עריכת הדף "
רש"ש על המשנה/נגעים/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ח== '''תוי"ט ד"ה אע"פ.''' ועל הראשונה שכתב דאדרבה כו' דשותיה דמר ל"י כו'. ואני אומר דהק"א דק שפיר דפי' דקרא הכי הוא. דקודם אמר והנה פשה טמא הוא. ועתה אומר ואם בעיניו כו' ר"ל דלא פשה. ושער שחור כו' ר"ל או אפי' פשה רק דשער שחור צמח כו' נרפא הנתק טהור הוא. וזה ג"כ דלא כפי' הרנה"ו בביאור ע"ש{{הערה|רנה"ו, הוא ר' נפתלי הירץ ויזל, נחשד ב'השכלה' ואף שהיו מגדולי ישראל שקיבלוהו בכשרות וציטטו דברי תורתו, אין ספריו מצויים בבתי מדרשות, וכדי לקיים מצות רבנו לעיין שם, נעתיק לשונו בביאורו 'נתיבות השלום' על [[תנ"ך/ויקרא/יג#לז|ויקרא יג לז]] (וראו מש"כ על ביאור זה [[:קטגוריה:רבי יוסף זכריה שטרן|רבי יוסף זכריה שטרן]] {{ממ|[[שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/סד|קונטרס פאת השדה להשד"ח מערכת הא' כלל סד]]}} וז"ל: 'כי הבאור על ס' ויקרא הוא מהחכם רנה"ו אשר כולו שכולה אין בו רק לבאר עומק פשטי המקרא עפ"י דרז"ל'. עכ"ל): '''ואם בעיניו עמד הנתק.''' לפי הפשט שב על פסוק שלפניו שפשה הנתק בעור והרי הוא טמא, אמר ואם בעיניו עמד הנתק, שלא הלך לו הפשיון, אם שער שחור צמח בו נרפא הנתק וטהור, שהרי אי אפשר לפרש שעמד ביניו ולא פשה, שאם הוא בסוף הסגר שני, גם אם לא צמח בו שער שחור טהור שכן אמר למעלה וטהר אותו הכהן, ואילו פירש הכתוב דין שער שחור אצל סוף הסגר ראשון, לא ידענו ששער השחור מטהר גם טמא מוחלט, עכשיו שנכתב אחר פשיון שמחליטו לטומאה, ידענו ששער שחור מטהר המוחלט וכל שכן המוסגר, והכתוב שב גם על כל האמור בענין, שאפילו מראהו עמוק מן העור ובו שער צהוב דק, וגם אם עמד בעיניו, ולא הלך לו שער צהוב, אלא שצמח בו שער שחור, נרפא הנתק וחוזר ומטהרו אחר שהיה מוחלט, וכן בתחלה אם יש בו שער שחור, אע"פ שיש בו שער צהוב אינו מטמא, כמבואר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יג#לא|פסוק ל"א]]}}, ואין כן בצרעת עור בשר, ששתי שערות לבנות מטמאין אעפ"י ששחורות הרבה בו, לפי שסימן הצרעת היא נתיקת השיער, וכיון שצומחות שערות בריאות אין כאן עוד נתק, על כן הוסיף נרפא הנתק. ע"כ.}}. ולפירושו דואם בעיניו כו' ר"ל בהפסיון הנזכר שלא הלך לו ודאי יפה דבר הק"א. אבל מ"מ נ"ל ליישב פי' הקרא לשיטת הר"ש והרע"ב בהת"ק. והוא דבקרא דלפניו מבואר דבשער צהוב או בפסיון טמא הוא כמו שהביא התוי"ט לעיל בריש מ"ב בשם הת"כ. ואומר עתה ואם בעיניו כו' (ר"ל דלא פשה אף אם היה בו שער צהוב) ושער שחור כו' טהור הוא. ולפי מה שביארתי הקרא לדעת הר"ש והרע"ב. צ"ל דנרפא הנתק שב על חלוקה ראשונה ר"ל על ואם בעיניו עמד דשם כ"ע מודו דאם נולד לו שער צהוב או פסיון אח"כ טמא (כמ"ש הר"ש בביאור התוספתא) וטהור הוא שב על החלוקה השניה דהוא ושער שחור צמח בו ובה פליגי הני תנאי. ודע דהרע"ב לא באר כ"צ בדברי רשב"י בשם ר"ש אם החליטו בשער צהוב ונשר ואח"כ בא שער צהוב אחר או פשה. ובתוספתא איתא דריב"נ מטהר בזה משום ר"ש. וזה נכלל ג"כ בדברי רשב"י שבמשנתינו דקאמר כל נתק שטהר שעה אחת כו' וכ"כ הר"ש דריב"נ ורשב"י קיימי בחד שיטתא: '''ד"ה רשב"י בסופו.''' דרשב"י ל"ל הא דתנן לעיל כו' ולע"ד י"ל דהתם מיירי שלא טיהרו הכהן עדיין:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף