פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
ברית משה/עשה/כ
"
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|'''מצות עשה כ''''}} ==א== א) '''צוה''' (א) '''הקדוש ברוך הוא את הכהנים שיברכו את ישראל כו'.''' לכאורה יש לדקדק ברבינו ז"ל דמדוע התחיל כמה מצוות עשה בלשון זה מצות עשה כו' ובכמה כתב רק מצוה ויש שלא כתב לא זה ולא זה וגם במצות עשה זו כתב צוה ולא כתב מצות עשה, וכעין דקדוק זה מדקדק הלחם משנה הלכות תפילה [[לחם משנה/תפילה/א#א|פ"א הל"א]] בהרמב"ם שלא התחיל ב[[רמב"ם/קריאת שמע/א|הלכות קריאת שמע]] בלשון מצות עשה כמו שהתחיל ב[[רמב"ם/תפילה/א|הלכות תפלה]] ותירוצו לא תעלה ארוכה לנו עיי"ש אבל אחר כך ראיתי במעשה רוקח ובמשרת משה שם שגם כן דברו בהרמב"ם אריכות בזה וכשתעיין היטב בדבריהם תמצא ישוב גם ברבינו בקצת מקומות וקצת מקומות עדיין צריכים עיון, והתרגום שהביא רבינו עי' רש"י נשא {{ממ|[[רש"י/במדבר/ו#כג|פ"ו פכ"ג]]}} שלא כתב כהתרגום ועי' ב[[מזרחי/במדבר/ו#כג|מזרחי]] ו[[גור אריה/במדבר/ו#כג|גור אריה]] וב[[דבק טוב/במדבר/ו#כג|דבק טוב]] מה שכתבו על רש"י זו. אבל הרבנו בחיי שם הביא גם כן את התרגום וגם כתב דברים עתיקים במצות עשה זו והב"ח אורח חיים {{ממ|[[ב"ח/אורח חיים/קכח|ריש סי' קכ"ח]]}} כתב שמשמעות כל הפוסקים כהתרגום וכמו שכתב רבינו דלא עברו הכהנים בעשה אלא אם כן מזהירין אותם, ודע דמצות עשה זו מנאו כולם הבה"ג סימן הנ"ל מצות עשה ג', הספר המצוות מצות עשה כ"ו, היראים סימן ט"ו, הסמ"ק סימן קי"ג [[ספר החינוך/שעח|החינוך]] ואלה המצוות [[אלה המצוות/שעח|מצוה שע"ח]] [עי' באלה המצוות שכתב טעם שבח על המנהג כשהחזן אומר ברכת כהנים הצבור עונים בלחש על פסוק ראשון יהי רצון בזכות אברהם על פסוק שני יהי רצון בזכות יצחק ועל פסוק שלישי יהי רצון בזכות יעקב], הזוהר הרקיע {{ממ|[[זוהר הרקיע/עשה/מד|מצות עשה ק"א אות מ"ד]]}}, הפועל צדק {{ממ|[[פועל צדק#עשה קמח|מ"ע קמ"ח]]}}, הכתר תורה {{ממ|[[כתר תורה (ויטאל)/עשה/לא|מ"ע ל"א]]}}, הדבר המלך {{ממ|[[דבר המלך/א/נ|שער א' פ"נ]]}}, המעיין חכמה {{ממ|דף קכ"ד ע"א אות ב'}}, העיר מקלט {{ממ|[[עיר מקלט/שעד|מצ' שע"ד]]}} ה[[מצות השם/שעט|מצות השם]] ומהר"ם שיק {{ממ|[[מהר"ם שיק/שעט|מצ' שע"ט]]}}. וכתב המצות השם בשם החרדים {{ממ|}} דכשישראל עומדים פנים כנגד פני הכהנים ומתכוונים לקבל ברכתם זה גם כן בכלל המצוה: ==ב== ב) '''שכור''' (ב) '''אסור לישא את כפיו דאיתקוש לנזיר כו'.''' רבים מקשים על רבינו דמדוע אמר דאיתקוש לנזיר ולא אמר משום דאיתקוש למשרת שגם הוא אסור ביין כמו שכתב רבינו ב[[סמ"ג/לא תעשה/ש|מצות לא תעשה ש']] כיון דבלאו הכי צריך לבוא להיקש דמשרת להתירו בחרצן כמו שכתב רבינו ואם כן למה לן תו ההיקש דנזיר. אבל הגאון מו' אייזיק שטיין בביאורו {{ממ|[[ביאור רבי אייזיק שטיין/עשה/כ|כאן]]}} מתרץ את זה יפה וזו לשונו ונראה לי דלא קשיא מידי כי הרב המחבר סדר הגמרא נקט ואזיל וכך היא סוגיית הגמרא ריש פרק בשלשה פרקים {{ממ|[[בבלי/תענית/כו/ב|תענית כו:]]}} שכור אסור בנשיאת כפים מנא הני מילי אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא למה נסמכה פרשת כהן לרשת נזיר לומר לך מה נזיר אסור ביין אף כהן מברך אסור ביין מתקיף לה רב אהבה בריה דרבי זירא{{הערה|לפנינו: מתקיף לה אבוה דרבי זירא ואמרי לה אושעיא בר זבדא.}} אי מה נזיר אסור בחרצן אף כהן מברך אסור בחרצן אמר רבי יצחק אמר קרא לשרתו ולברך בשמו מה משרת מותר בחרצן אף כהן מברך מותר בחרצן אי מה משרת בעל מום לא אף כהן מברך בעל מום לא הא איתקש לנזיר ומאי חזית דאיתקש לקולא נקיש לחומרא אסמכתא דרבנן היא ולקולא. נמצא ב' אמוראים תירצו בסוגיא זו הראשון תירץ מנזיר והשני תירץ ממשרת ועל התרצן ראשון לא קשיא מידי שתירץ מנזיר למה לא תירץ ממשרת הואיל ובעל כרחנו אנו צריכין לבוא להיקש דמשרת מחרצן זה לא קשה כי גם לנזיר אנו צריכין לבוא מחמת בעל מום וחד מינייהו הביא כי שקולים הם כי בכל אחד יש צד חמור וצד קל מלבד החומרא דיין שאסור בשניהם, בנזיר איכא קולא דבעל מום וחומרא דחרצן ובמשרת לאידך גיסא נמצא שצריך תרווייהו ואי הוה חד מאן דאמר בגמרא המתרץ הסוגיא היה קשה למה לא הביא המחבר לימוד אחד נזיר או משרת ונלמוד ממנו עד שנוכל עד שנדחק ללמוד השני והיה לו להתחיל בתחלה מברך איתקש למשרת לאיסור יין ולהיתר חרצן ולקושיא דאם כן בעל מום יאסר היה לו לתרץ להכי איתקש גם לנזיר, ומשום עמידה היה לו להתחיל בלימוד דמשרת הואיל וגם אותה החומרא ילפינן מיניה לרבי נתן, אך הואיל וסוגיית הגמרא כך היא לא קשיא מידי ועל התירוץ ראשון עצמו לא קשה למה לא התחיל במשרת משום עמידה דהתם לא הזכיר דין דעמידה כלל או שמא סובר כסוגיא דאלו נאמרין {{ממ|}} דיליף עמידה מן ואלה יעמדו לברך כדלעיל ואפשר אפילו אם היה הכל מאן דאמר אחד מכל מקום לא קשיא מידי הואיל וסוף סוף צריך לב' הלימודים ומשום ששמעתי שיש בני אדם עושים חומר גדול מחסרון זה הארכתי בו ללא צורך כי לא קשיא מידי עכ"ל. ועיין במהרש"ל בביאורו [[מהרש"ל על סמ"ג/עשה/כ|כאן]] מה שכתב על זה וגם עיין במעיין חכמה {{ממ|סימן הנ"ל <דף קכ"ד ע"א> אות ד'}} שכתב דברים עתיקים בההיקש דמשרת שכתב רבינו: ==ג== ג) '''אמר''' (ג) '''רב חסדא שאין המקרא רשאי לקרות כו'.''' וכתב ה[[מגילת ספר על סמ"ג/עשה/כ|מגלת ספר]] על זה וזו לשונו לשון הרמב"ם ב[[רמב"ם/תפילה/יד|פרק י"ד]] להקרות לכהנים וכתב ה[[כסף משנה/תפילה/יד#|כסף משנה]] דלפי זה אין הדברים על הסדר דהא דאין המקרה רשאי להקרות כו' היינו בראש פ' ב' או ג' ומה שכתב אחר כך ואין הכהנים מתחילין כצ"ל כו' היינו בראש פ' א' שהם מתחילין יברכך כו' ולכך יותר ישר לגרוס וכו' עיין שם, וכמו שכתב הסמ"ג. אך קשה דבשלמא סמ"ג כבר הקדים לעיל דאם הם שנים קורא אותם כהנים כו' ואם כן שפיר מסיים ואומר שאין המקרא רשאי לקרות כהנים עד כו'. אכן הרמב"ם ז"ל שעדיין לא כתב זה כי אם לאחר מכאן בדין ח' אין זה יופי סדר הלשון לכתוב אין המקרא רשאי לקרות כהנים כו' מאחר שעדיין לא השמיענו שצריך לקרותם כהנים ואי משום דגם לפי אותה הגירסא אין הדברים על הסדר נהפוך את הסדר ונאמר שהלשון מתחיל ואין הכהנים מתחילין בברכה אחרת דהיינו יברכך חוץ מברכה אשר קדשנו בקדושתו של אהרן כו' עד שיכלה דבור כהנים מפי המקרא וכמו שכתב הכסף משנה והרי זה הדבור של כהנים לא הזכירו לעיל כי אם לקמן וצריך לומר שסמך על מה שכתב לקמן אף בזה כן ודו"ק עד כאן לשונו: '''ומ"ש''' רבינו '''בני חיפה ובני בית שאן לא ישאו את כפיהם מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין כו'.''' כתב המרש"ל בביאורו [[מהרש"ל על סמ"ג/עשה/כ|כאן]] על זה וזו לשונו, מקשים העולם הלא אין עיין בברכת כהנים והנה לרש"י לא קשיא מידי כי זה קאי על התפלה רק שהספר מביא גם כן על ברכת כהנים, ומכל מקום נראה לי ליישב שפיר כי משום הכי לא ישאו ידיהם משום דבעינן שתהא הברכה מבוררת ונכרת לכל שלא יהא בה גידוף והיתול ואותן שקורין עיינין אלפין אם אומרים יאר אין מוכח מלשונם שאומר אלפין אף על פי שאומרים בלשון נח לכל עיינין קורים כך ודו"ק עכ"ל. הנה מ"ש המרש"ל שרש"י מפרש דקאי על תפלה זה נראה לי טעות סופר כיון דרש"י במגילה {{ממ|[[רש"י/מגילה/כד/ב#מפני|כ"ד ע"ב]] ד"ה מפני}} כתב בפירוש דקאי על ברכת כהנים. וגם קושיית העולם שכתב המרש"ל באמת לא קשיא מידי כפי מה שפירש רש"י שם אלא מהתוספות שם {{ממ|[[תוספות/מגילה/כד/ב#כשאתה|ד"ה כשאתה]]}} יש להוכיח דסובר דקאי על תפלה. ואפשר שהמרש"ל באמת על התוס' כיוון אבל זה דוחק וצ"ע, ואחר שכתבנו את זה נזכרתי שיש לי עוד ביאורי המרש"ל דפוס בסיליאה ועיינתי בו וראיתי שהמעתיק שם גם כן עמד על המרש"ל בזה ומפרש את דבריו אבל עיין שם ותראה שגם זה דוחק. והשאר פרטי דינים שכתב רבינו במצות עשה זו, עיין בהרמב"ם [[רמב"ם/תפילה/יד|פי"ד]] ו[[רמב"ם/תפילה/טו|ט"ו]] מהלכות תפילה ובהגהות מיימוניות שם. ולהלכה עיין ב[[טור/אורח חיים/קכח#|טור]] ושולחן ערוך אורח חיים מ[[שולחן ערוך/אורח חיים/קכח|סימן קכ"ח]] עד [[שולחן ערוך/אורח חיים/קלא|סימן קל"א]], ועל קושיית המגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/קכח#|ריש סימן קכ"ח]]}} על התוספות דשבת [[תוספות/שבת/קיח/א#|דף קי"ח]] עיין בישועות יעקב סימן קכ"ח {{ממ|[[ישועות יעקב/אורח חיים/קכח#ב|אות ב']]}} ובמש"ח על הרמב"ם בקונטרס מעלות המדות על מצוות עשה שבספר אהבה בהלכות תפילה ובנודע ביהודה מהדורה קמא אורח חיים {{ממ|[[נודע ביהודה/קמא/אורח חיים/יח|סימן י"ח]]}} וביהודא יעלה {{ממ|[[יהודא יעלה/אורח חיים/מו|אורח חיים סימן מ"ו]]}} מה שכתבו בזה: {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}} [[קטגוריה:ברכת כהנים]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:-
(
עריכה
)
תבנית:Min
(
עריכה
)
תבנית:Replace
(
עריכה
)
תבנית:Str find
(
עריכה
)
תבנית:Str len
(
עריכה
)
תבנית:Str mid
(
עריכה
)
תבנית:Str mid/core
(
עריכה
)
תבנית:Trim
(
עריכה
)
תבנית:Yesno
(
עריכה
)
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ביאורים
(
עריכה
)
תבנית:בלי סוגריים מרובעים
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:החלף
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
עריכה
)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ממ
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/בבלי ומפרשיו
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/מסכת
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/ספר תנ"ך
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/תנ"ך ומפרשיו
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל כללי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל כללי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:ק-4
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק1
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק2
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק3
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק4
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שולי הגליון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:Math
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
יחידה:Yesno
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים2
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)