עריכת הדף "
שפת אמת/פרשת נח/תרמא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרמ"א'''}}}}=== בעזה"י אלה תולדות נח כו' נח הי' צריד סעד כו' ואברהם הי' מתחזק בצדקו מאליו כו'. אלו הם מיני מדרגות שקיבל העולם תקונים ע"י הצדיקים. נח בדורו. ואח"כ האבות והנה נח תיקן הדרך להיות צדיק ע"י עזר וסייעתא דשמיא ואח"כ באו האבות ותקנו דרכים גבוהים מזה. והנה עפ"י טבע צריך האדם לעזר עליון והוא מדת צדיק. ואברהם הי' בחי' חסיד שנאמר עליו איזה חסיד המתחסד עם קונו ונכנס לפנים משורת הדין שמסר נפשו להשי"ת ונתעלה מדרך הטבע לכן נאמר שהי' מתהלך בצדקו מאליו שהוא למעלה מדרך הטבע כנ"ל ואיתא נח הוא שבת והוא כח הקדושה שבא מעולם העליון לעוה"ז להצדיקים והוא הסעד ונשמה יתירה [שנא' עליו ישלח עזרך מקודש] וגם היא שמירה פריסת סוכת שלום עלינו והכל עזר וסעד משמים. וכח זה השיג נח שהוא המנוחה והביטול אליו ית' ונייחא זו עביד תולדות כמ"ש בזוה"ק ובמ"א כתבנו בזה. אבל האבות השיגו הימים טובים שהם המשיכו קדושות יתירות במעשיהם הטובים שהרי הימים טובים תלוין בבנ"י כמ"ש ישראל דקדשינהו לזמנים כו' כמ"ש אשר תקראו אתם כו'. אבל שבת קביעא וקיימא: ברש"י הרבה רוח והצלה לפניו ולמה הטריחו בבנין זה כו' אולי ישיבו כו'. הוא כענין הקושיא מ"ט פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו כו' כי באמת הצדיקים הם מושרשים למעלה מהטבע וכמו שיהי' לעתיד. ורק השי"ת רצה שיתפשטו קדושתם בכל הטבע כענין שאמרו שישראל הם בגלות כדי שיתוספו עליהם כו' ב) וכן הוא בהתלבשות אור התורה בכל מעשה בראשית. וכן הי' עשיית התיבה חיבור מכל הבריאה כדי שיוכלו גם הרשעים לבוא להתדבקות ע"י תשובה. ואף שלא מצינו שפעל בהם לשוב נראה שהי' בהם הרהורי תשובה ע"י התיבה [ואם כי לא יצא מכח אל הפועל. הועיל על הגלגולים שנתגלגלו אח"כ כידוע בספרי קודש] גם יתכן לומר שכמה מהם עשו תשובה ע"י מעשה התיבה והם בכלל אשר בחרבה מתו שכתב בזוה"ק פ' ויגש ע"ש רק שלא היו כ"כ זכאין לראות במפלת הרשעים כמו נח. ומתו מקודם. וכדמיון זה בנ"י בגלות מעידין בכל יום על השי"ת ואומרים שהעולם יחרב ושעיקר הקיום ע"י התורה הכל על זו הכוונה שיתקרבו גם מהרשעים מי שראוי לכך. והצלת נח הי' במצוה אחת עשיית התיבה כמ"ש ויעש נח כאשר צוהו. מכש"כ בנ"י בכח תרי"ג מצות עתידין להנצל. רק שצריכין להתדבק בתורה. ושנדע כי הכל הבל וסוף העולם ליחרב. ואז התורה ומצות מצילין את האדם. וכמו כן הש"ק הוא בריחה שיכולין לברוח מן הטבע ולהתדבק בשרש העליון ע"י בחי' השבת. והוא מעין הצלת נח כנ"ל. ועמ"ש לקמן: הג' משניות באבות בעשרה מאמרות נברא כדי להפרע כו' עשרה דורות מאדם עד נח כו'. עשרה דורות מנח עד אברהם כו' שבא אברהם וקיבל שכר כולן. הענין הוא בכל אלה הסיפורים שנתבארו בתורה שהי' מקודם תהו ודור המבול שנמשכו אחר תאוות הגופניות שעליהם נאמר התאוה מוציאה את האדם מן העולם שהם היו חומריים ממש כבהמות. אח"כ נתקן העולם ונאמר ויברך אלקים את נח כו' פרו ורבו כו' פירוש שבזמן המבול ניטל כח הבריאה והי' צריך אח"כ לתת מחדש חיות לכל הברואים וניתן אח"כ במאמר אחד לכן אח"כ התיר הב"ח לבני אדם שנתקן בסדר האחדות להיות הכל בטל לשרשו עד שהאדם מאסף כל הברואים. וע"ז הקשו חז"ל כי הי' יכול מקודם להיות הבריאה במאמר אחד ורק רצה השי"ת להיות נמצא ב' הבחי' עשרה מאמרות ומאמר א' כנ"ל. והנה אח"כ דור הפלגה קלקלו גם בחי' האחדות כמ"ש שפה א' ודברים אחדים כו' וחטאו בזה ג"כ אכן חטאם הי' בחכמה כמ"ש בזוה"ק. לכן בעשרה דורות ראשונים נאמר עד שהביא עליהם מי המבול כנ"ל שהי' כבהמות ונאמר ימותו ולא בחכמה. אבל בדור הפלגה איתא שבא אברהם וקיבל שכר כולן נראה שהי' בהם הכנות טובות בחכמה ונשאר זה לאברהם ולבנ"י. ובאמת כל אלה המדריגות צריך כל אדם לעבור עליהם ולהשמר מכל זה כי מתחלה מעשה אדם כבהמה ואח"כ כשזוכה להשגת הדעת קצת. צריך מאוד לזכור לבטל עצמו וכל הדעת שלו אל הבורא ית' ולידע כי מאתו הכל. וזהו ענין הש"ק הבא אחר ימי המעשה וצוה השי"ת לשבות בו ממלאכה. ואותן הרשעים של דור המבול היו רחוקים מבחי' השבת. ואנשי דור הפלגה כבר הי' להם אחיזה בשורש השבת שהוא בחי' תולדות נח כמ"ש לעיל רק מרדו בהשי"ת וסמכו על חכמתם ורצו לבנות בנין. אבל כתיב אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו כו' אם ה' לא ישמור עיר כו' וכ' וירד ה' לראות כו' אשר בנו בני האדם. נראה שהי' איזה בנין בהשכל וכמ"ש בזוה"ק. רק באמת א"א לעשות זה הבנין רק בעזר עליון [וכמ"ש בזוה"ק והבית בהבנותו כו' שמאליו נבנה בעזר השי"ת ובנ"י הי' רק הכנה במעשה להתבטל אל עזר השי"ת משמים כנ"ל]. ובנ"י בנו באמת הבנין אח"כ במשכן ובביהמ"ק בכח זה האחדות רק שהי' כוונתם לש"ש להתבטל אליו יתברך. והרשעים של דור הפלגה מרדו בהשי"ת ונק' חילול שבת שכשמשיגין בחי' הדעת שהיא הארה העליונה בש"ק צריכין להתבטל מכל מלאכה. והם אדרבא הרבו לבנות ולעשות ושכחו בה' וסמכו על מעשיהם ודי למבינים. וז"ש באברהם שקיבל שכר כולן כו' וע"ז כתיב זכור ימות עולם כו' יצב גבולות עמים למבנ"י וכמ"ש במ"א וע' בזהר ותבין יותר: <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף