי הרגל עולין לו למנין {{עוגן|כא:}}שלשים וכנ"ל בס"א: ({{עוגן1|כט}}) '''אפילו חל יום שבעה בערב הרגל וכו'.''' דקיי"ל מקצת היום ככולו לענין אבילות לפיכך יום שביעי עולה לו לכאן ולכאן תחלת יום השביעי הוא תשלום השבעה ואח"כ מתחיל יום שמיני דהוא נחשב מהתחלת שלשים וכיון דהתחיל יום אחד מן השלשים א"צ לשמור תו כלום לאחר הרגל מן השלשים דבא הרגל ומפסיקו ויותר מזה דאפילו בזה היום גופא מותר לגלח ולכבס {{שהצ|כא}} אפילו בגיהוץ משום כבוד הרגל: ({{עוגן1|ל}}) '''וה"ה הרחיצה לדידן דנוהגין וכו'.''' ר"ל אף לדידן דבעלמא נוהגין איסור רחיצה כל ל' מ"מ בענינינו אינו חמור מתספורת ומותר {{שהצ|כב}} אפילו רחיצה בחמין: ({{עוגן1|לא}}) '''סמוך לערב.''' כדי שיהיה ניכר {{שהצ|כג}} שהוא משום כבוד הרגל וזה הדין הוא אפילו {{שהצ|כד}} אם חל יום ח' או ט' בערב הרגל. ודוקא בכל עיו"ט {{שהצ|כה}} אבל בע"פ מותר בכל אחר חצות דהיינו מזמן שחיטת הפסח ואילך דאז הוא יו"ט דאסור במלאכה ולכן מותר ברחיצה אחר חצות תיכף וכן בכיבוס אבל לגלח מותר אפילו קודם חצות כיון דאחר אסור לו לגלח אחר חצות כדאיתא בהלכות פסח: ({{עוגן1|לב}}) '''וא"צ להמתין עד הלילה.''' קאי {{שהצ|כו}} ארחיצה דאלו תספורת וכביסה בלילה אסור ובודאי צריך לעשות סמוך לערב דהיינו אחר תפלת המנחה וכדלקמיה: ({{עוגן1|לג}}) '''לא יגלח וכו'.''' פשוט דה"ה לענין כיבוס: ({{עוגן1|לד}}) '''עד שיגערו וכו'.''' ואם גערו בו אף ביום ל' מותר [א"ר]: ({{עוגן1|לה}}) '''אחד מימי האבלות.''' אפילו יום ראשון: ({{עוגן1|לו}}) '''מותר לכבס.''' דכיון דבלילה א"א לו לכבס מפני יו"ט התירו לו ביום מפני הרגל {{שהצ|כז}} אבל תספורת אסור עד שלשים: ({{עוגן1|לז}}) '''עד אחר חצות.''' לדעת רמ"א לעיל בס"ח לא יכבס עד סמוך לערב: ({{עוגן1|לח}}) '''לרחוץ אסור עד הלילה.''' ר"ל אפילו {{שהצ|כח}} בצונן {{עוגן|כב.}}דהא אפשר לרחוץ בלילה בצונן ובחוה"מ מותר אף בחמין דהא בטל ממנו גזירת שבעה: ({{עוגן1|לט}}) '''ויש מתירין לרחוץ וכו'.''' דוקא לרחוץ {{שהצ|כט}} אבל שארי דיני אבילות כגון ישיבת קרקע וחליצת מנעל נוהג עד שתחשך [מ"א]: ({{עוגן1|מ}}) '''המנחה.''' משמע דצריך שיתפלל מנחה תחלה דאז חל עליו קדושת הרגל [מ"א] ועיין ב[[ישועות יעקב/{{כאן}}#|ישועות יעקב]] שכתב דמ"מ בעוד היום גדול נוהג דיני אבילות אבל סמוך לחשיכה שהוא ביה"ש ואפשר דאף בזמן תוספות יו"ט אינו נוהג ועיין בב"ח [[ב"ח/אורח חיים/רסא|סימן רס"א]] כתב דזמן קבלת שבת חל שתי שעות סמוך לערב: ({{עוגן1|מא}}) '''אסור לרחוץ וכו'.''' ר"ל סמוך לחשיכה וכן בחוה"מ אסור לרחוץ עד תשלום שלשים דדינו כמו תספורת: ({{עוגן1|מב}}) '''דהא הרגל לא בטל וכו'.''' ומ"מ המנהג {{שהצ|ל}} להקל בזה כמש"כ הרמ"א ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/שצט#ה|סימן שצ"ט ס"ה]] {{שהצ|לא}} ויש מאחרונים שסוברין דאין להקל לרחוץ בחמין רק בצונן [ומ"מ בחוה"מ {{שהצ|לב}} בודאי יש לסמוך להקל] ואפילו לדעת המקילין בחמין {{שהצ|לג}} הוא דוקא בעיו"ט וכן בחוה"מ משום כבוד הרגל אבל אחר הרגל אסור ברחיצה וכיבוס עד שלשים שהרי הרגל לא ביטל ממנו גזירת שלשים ועיין בהגהות אמרי ברוך ביו"ד [[אמרי ברוך/יורה דעה/שצט#|סימן שצ"ט]]: ({{עוגן1|מג}}) '''עולה למנין הט"ז.''' אחרי דאנו בקיאין בקביעא דירחא ועיקר יו"ט אינו אלא יום א': ({{עוגן1|מד}}) '''שמגלח בעיוה"כ.''' דהוא יום שביעי ועולה לכאן ולכאן וכנ"ל בס"ח וכ"ש דמותר רחיצה וכיבוס ועיין לקמן בסימן תר"ו במ"א סוף הסימן דמצדד שם לענין רחיצה שעה או שתים קודם חשיכה ולא קודם ובענינינו שנשלם שבעה אפשר להקל אפילו קודם: ({{עוגן1|מה}}) '''ומגלח בערב החג.''' וכ"ש שמותר רחיצה וכיבוס דאיסורן עד שלשים אינו אלא מנהגא וזמן הגילוח והשאר הוא כמבואר בס"ח בהג"ה: ({{עוגן1|מו}}) '''ושמיני עצרת שבעה.''' דהוא חשוב רגל בפ"ע ונוטל עליו שבעה ימים ואף דשמ"ע גופא אין לו תשלומין לקרבנותיו כמו עצרת בסי"ג {{שהצ|לד}} מ"מ כיון דהוקשו כל המועדים כולהו להדדי מדכתיב אחר כל המועדים אלה מועדי ד' ע"כ דין אחד להם: ({{עוגן1|מז}}) '''ויום שני של שמ"ע וכו'.''' ר"ל אף בחו"ל שעושין שני ימים נחשב יום שני לענין שלשים כשאר ימות החול שלא יהיה צריך אח"כ להוסיף עוד רק ח' ימים: ({{עוגן1|מח}}) '''שמע שמועה קרובה.''' היינו שהוא תוך ל' שמת קרובו: ({{עוגן1|מט}}) '''דינו כדין וכו'.''' כיון שלא היה יכול לנהוג אבילות בשעה ששמע לא חל עליו אבילות כלל: ({{עוגן1|נ}}) '''אחר השבת והרגל.''' ואינו נוהג אלא שעה אחת במוצאי שבת ורגל: ({{עוגן1|נא}}) '''שמועה רחוקה.''' דהיינו אחר שלשים יום כדאיתא ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/תב#א|סימן ת"ב ס"א]]: ({{עוגן1|נב}}) '''ולמחר קורע.''' לאו דוקא {{שהצ|לה}} ור"ל במוצאי שבת. {{עוגן|כב:}}ואם שמע שמועה קרובה בשבת ערב הרגל שבת עולה לו ליום אחד ויו"ט מבטל גזירת שבעה [אחרונים] כתב הפמ"ג קדיש י"ל דאין הרגל מבטל ויש לו דין שבעה ושלשים אפילו נהג שעה אחת לפני הרגל ע"ש: ({{עוגן1|נג}}) '''שאין הרגל עולה וכו'.''' ומ"מ יולדת {{שהצ|לו}} שמת לה מת שחייבת להתאבל עליו וה"ה שאר חולה וא"א להן להתאבל מחמת חלישותן כיון שהם ידעו מזה אך מחמת אונס א"א להן לנהוג אבילות והרגל פגע בתוך ז' בטל מהן גזירת שבעה וה"ה לענין שלשים. ויתר דיני הפרטים השייכים לענין זה מבואר הכל ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/שצט|סימן שצ"ט]] ע"ש: {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:Min
(
עריכה
)
תבנית:Plainlinks
(
עריכה
)
תבנית:Str find
(
עריכה
)
תבנית:Str len
(
עריכה
)
תבנית:Str mid
(
עריכה
)
תבנית:Str mid/core
(
עריכה
)
תבנית:Trim
(
עריכה
)
תבנית:Yesno
(
עריכה
)
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:בלי סוגריים מרובעים
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה 2-3
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כ
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:ממ
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/משנה ברורה
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/משנה ברורה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע/פנים/הלכה ברורה
(
עריכה
)
תבנית:סרגל טושע/פנים/מורה צדק - בציעת הפת
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה טושע
(
עריכה
)
תבנית:צוהד משנב
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק1
(
עריכה
)
תבנית:קיים מפרשי אורח חיים
(
עריכה
)
תבנית:רווח קל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שהצ
(
עריכה
)
תבנית:שיתופתא שו"ע
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע שו"ע
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:Math
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
יחידה:Yesno
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים2
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף