פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
נאד של דמעות/ב/ד
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''מבואר''' מכל זה, שבעת שבני ישראל מעבטים{{הערה|אולי צ"ל מעוותים}} אורחותם ומסירים לבם מן ידיעת השגת ה', אז בהכרח כפי חוקי ההנהגת האלהית לא תאיר עוד ההשגחה בגילוי ובפרסום ותבא רק ע"י מעטפות וקיפולים שזה נקרא הסתר, וההשפעה היורדת עליהם אז היא השפעה הנסתרת, כי היא יורדת דרך צינורות מסותרים עד שאינו ניכר לעין מקום חיבור הצינור שידעו גם בידיעה שטחיית מאין נמשכה ההשפעה, וע"כ אומר הקב"ה כי אם הם יזנו אחרי אלהי נכר יתמשך מזה אשר "ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכול". וקץ הדבר יהיה אשר "ומצאהו רעות רבות וצרות". כי גם העונשים הבאים בעת הזאת אינם באים באופן זה שכל אחד יכירם שהם באים בתורת עונש, כי בליטת ההכרה הזאת היא רק תוצאות ההשגחה הגלויה, ובעת שההשגחה מצמצמת דרכיה ועושית כל מעשיה בסתר ובהעלם, עושית גם העונשים באופן זה, שבחציונותם לא ישאו עליהם אות עונש מרי, ויש מקום לחשוב, כי הם בלא בעלים, ולהפקר נחשבו הנתונים לאכול לאוכליהם, והרעות הרבות והצרות הם כמו במקרה עד שיש להמליץ שמצאום והשיגום ולא באו עליהם בכוונה מיוחדת להענישם, וכמו מי שמוצא מציאה תבא המציאה אליו במקרה, כי לא עמל ע"ז ולא השתדל כלל בזה, ורק במקרה בא לידו, כן כל דבר הבא לאדם בתורת מקרה יש לכנות זה בשם מציאה. וזש"א שבחציונותם יראה הדבר כאלו ישראל נמסר לאוכליהם לאוכלם בכל פה "ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה". אחרי שיהיה לו מקום לחשוב כי הרעות והצרות הם תולדות העזיבה והסרת ההשגחה, א"כ יאמת עוד יותר כי רק על אשר כבר הסיר ה' השגחתו ממנו ע"כ יבאו עליו כל אלה בתורת מקרה, וא"כ יהיו העונשים סיבה להגדיל עוד יותר עותתם, אחרי פועל ידם יערערו על ההנהגה השמיימית, ויכחישו בהשגחה האלהית, וא"כ יתחייב הדבר אשר "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא", כי עוד אוסיף להסתיר פני מהם "על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים". כי בערך שיגדילו המרתם והסרתם מדרכי ה' בערך זה יתגדל עוד יותר ההסתר, כיון שההשגחה וההשגה עומדין תמיד בערך אחד, זו לעומת זו, והן עשוין בשיווי המשקל, ובזה שיוסיף לסור מדרכי ה' עד שיבא לספק ולערער בלב ובפה על ההשגחה, בזה הוי כמו שפונה אל אלהים אחרים, ובמצב הסרה גדולה כזאת יסבב שההסתר יתגבר מאד עד שיומלץ שההסתר יוכפל [שזו היא כוונת הסתר אסתיר], וא"כ באופן זה הלא רחוק ממנו כל רפואת תעלה, כי במצוקות ותלאות כאלה שענני ההסתר יתגברו על שמי היהדות ובכל פינות שהיהודי יפנה יהיה רק זוועה מעוף צרה ומצוקה, א"כ הלא המצוקות והתלאות תסבבנה להביאו עוד יותר להסרה, כי יחשוב שהקב"ה הסיר השגחתו ממנו לגמרי ומחשבה נבערה כזאת היא הסרה גדולה מאד, עד שזאת לבד תסבב עוד להגדיל ההסתר, וההסתר יסבב להגדיל יותר ההסרה ויחזור הדבר חלילה, ההסרה תסבב ההסתר, וההסתר את ההסרה, וכן ילך הדבר עד אין קץ, וא"כ יש לחוש שילכו כן מדחי אל דחי, עד שיסורו לבם לגמרי מאת ה', ומה יש לקוות עוד מהם? ולזה הנני להראות לך שבאמת יש עצה נאמנה, ומראש הכינותי סגולה יקרה לזה איך שבכל עת יכירו ההשגחה האלהית גם מן המעטפה, ומבין ערפלי התלאות יתנוצץ תמיד אור גדול אשר יאיר את עיניו לראות את ההשגחה החופפת עליו, עד כי ההשפעה הנסתרת לבד שלא תסבב הסרה, כי עוד תסבב התעוררת גדולה לראות באור פני ההשגחה העליונה, ולזה הנני אומר לך "ועתה כתבו לכם את השירה הזאה ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל". כי התורה הזאת תהיה לעד על ההשגחה התמידית, והולך ומפרש במה גדול כחה של השירה הזאת להעיד, ואמר. "כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו זבת חלב ודבש ואכלו שבע ודשן". כי מצבו יהיה איתן ויטיב לבו, "ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי, והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות". כי אז אחרי שכבר היה למוד לחיות בטוב, ובכ"ז יסבול אח"כ הרבה, גירוש טלטול נדנוד ביזה הרג וכל מצרי שאול, שכפי דרכי הטבע קשה מאד לשאת ולסבול מכאובים ומצוקות כאלה למי שהורגל כבר לחיות חיי שרים חיי נחת ועונג, ובמצבו הנורא אז אם רק יטה מן המסילה הכבושה מסילת האמונה והתורה, "ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי". ואז יראה דבר פלא, כי גם "והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות". שכל אלה יבאו עליו רק בעד שמירתו תורת ה' ובעד שם ישראל אשר יקרא עליו, כי לוא יאבו בני ישראל לוותר על אמונתם ולפרוק מעליהם שם ישראל, אז לבד שלא ירדפום כי עוד יהיו לברכה בארץ ויהנו מכל הזכויות ולאזרחים נאמנים יחשבו, וכשאז"ל במ"ר פ' מטות: "לתת נקמת ה' במדין, הקב"ה אומר נקמת בני ישראל ומשה אמר נקמת ה' במדין, אמר הקב"ה להם אינו אלא דיקו שלכם שגרמו לי להזיק אתכם, אמר משה רבון העולמים אם היינו ערלים או עובדי ע"ז או כופרי מצות לא היו שונאין אותנו ואינן רודפין אותנו אלא בשביל תורה ומצות שנתת לנו הלכך הנקמה שלך לתת נקמת ה' במדין" ואמרו עוד במד' שה"ש על הקרא "כי חולת אהבה אני" וז"ל: "אמרה כנ"י לפני הקב"ה רבש"ע כל חלאים שאוה"ע מביאין עלי בשביל שאני אוהבת אותך" ואמרו עוד {{ממ|שם פרשה ז'}}: "ונחזה בך אוה"ע אומרים לישראל, עד מתי אתם מתים על אלהיכם ומשלמין לו הדא הוא דכתיב על כן עלמות אהבוך, ועד מתי אתם נהרגין עליו כדכתיב כי עליך הורגנו כל היום, עד מתי אתם גומלין טובות עליו לו לעצמו והוא גומל לכם רעות, בואו לכם אצלינו ואנו ממנין אתכם דוכסין אפרכין ואיטרטלין, ונחזה בך ואתון אינון מחזיתי' דעלמא הה"ד ואתה תחזה מכל העם". ולפי"ז בעת הזאת שהסבלות תגבר עליהם באופן נורא ומבהיל, ובעד מה? רק בעד תורתם ואמונתם, הלא כפי ההשקפה הטבעית ומשפט השכל, היה אפשר לשער כי באמת יפרוק מעליו עול התורה והמצוות ושם ישראל לא יזכור עוד, בכדי שיגאל מצרותיו וממצוקותיו, ואז בעת הנוראה הנני מבטיח אשר "וענתה השירה הזאת לפניו לעד". אז תבא תורת ה' ותעיד עדות נאמנה על ההשגחה הנפלאה השוררת על עם ישראל, כי גם אז יראה כי אשר בכ"ז "לא תשכח מפי זרעו", גם בעת שכל המכאובים והייסורים יבאו עליו רק בעד קיום התורה, בכ"ז לבד שהם בעצמם לא יסורו מתורת ה', כי גם ישתדלו לחנך את בניהם במסילת התורה, מבלי לראות בעיני בשר את התלאות והמצוקות העלולות לבא עליהם לרגלי חינוכם זה, כי העיקר ישימו לבם אל היסוד הזה העקרי והשרשי להרחיב תורת ה' ולמוסרה לבניהם אחריהם מדור לדור, וא"כ ההשקפה הזאת היא רבת אונים לעורר תמיד את בני ישראל להתבונן על ההשפעה הנסתרת ולראות שהיא מלאה נסים רצופים, והיא בעצמה מעידה על השגת תכליתם הנעלה, ושתגיע העת שתזרח שמש הצלחתם עליהם, ויעלו מעלה מעלה. כי לוא היתה כוונתו לדכאם ולרצצם ולבטלם בבטול היש, מדוע זה יסוכך עליהם לשמור אמונתם ותורתם, וההשקפה הזאת של קיום הדת היא אחת מההשקפות הנכבדות, שיש להשקיף על ההשפעה הנסתרת, שבכלל ההשקפות האלה הן רבות הערך, והן מועילות מאד, ומפאת רוב יקרת מעלתה העיר לנו פה הקב"ה עליהן, והראה כי ההשקפות האלה הן הן הסגולות היקרות שעל ידן ישאר תמיד היהודי בטהר דתו ואמונתו: {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)