עריכת הדף "
אלשיך/שיר השירים/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == '''אחות לנו קטנה כו'''' הלא כמו זר נחשב ידבר הוא יתברך עם זולתו ויאמר אחות לנו שנראה שלו יתברך ולהם יש אחות כא' ומה ענין אומרו ושדים אין לה כי הלא אחר היותה קטנה עדיין אין בטבע' ששדים יהיו לה ומה זו שאלה מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה כי מה לעשות לה ואיך העלו ארוכת תקנתה באמור אם חומה היא נבנה כו' אם היא אחות קטנה איך תהיה חומה ואיך יבנו עליה ואם דלת היא איך יצורו עליה לוח ארז ואיך יתוקן בזה מה ששדים אין לה ואיך יאמר אני חומה ושדי כמגדלות אם הם דברי האחות הנז' איך שדיה כמגדלות אם הוא יתברך העיד כי השדים אין לה ומהו השלום שהיתה כמוצאת ואיך אחר דברו על ההוה שב לדבר על העבר ואיך יתקשר אומרו כרם היה כו' ויספר שכר פריו האם סיפור שכירות כרם שלמה בא לספ' ושאמר כרמי שלי כי ודאי אם הוא כרמו שהוא שלו ומה הוא החילוק הזה האלף לך ומאתים כו' אם הכל הוא אלף כסף מהיכן באו המאתי' ואיך יתקשרו לזה שאר הכתובים. אך הנה על פסוק נעשה אדם ולא אמר אעשה אדם למדנו מתוך דברי רז"ל כמפורש אצלינו במקומו בס"ד כי אחר ברוא יתברך כל העולמות ברא בריה אשר חלק בה מכל עולם ועולם שע"י זכותו בקיום התורה שהיא כנפש לעולם יתקשרו ויתקיים העולמות כלם בהשתלשלות השפע בכל העולמות אשר הוא כלול מהם והוא האדם כי הוצבר חומרו מעולם השפל עפר מן האדמה עם שאר יסודות והנפש המתנועעת מעולם הגלגלים הוא עולם התנועה והרוח מעולם המלאכים כד"א עושה מלאכיו רוחות והנשמה מעול' העליון. ונבא אל הענין והוא כי בראות הוא יתברך שאלת כנסת ישראל שיפן אלי' ברחמים להיות רחום בדין החבלי משיח אז הוא יתברך כמדבר עם כל העולמות ארבעתם עולם העליון הוא עולם הנשמות ועולם המלאכים ועולם הגלגלים ועולם השפל אשר האיש הישראלי כלול מארבעתן החומר מעולם השפל והנפש המתנועעת מעולם הגלגלים בעלי חיוניות ותנוע' והרוח מעין עולם המלאכים כד"א עושה מלאכיו רוחות והנשמה מעולם העליון כי על כן נאמר בכתוב אצלנו נעשה אדם שאומר הוא יתברך בין הכל נעשה אדם כי כ"א מהשלשה עולמות יתן חלקו ואף אני חלקי מתח' כנפי השכינה מעולם העליון וע"כ שואל לכולם ואומר הנה לנו אחות לכולנו יש אחוה וחלק בה והנה היא קטנה הזכיות ושדים כי תינק שפע להשען עליהם כאשר היו משה ואהרן שדים כי יינקו יוצאי מצרים להגאל בזכותם אין לה וע"כ איפה מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה הוא לעת קץ כשיהיה בעתה שיעדרו הזכיות כי אז ידובר בה על כל פנים בהיות בקץ של אחישנה שהוא בדור זכאי או יהיה ידובר ל' קושי כד"א דבר האיש אדוני הארץ כו' הוא כי ביום הקץ שלא זכו להקדים זכות בזמן שנאמר בו זכו אחישנה כי אז אין ספק שידובר בה בב"ד של מעלה קושי על שלא היינו דור זכאי שע"כ נתאחר עד עת קץ ויצטרך לחבלי משיח ומשיב הוא יתברך במעמד כלם ואומר אם חומה היא כו' והוא כי תמשל לעיר שיבאו עליה אויבים לכובשה כי יקומו עליה להלחם ולהמיר כבודה ואז אם תדמה לחומה שהיא חזקה לעומת הלוחמים עליה שיהרסוה וממקומה לא ימיש כן תתחזק על קדושת ה' ולא תמיש מאמונתה גם כי יהרסוה אז נבנה עליה שהיא על זכותה טירת כסף הוא בה"מ שיבא מלמעלה רוחני בל ימוט לעולם כי לא ישתתף בו דין רק כסף הוא תואר אל הרחמים הפשוטים אך אם דלת היא שהיא כנגד הלוחמים עליהם כדלת שעל יד קצת הכאות קלה ליפתח או ליסוב על צירה אנה ואנה כן היא תהיה בלתי חזקה לעומת' ולא כחומה חזק' לעומת מצחם אז התיקון שנעשה לא יהיה שנצור כו' שלא יהיו החבלי משיח חזקים בזמן מועט פן תאבד ח"ו רק נצור עליה מלכות בלתי חזק כברזל או אבן רק כלוח שיהיו ייסוריו בלתי חזקים לשתוכל לסבול אך יהיה ארוך ומתמי' זמן רב וזהו ארז שיהיו ארוך כארז שמה שיהיה ראוי להעשות בחוזק בזמן מועט יהיה באריכות לאט. משיבים ישראל ואומרים אני חומה כו' לומר איכה תאמר אלהי כי על ששדים אין לי אם אהיה חומה חזק נגד' שתבנה עלי טירת כסף הלא הנה אני חומה הייתי במצרים ששמתי עצמי לסכנת מות על קדוש שמו יתברך והוא בקחת הטלה בעשור לחדש וקשרו כל א' בכרעי מטתו שאז כל איש ישראל הערה למות נפשו פן יהרגום המצריים וישימו נפשם מנגד כי מי יזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלוהו ככתוב אצלנו בטעם המצוה ועם היותי כחומה היו לי ג"כ שדים כמגדלות הם משה ואהרן שדים ליינק זכות רב כמגדלים גדולים ועם כל זה אז הייתי בעיניו יתברך לא כראוים לקבל הטוב והגאולה ההיא רק כמוצאת שלום דרך מציאה כי צריך זכות רב ליגאל וא"כ איפ' איך בהעדר שדים כי אינק תאמר שעל היותי חומה בלבד תבנה עלי טירת כסף כלומר כי נראה ממאמרך שלא תתן יד ותקרב רב צדק מאליך רק תניח הכל אל כשרותי וזכותי ולכן דואגים אנו מאשר תניח הדבר אלינו בלבד ולא אמרת שתהיה בקרבנו יראה חלילה כמרפה ידך ממני וגועל בנו כי גרשתנו מהיכלך ונטשתנו ביד אובינו והפתחון פה שיש לנו לזה שיורה כי מאוס מאסתנו וגעלת בנו הלא הוא כי כרם היה לשלמה מלך שהשלום שלו הם ישראל כי כרם ה' צבאות בית ישראל והיתה בבעל המון שלא היתה בח"ל הם מקומות אשר תחת שרים של מעלה הפרטיים איש על מקומו רק במקום שהוא של בעל המון הוא א"י שאין שולט שם רק מי שהוא בעל כל העולם הוא רבון כל העולם כי אינה תחת שום שר כי אם ארץ אשר ה' אלהינו דורש אותה תמיד והנה ראינו כי חלילה וחס יראה כי נתונים נתונים ממש נתן את הכרם לנוטרים בח"ל בגלותם נתנם לשרי מעלה אשר לפי האמת אינם רק נוטרים כי הוא יתברך אדון הכל הוא רק שמוני לנטור את העו"ג כל שר על אומתו וכדי בזיון וקצף גדול וע"כ נגזר אומר שגעלת בנו ומתנה נתתנו לשרים וזה כוונה באומר' נתן את הכרם לשון מתנה וש"ת כי הלא זה מאמר ישעיה הנביא כי כרם ה' צבאות בית ישראל אך יען קוה לעשו' ענבים ויעש באושים ע"כ השליכנו מלפניו באופן כי על פריו הרע נתתי לנוטרים כמאמר ישעיה הנביא על זה כרם היה לידידי כו' ויקו לעשות ענבים כו' זה לא יתכן כי הלא לא גרענו מסדום כי בעבור העשרה לא היית משחיתם ופה נ"נ הגלה אל היכלו אלף חכמים וצדיקים גמורים כד"א החרש והמסגר אלף וזהו כמתמיה היתכן האיש הוא נ"נ יביא עמו אל הגולה בשביל פריו של כרם שהיה באושים במקום ענבים אלף כסף הם אלף כדאים לרחם בעבורם ככסף שהוא תואר אל מדת הרחמים ואפי' על עצמם לא הספיק להגן אך יורה שגעלת בנו ח"ו. משיב הוא ית' ואומר על אמרכם נתן את הכרם שנתתיו מתנה ח"ו רק כרמי שלי ועל אמרכם שהוא ביד הנוטרים ח"ו אפי' שם בח"ל הוא לפני כי בכ"מ שגלו שכינה עמהם. משיבים ישראל ואומרים א"כ איפה האלף למה גלו ויהיו לך שלמה שהשלום שלך שעמך ישבו בארצך בירושלים ולא היה לך להשליט בם את נ"נ וש"ת שהגליתם לשמירת יש' כמארז"ל שהגלה הוא יתברך את יכניה והחרש והמסגר כמה שנים קודם לחרבן לשמור את ישראל בל יתקיים בם העדותי בכם כי אבד תאבדון כו' כמאמרז"ל שהושיבו ישיבות טרם גלות צדקיה הלא לזה היה מספיק המאתים הם מבני יששכר יודעי בינה לעתים ראשיכם מאתים ועדיין היו בימים ההם כמאמרז"ל על ויאמר המלך לחכמים יודעי העתים שהם מבני יששכר יודעי בינה לעתים שקרא' אחשורוש והשיבו לו שילך אצל מואב כי שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא על שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך כו' ואם בסוף גלות בבל היו מה גם עתה קודם הגלות וא"כ אם מה שהגלה הוא יתברך את יכניה והחרש והמסגר אלף היה כדי לנטור פרי הכרם בל תאבד בבבל שיעמידו ישיבות ויקבעו לימוד התורה למען ילמדו הגולים בעת החרבן את צדקיה למען ישמר הכרם ולא יאבד הלא אם לכך כוונת היה לך להניח האלף לך שלמה בירושלים עמך שלא זזת מכותל מערבי ולמען נטירת הכרם ופריו בל יאבדו בני הגולים בלי תורה יהיו המאתים לנוטרים את פריו. משיב הוא יתברך ואומר ראה נא איך לא עזבתיך כו' הלא היושבת בגנים הם בתי כנסיות ובתי מדרשות חברים הם מלאכי השרת מקשיבי' לקולך מקבלים תפלותיך להביאם לפני ושמא תאמרו א"כ מה תיחל הלא הוא השמעיני שתתכשרי עד גדר שלא יהיו ביני וביניך חברים אמצעיים רק השמיעני ביני לבינך ואז תראו בחוש אם את כרמי שלי או נתתיך לשרי מעלה. משיבים ישראל ואומרים ברח דודי כו' לומר הנה ידעתי כי לבך שלם עמי ולא נטשתני גם עודנו בגלות בח"ל והדין עמך שתיחל עד שובי עדך אמנם הנני נוטשת צרתי ודאגת על כבוד שכינתך כי כביכול הוא עמי בצרה כמאמר ס' הזוהר על מראת יחזקאל היה היה דבר ה' שהראה לו כל המרכבה בבבל למען הודיע את ישראל כי שכינ' עמה' ולא יתייאשו מהגאולה ואינו כבודה תהיה בח"ל על כן אומרת כנסת ישראל ברח לך דודי כלומר ברת לך מח"ל מקום הגולה ולך לך לעצמך במקום שלא חסרה שכינה משם הוא בה"מ שלא זזה שכינה מכותל מערבי גם הבחינה אשר אתנו ברח לך אל הבחינה שלא זזה משם וזהו אומרו לך כלומר ברח על עצמך כי לא זזה כח שכינה משם וז"א לך וש"ת איך תעזבני בבורחך ואספה בין העו"ג הנה התיקון הוא ודמה לך לצבי והוא כי דרך הצבי שבמרוצת בריחתו הופך תמיד פניו נגד מקום נסיעתו כן אתה בברחך דמה לצבי שפניו כלפי מקום נסיעתו ויהי' פני השגחתך תמיד אלינו אל מקום נסיעתה להשגיח בנו משם או עשה דרך אחרת שאם לא תדמה לצבי שתמיד הופך פניו דמה לעופר האילי' בחור שבהם קלי המרוצה מאד וזהו או לעופר האילים שלא תאחר אחר ברחך מאתנו כ"א תמהר לשוב אלינו לגאלנו ואנה תלך בברחך אל הרי בשמים בהר המוריה שהריח נחוח אשר שם תמיד מריח כי אדם הקרי' שם וכן נח ואברהם עקד שם את יצחק בנו ויעקב הקים שם מצבה וישראל הקריבו שם כמה קרבנו' והקטורת שעדיין הריח לא נתבטל ואם אין אנו כדאי' תריח בריח ניחוחם להשגיח בנו משם ולא יהיה תואר גלות נאמר בך חלילה כי נחנו מה לפני כסא כבודך שלמעננו תהיה בקרב העו"ג: רק ברח לך אל המקום בחר לו יה בהר המוריה: תושלבע {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף