פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
משך חכמה/שמות/יט
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יג == '''לא ''' תגע בו יד. פירוש, לא תעלה על דעתך שימות שיומשך הנשמה למקור המקורין וכמו נדב ואביהוא, ולכן אמר כו' אם בהמה אם איש בגדר אחד ואופן אחד בלא הבדל ודו"ק. '''לא ''' תגע בו יד. הנה מצאנו יד ד' על נבואה וזה ע"פ גדר במקום שהיה חסר הכנה כראוי להנבואה כמו באליהו וישן ויגע כו' כו' שהי' צריך ליגע בו וביחזקאל שראה כבוד השי"ת בכפר הוא בחוצה לארץ מקום שאינו מוכן לנבואה כתוב יד ד' לכן אמר שלא יעלה על הדעת שבעת התגלות כבוד הש"י לכל המון ישראל ומקום שירד הש"י וכל קדושיו עמו אז גם על מי שאינו מוכן אם יגע בהר תנוח עליו הרוח לכן השמרו ונגע כו' לא תגע בו יד שלא ינוח על העולה הרוח הנבואה רק סקל יסקל כו' ודו"ק. '''במשוך ''' היובל המה יעלו בהר, מה שאמר ההיתר תיכף (והיתר דלכו לאהליכם אמר בסוף) משום שלמדה תורה ד"א שלא יסיים בדבר רע שכתוב לא יחיה וזה שכוונו חז"ל דבאמת כל עיקר הדת היה כדי לעקור מלבות בנ"י עניני ע"ז ולהראות להם כי לא ראו כל תמונה, וכמו שהארכתי לעיל כי אין קדושה בשום נברא רק להבורא יתברך, וזה שאמר שלא תדמו כי ההר הוא ענין קדוש ובסיבתו נגלה השם עליו, לא כן בני ישראל, כי במשוך היובל וכו' יעלו בהר והוא מעון חיות ובהמות, רק כ"ז שהשכינה עליו הוא קדוש מסיבת קדושת הבורא ית"ש, לכן אמר כי לא המקום מכבד כו' אלא האדם מכבד את מקומו כו' וזה רעיון נכבד. ולכן בבית עולמים שקדושתן לעולם לכן שלא ידמו שיש קדושה בעצם הבנין לכן מותרים ליגע כל הטמאים אף טמאי מתים מאחוריו וכמו שדרשו בתו"כ פ' תזריע מלא תבוא דמאחוריו מותרין ליגע בו כל הטמאים להראות דרק ממי ששכן שמו בתוך הבית הזה אתה ירא ובפנים ממנו קודש לא מאחוריו ודו"ק שפנים הלוחות והעדות ומשכן הכבוד. '''במשוך ''' היובל המה יעלו בהר למדו מכאן ריש ביצה דדבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו, ופירשו תוס' דבלא קרא הוי ידענא דהא לא נאסר רק משום שכינה וכשנסתלקה שכינה מותר. והענין צריך ביאור, דהא סד"א לאסור משום תשמישי קדושה והוי כקדושת עולמית קדושה קבועה כמו דחזינא לענין מחנה דאמר בעירובין כיון דכתיב עפ"י ד' יחנו ועפ"י ד' יסעו כמאן דקביעי דמי (נ"ה ע"ב) ונראה משום דמחובר לא מיתסר וכמו בעו"ג דמחובר לא מיתסר, והא דנתקדש ההיכל והעזרות אף בחורבנן ובמגילה בסוף אף כשהן שוממין הרי הן בקדושתן משום דבחפר בה שיחין ומערות מיתסר גם בעו"ג כמו דאמר בע"ז דף נ"ד ע"ב. ובמעילה דף כ' משוה לענין מחובר עו"ג להקדש יעו"ש בזה היטב. עוד נראה כמו שבארנו בכמה מקומות דעל ידי מעשה גבוה לא נתקדש שום דבר רק בהקדישו האדם. ולזה מוכרחין אנו לפרש המקרא הלא אתה העדותה בנו כו' הגבל את ההר וקדשתו, לא שהשם צווה למשה שיקדש ההר, רק שהוא שב אל השי"ת שהוא יקדש אותו במה שירד לעיני כל העם על ההר, ואינו צווי רק הוא עתיד [עבר מהופך ע"י הוי"ו לעתיד]. עוד נראה שלכן אמרו ז"ל מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה, והלא היה מקום הכבוד למעלה מי' ולא נתקדש קרקע ההר ודו"ק בכ"ז.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים