עריכת הדף "
אליה רבה/אורח חיים/רמג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ו== [ו] '''מותר אחר כך להשכירם וכו'.''' בטור בשם הרא"ש, הלכך מותר בקבלנות וכו', ומגיה הבית יוסף וצריך לומר מותר בהבלעה דהיינו שישכור לכותי המרחץ ותנור שיהא כל הנאה לכותי והכותי יתן לישראל דבר קצוב דאי בקבלנות היינו שישכור הכותי לשנה לעבוד וכל הנאה של ישראל זה אסור גם בשדה כדלקמן ריש סימן רמ"ד, והוסיף בית יוסף בשם מהר"א דאף למתירין בשדה היינו משום שאף על פי שלא יעשה מלאכה בשבת ישלים ביום אחר אבל במרחץ או תנור שאם לא עשה מלאכה בשבת הפסיד ישראל ריוח אותו היום נמצא ישראל נהנה ממלאכת שבת ואסור עד כאן דבריו. וכתב הט"ז זה לשונו מורי חמי כתב שדברי מהר"א שגגה הם דאם כן ריחיים דנהגו היתר הלא נהנה ישראל ממלאכת שבת וכו', ובחינם כתב כן דאנן קיימא לן כבית יוסף גם בשדה אסור לקמן סימן רמ"ד, עד כאן. ולעניות דעתי לאו בחינם הוא אלא דינא רבה איכא דאף למאן דאוסר בשדה היינו משום מראית עין ולא מדינא ולכך בתוך התחום דוקא אסור וחוץ לתחום מותר אבל לסברת מהרי"א דאיסור מרחץ ותנור משום שישראל נהנה ממלאכת שבת אם כן מדינא אסור ואפילו חוץ לתחום וזה ברור. והשתא ניחא נמי מה שדחה הבית יוסף גופיה דברי מהרי"א אף דסבירא ליה דאפילו בשדה אסור ודו"ק. והט"ז האריך לתמוה בזה תמיה גדולה על בית יוסף עיין שם ודבריו בזה הם לחינם, גם מה שתמה על בית יוסף תמיה גדולה דלא פירש הך קבלנות היינו הבלעה כמו שכתב בסימן רמ"ד לא קשה מידי לעניות דעתי דשאני הכא שהעתיק הטור מדברי הרא"ש שכתב הבלעה לא הוה ליה לשנות לכתוב לשון קבלנות דאיכא למיטעי ביה אלא הוה ליה להעתיק לשון הרא"ש ממש וזה נכון וברור למעיין בבית יוסף ושכן כוונתו אלא שקיצרתי. והנה מגן אברהם כתב על הב"ח הנזכר לעיל דכתב על מהרי"א שלא כדת של תורה אלא דיש חילוק בין שדה למרחץ וריחיים, עד כאן. ולעניות דעתי יפה דקדק וכתב הב"ח דהא פסק הטור בסימן רמ"ד דאם שכרו לשנה שיכתוב לו או יארג לו בגד מותר הא שם נמי נהנה ישראל במלאכת כותי דשבת אם כן הוא הדין בריחיים ומרחץ, ואף דבית יוסף כתב לקמן שיש חולקים מכל מקום לטור על כרחך סבירא ליה דמותר משום דגם בזה דשכרו לשנה מיקרי נמי אדעתיה דנפשיה עביד אף שישראל יצטרך לשלם לו אף שלא יעשה בשבת מכל מקום כיון שיש לו שכירות שנה כותי לא מרע נפשיה ועוסק אף בשבת אדעתיה דנפשיה ואם כן יפה השיג הב"ח אל מהרי"א שפירש חילוק זה בטור:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף