פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
תורה תמימה/במדבר/כט
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יח == '''ומנחתה ונסכיתם *). ''' תניא, ריב"ב אומר, נאמר בשני ונסכיהם, בששי ונסכיה, ובשביעי כמשפטם, הרי מ׳ י' מ' [ר"ת] מים, מכאן רמז לנסיך המים מה"ת {{תוספת|כ|כאן היה צריך לכתוב ונסכיה [הרי מ' יתירה], ובששי במקום ונסכיה היה צריך לכתוב ונסכה [יו"ד יתירה], ובשביעי במקום כמשפטם היה צריך לכתוב כמשפט, כמו ביתר הפסוקים [מ' יתירה], ור"ת כל היתירים – מים. [ורש"י לא פירש כ"ז]. וטעם מצות נסוך המים בחג מבואר בר"ה ט"ז א' מפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי השנה, ובסוכה נ' ב' קורא למצוה זו מצוה חשובה ובאה מששת ימי בראשית, ואינו מבואר שייכות מצוה זו לששת ימי בראשית, ואפשר לומר משום דבתשרי נברא העולם ואז גם זמן גשמים ואז מזכירין גבירות גשמים כנודע, וידוע במדרשים דבעת הבריאה היה העולם כולו צף במים ולכן נוסכים מים בחג בשיר והלל לה' כדי שיתברכו גשמי השנה שירדו בעתם וכתקונם כמו שהטביע הקב"ה בעת בריאת העולם כמש"כ יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים [העליונים] למים [התחתונים], וגם שלא ירדו בזעף שהוא סימן קללה כמבואר בתענית כ"ג א', ולא ישטפו ולא יחסרו. ועל פי זה אפשר לומר [ע"ד דרש ואסמכתא] רמז בתוך עיקר רמז זה שאמר רמז לנסוך המים מה"ת נאמר בשני ונסכיהם בששי ונסכיה ובשביעי כמשפטם הרי מ' י' מ' ר"ת מים, ואינו מבואר למה נרמז זה דוקא בשני ובששי ובשביעי, אך לפי מש"כ שענין נסוך המים בכלל בא לתכלית ירידת הגשמים בטבע שחקק בעת בריאת העולם, ולכי תידוק הנה טבע שטבע הקב"ה בעת הבריאה בסדר בריאת המים מבואר בפרשת הבריאה ר"פ בראשית בפסוק שני וששי ושביעי, וע"פ מש"כ הרמז כאן מכוון לפי ענינו, ודו"ק. – ועיין במס' שבת ק"ג ב' דיליף מדרשה זו שאם כתב בס"ת מ"ם סתומה במקום מ"ם פתוחה כשר, שהרי כאן דריש מלת מים משני ממי"ן סתומין, ורצה ללמוד שם גם לענין סתום ועשאו פתוח דכשר, ודחי זה, יעו"ש. ואין להאריך כאן.}}. (תענית ב' ב׳). '''ומנחתם ונסכיהם. ''' ת"ר, עבר היום ולא הביאן אינו חייב באחריותן, יכול לא יהא חייב באחריות נסכיהן ואע"פ שקרב הזבח, ת"ל ומנחתם ונסכיהם [אפילו] למחר {{תוספת|כא|אינו מבואר מניין מוכח זה, ועיין תוס' מנחות מ"ד ב' שטרחו בזה, ויתכן דסמיך אסוף הפסוק כמשפט דמשמעו שלא ישונה ממשפטו ואפילו לאחר זמנו, וכמו דדרשינן כהאי גונא ביומא ע"ג ב' אע"פ שגזירת נביא חוזרת אבל גזירת אורים ותומים אינה חוזרת משום דכתיב במשפט האורים, והיינו משום דלשון משפט מורה על תוקף הדבר בהחלט ובלא ישונה. – גם אפשר לומר דדריש מדשינה הכתוב לכתוב שתי פעמים מנחתם בלא ו' החבור (בפ' כ"ד ול"ז) משמע שאפשר להביאם ביחוד וממילא אינם תלויים בזמנו ככל הקרבנות, ולפי"ז צריך להגיה בגמרא מנחתם במקום ומנחתם, ודריש כאן מאחד אפילו למחר, ובגמרא דריש עוד מנחתם ונסכיהם אפילו בלילה, אבל לא קיי"ל כן, אלא רק מנחת נסכים הבאה בפני עצמה מקדישין אפילו בלילה, אבל נסכים שעם הקרבן אין נקרבין אלא ביום כהקרבן עצמו כפי שיתבאר בסמוך פ' ל"ט, ועיין מש"כ בענין זה בפ' אמור.}}. (תמורה י"ד א׳).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים