עריכת הדף "
פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/נב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''אין''' חוששין לה. הט"ז האריך בכאן ואבאר. הנה הטור הביא אין ריאה לעוף לינפל וליחמר וכ' הרשב"א דא"צ לבדוק אחריה אבל ראינו שהאדימה טריפה והרא"ש כתב אפילו נפלה לאור והאדימה כשירה והב"י הגיה ירוקה במקום האדימה בין ברשב"א ובין בראש ולא כתב למה וכ"ת דאדומה תולין במצוי מדרבי נתן ירוקה ככרתי נמי כשירה מדר"ן עיין דרישה אות ט'. וכ"ת דהרשב"א ורא"ש בגע"ל מחולקין בעוף אף בהמה גע"ל טריפה בעוף כשירה ורשב"א בגע"ל פוסל לבד בכבד דלא כהרא"ה שהביא הר"ן. והרא"ש מכשיר ואף דלוי אמר כל מה שמנו חז"ל בבהמה כנגדם בעוף לא קאי אלא אמה שמנו במשנה ומראות מימרא דאמוראים הוא דז"א דהא הטור בסימן ל"ח לא חילק ומשמע אף בעוף פוסל גע"ל ואלו היה דעת הרא"ש להכשיר גע"ל אף בנפלה לאור וכ"ש בלא נפלה אמאי לא הזכיר עכ"פ דעת הרא"ש. וע"כ צריך לומר דכוונת הב"י במה שהגיה ירוקה משום דפלוגתתן נמצא מפורש בירוקה שבקצר דף כ"ג א' ז"ל אף על פי שלא מנו ריאה בכלל אדומין שהוריקו מפני שאין צריך לבדוק אחריה אבל ראינו שהוריק הרי לא הגינו צלעותיה וי"מ ולא נתחוורו דבריהם. ובארוך נ"א ב' מצאתי למקצת מפרשים ריאה אפילו הוריקה קיטרא דעייל ודאמר אין ריאה ליחמר אפילו הוריקה ואינו מחוור הרי בא פלוגתתן בפירוש בהוריקה ואפשר אה"נ דפלוגתתן בהאדימה נמי דמ"ש. או אפשר כפשוטו דודאי ריאה נוטה מראיתה לאודם וכמ"ש הרשב"א דמה שלא מנו ריאה בכלל אדומין שהוריקו ואמנם אדומה כשירה מדר"ן היינו בתכלית האודם וירוקה הוא גוון חדש בריאה ואפ"ה כשירה ומש"ה גרס הב"י הוריקה דבהא פליגי רשב"א ורא"ש אבל האדימה בתכלית האודם אפילו בלב וקורקבן וכבד אין מזיק כמ"ש הר"ן ירוקין שהוסיפו בירוקתן ואדומים שהוסיפו באדמומית כשירה ודאיק לה ממ"ש ירוקין כשירה ומריב"ל דשדריה ירוקין ואכשריה יע"ש וע"כ פלוגתתן בהוריק הריאה דזה גוון חדש להרשב"א טריפה ולרא"ש כשרה. וע"ז חקר הט"ז במה פליגי. ואעתיק לך לשון הרשב"א בארוך נ"א א' וז"ל גי' הרי"ף והרמב"ן בידוע שנפלה לאור ונחמרו ואף לא נודע ותמה כו' ומ"מ נראה כגאונים. וסיוע לדבריהם שאם אין אתה אומר כן אלא תולין השינוי בתולדה אף שנפלה לאור נתלי השינוי בד"א דרובא דאורייתא אלא שינוי מראה מלתא רחיקא וא"כ אף בלא ראינו שנפלה לאור טריפה. ומקצת מפרשים דהא דלא מני ריאה בהדי אינך אפילו הוריקה כשירה ואין ריאה ליחמר אפילו בשהוריקה ואינו מחוור. ומה שאמרו אין ריאה לינפל וליחמר הא טעמא קאמר דצלעותיה מגינות ואם ראינו נתרסקה ונחמרה מה הועילו ומה הצילו אלא א"צ לבדוק הא ראינו נתרסקה ונחמרה טרפה ומה דלא מני ריאה בהדי אינך דא"צ לבדוק. עוד יש לומר דא"א למנות ריאה בהדי אינך שהירקות כולל ב' צבעים ככרתי וכביעותא שהוא גע"ל ואם כביעותא בלא"ה טריפה וככרתי כשירה מדר"ן ומצוי הוא בריאה ותולין בתולדה דרוב בהמות כשירות הן וזה כפי הסברא שכתבתי לסייע לדברי הגאונים ז"ל וזה בסיוע למ"ש שם ובריאה של עוף אמרו דא"צ לבדוק אולי ימצא כביעותא וריאה של בהמה צריכה לבדוק עכ"ל. והנה יש לפרש דבריו בג' פנים. הפן האחד הוא דלתי' א' מ"ש דלא מני ריאה דדברו בהווה וצריך בדיקה משא"כ ריאה אין מצוי וא"צ בדיקה הא נמצאת ירוקא ככרתי טרפה מראה גרי"ן אף שמצוי הוא מ"מ יותר מצוי לתלות באור וחולק עם י"מ בין מראה גרי"ן וגע"ל טרפה לדעתו ולדעתם ל"מ בגרי"ן אלא אפילו גע"ל כשר לדעתם בריאה של עוף ובהמה גע"ל בלא"ה טרפה. ובתי' הב' הודה לדבריהם בגרי"ן כשירה דמצוי ותולין בתולדה דרובא דאורייתא וזה סיוע למ"ש לעיל דאף בלא נפלה שינוי פוסל דאל"כ אף בנפלה נתלי בתולדה אלא דמלתא רחיקא כו' משא"כ גרי"ן בריאה לאו רחיקא דמצוי מדר"ן אמנם בגע"ל חולק עליהם דהם מכשירים בעוף והוא מטריף דאפילו לא נפלה כלל לאור מטריף בתי' הב' כביעותא דאין חילוק בין עוף לבהמה. ומה שכתב בבהמה צריכה בדיקה לאו סיומא דפלוגתא אי"מ דהם נמי מודים בבהמה גע"ל בלא"ה טרפה ואפשר דצריכה נמי בדיקה בנפלה לאור ועיקר פלוגתא בגע"ל לתי' הב'. ובקצר ב"ג ש"א לא הביא כ"א תי' הא' דגרי"ן נמי פסולה ומה שלא מני ריאה דא"צ בדיקה והטור אף א"ת שראה הארוך מ"מ כתב לפי מ"ש בקצר להלכה וחזר מארוך ולא הביא כ"א תי' הא' דגרי"ן טרפה וע"ז חולק הרא"ש בגרי"ן ובגע"ל בלא נפלה לאור כלל טרפה כההיא דסימן ל"ח וזה דרך הש"ך בנה"ך. ואני הוספתי נופך משלי. הפן הב' י"ל דה"ק בתי' הב' דמש"ה לא מני ריאה דמיירי בלא ראינו שנפלה לאור ומש"ה ריאה גרי"ן כשירה דמצוי קצת וכיון שלא ראינו נפלה לא מחזקינן ריעותא וגע"ל בלא"ה טרפה הא נפלה לאור בגרי"ן טרפה דתולין במצוי יותר שהאש הוריק ולא בדר"ן וזה שסיים הא בהמה אפילו בדיקה צריכה ואם גרי"ן טרפה בראינו שנפלה לאור וא"כ מחלוקת הרשב"א ורא"ש בראינו שנפלה לאור עכ"פ בעוף אם בדקו בגרי"ן לרא"ש כשירה בעוף ולרשב"א טריפה ובקצר ליכא חזרה כלל מארוך. הפן השלישי הוא דרשב"א בתי' א' וב' במראה גרי"ן מודה דכשירה אפילו ראינו שנפלה לאור דרובא דאורייתא ומצוי הוא מדר"ן ופליג בגע"ל בריאה עוף אלא בתי' א' קאמר דא"צ לבדוק ובתי' ב' קאמר דא"א למנות כלל דגע"ל בלא"ה טריפה אף בלא נפלה כלל דאין חילוק בין עוף לבהמה ומה שסיים בהמה בעי בדיקה הוא ענין בפ"ע כאמור. והנה אשובה אראה אשמור ציוני. במ"ש בפי' הא' דרשב"א בתי' הא' אוסר בגרי"ן וחולק עם י"מ עכ"פ בזה לחוד ואפשר הם מכשירים אף בגע"ל כמ"ש לעיל דא"כ איך כתב הא טעמא קאמר שצלעותיה מגינות ואם ראינו שנתרסקה ונחמרה ומה הגינו ומה הצילו ואי בגרי"ן מה נחמרה ראינו הא גרי"ן מצוי הוא מדר"ן ע"כ בגע"ל חולק עמהם בתי' הא' ומ"ש דא"צ לבדוק או לדבריהם קאמר וכן מ"ש דלא הגינו ולא הצילו לדבריהם קאמר או דבתי' הא' סובר ג"כ דגע"ל בלא נפלה כשירה בעוף ובתי' הב' מוסיף דגע"ל בלא"ה טרפה בעוף כמו בבהמה ומה שכתבנו בהפן הב' דרשב"א בלא ראינו שנפלה כתב כן הא ראינו שנפלה טרפה בגרי"ן בין בתי' א' ובין תי' הב' גם זה א"א כמו שאומר. והוא דרשב"א כתב שזה סיוע לדברי הגאונים ויש לפרש דה"ק דיש סיוע מדלא מני ריאה וע"כ דגרי"ן כשירה ותולין במצוי ואמאי הא כיון שא"א בבדיקה הו' כנאבד וטריפה עט"ז אות יו"ד אפ"ה אמרינן דאין זה שינוי כלל א"כ יש סיוע לגאונים דאף לא ראינו שנפלה דאל"כ אף ראינו נתלי בתולדה וכ"ת דא"א בבדיקה א"כ ה"ה ריאה אמאי לא מני וכאמור. ואם נפרש דה"ק דריאה בלא ראינו תולין בדר"ן הא ראינו אין תולין וזה סיוע לגאונים ה"ק דע"כ בלא ראינו אוסרין דאי בראינו אמאי לא מני ריאה דודאי נפלה אין סברא להכשיר גרי"ן וע"כ בלא נפלה ומינה לב וכבד וקורקבן אף בלא נפלה אסור אף שאין לשונו מיושב כ"כ נאמר כן. ע"ז הקשה הט"ז דאין סיוע מכאן לגאונים כיון דבמראה גרי"ן בריאה ע"כ יש חילוק בין ראינו שנפלה ולא ראינו אימא ה"ה גע"ל בלב וכבד וקורקבן כחושים דיש חילוק והא דלא מני ריאה אין זה קושיא דודאי מ"ש בתי' א' סברא נכונה הוא דמש"ה לא מני דא"צ לבדוק אחריה עוד הביא הט"ז ראיה חזקה דע"כ אף ראינו שנפלה לאור בגרי"ן כשירה דמדסיים ומ"ש לא לינפל וליחמר דא"צ בדיקה אם תמצא כביעותא ומשמע הא גרי"ן כשירה וזה מיירי בראינו שנפלה לאור דומיא דלינפל היינו שנפלה ממקום גבוה ה"ה ליחמר כה"ג בראינו. ויש לראות דעדיפא היה לומר דמדאמר דא"צ בדיקה לראות אם כביעותא ע"כ בראינו שנפלה מיירי דמן הסתם מה"ת לבדוק ואפ"ה בגרי"ן לא יזיק וצ"ע. והעלה הט"ז שאין הגהת ב"י צודקת וכ"ש האדימה אין צודק דפשיטא כשירה וכמ"ש לעיל אדומין שהוסיפו באדמומית כשירה ואמר דהטור חשב שרשב"א חולק עם הי"מ בגרי"ן כי לא ראה הארוך ואינו מיושב עוד דפלוגתתן בראינו שנתכוין להרשב"א טרפה בגרי"ן וה"ה אודם ולטור כשירה שצלעותיה מגינות ואם כן א"צ להגיה דפלוגתתן בין בגרי"ן ואודם ועם כל זה לא נתקררה דעתו ז"ל בזה יעוין שם: '''והנה''' בנה"ך השיג על הט"ז ואומר דרשב"א בארוך חולק בתי' א' עם ב' דלתי' א' גרי"ן טרפה ובקצר הביא תי' א' גם הביא ראיה מדכתב דמה שלא מנו ריאה דא"צ בדיקה ולא אמר דא"א למנות דגרי"ן כשירה וגע"ל בלא"ה פוסל יע"ש והנה הט"ז בתי' א' ג"כ סובר דגרי"ן כשירה להרשב"א כמ"ש דמה הגינו והועילו ואי גרי"ן אין סימן שנחמרו דמצוי הוא מדר"ן ואדרבה בתי' הא' סובר גע"ל טריפה רק בנפלה לאור בעוף ובקצר ג"כ סובר כן ומשום הכי כתב דלא מני דא"צ בדיקה דאל"ה היה למנות עכ"פ גע"ל טריפה כמו לב וקורקבן וכבד כחוש כמ"ש לעיל ואדרבה תי' הב' דסובר גע"ל בלא"ה טריפה השמיט בקצר לפי שיטת הט"ז זהו מה שנלע"ד בכוונת דבריו. ובדברי הש"ע אין הכרע אי כרשב"א דא"צ לבדוק או כרא"ש אף בגרי"ן כשירה הא גע"ל כבר פסקנו לעיל סימן ל"ח דגע"ל בלא נפלה כלל לאור טריפה דאין חילוק בין בהמה לעוף כלל כמבואר: '''ודע''' דבסימן ל"ח אות ד' הביא הט"ז דמראה פסולה אף בקרום א' פסולה והנה מכאן יש ראיה דאי בעינן דוקא שיכנס לתוך ב' קרומים אכתי קשיא אמאי לא מני ריאה בהדי אינך ואי דגע"ל בלא"ה טריפה הא מ"מ נ"מ דאין טריפה אלא לתוך ב' קרומים ובנפלה לאור אפילו הוריק כ"ש בקרום עליון טריפה דסופו ליכנס כעובי כו' וע"כ דמראה גע"ל פוסל אפילו בקרום א' וה"ה שאר מראות פסולות וזה ראיה חזקה ותמהני שלא הביא לעיל הט"ז ראיה מתי' שני של הרשב"א בארוך ועיין לעיל סימן ל"ח התב"ש היקל בה"מ במראה פסולה בקרום העליון לבד וכפי הנראה יש ראיה מכאן דטריפה {{אצבע מורה}} וצ"ע: '''עוד''' הביא הט"ז ביאור למ"ש שהכבד אם ינטל כולה כשירה אין ר"ל כל הכבד אלא אם ינטל אותו מקום וישאר כזית במקום מרה וחיותא:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף