עריכת הדף "
מנחת חינוך/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''לדעת הר"מ, והרמב"ן ז"ל וכו'. ''' ענינים אלו באו בארוכה בעיקר התשיעי בס' המצות להר"מ והרמב"ן ובתוס' בכמה סוגיות ולבאר הכל ע"נ צריך קונטרס מיוחד ע' בדבריהם ונלע"ד להר"מ דאין לוקין אלא מלקות א' דהוי משם א' עי' בסה"מ אם כן אם אכל חצי זית נא וחצי זית מבושל מצטרפים כי הלאוים שהם מש"א מצטרפים עיין ר"מ פ"ד מהמ"א הט"ז וי"ז ומסיים בזה הכלל כל שהוא משם א' מצטרפין לכזית ולא כ' כאן דסמך עמ"ש שם ובפ"ה דנזיר כתב דאיסורי נזיר מצטרפין וכן שם פ"ד מהמ"א דשם הוא חידוש דהוי משני שמות דלוקה על כל מין ומין אם אכלם כא' ע"ש ופי"ט מה' פסה"מ דנותר ופיגול מצטרפין לכזית אשמועי' אף דחלוקין בעונשין דבכ"א כתב מקרא מיוחד לעונש ע"ש אבל כאן אפשר דאין חידוש כלל כיון דכתב דלוקין על שניהם פ"א מלקות דהוי משם א' אם כן ה"ה דמצטרפין לכזית כמו דכייל שם במ"א כל דהוי משם א' מצטרפין ומכל מקום צ"ע ואפשר כיון דמ"מ נפרטים כ"א אף דלענין אם אכל שניהם ה"ל ש"א לשיטת הר"מ מכל מקום לענין צירוף אין מצטרפין ואינו מבואר להדיא דמצטרפין וצ"ע. מ"ש פיגול ונותר חידוש הוא דחלוקין בעונש ע' כריתות דף ג' ובמ"ל פח"י מה' מעה"ק באריכות ולכ"ע אם אכל פיגול ונותר בהעלם א' חייב שני חטאות דהוי שני שמות ע"כ הוא חידוש דמצטרפין חצי זית מזה וחצי זית מזה וצ"ע. והענין ארוך מאוד. וכשיזכני השי"ת אכתוב קונטרס מיוחד. ועמ"ל פרק ד' מה' שגגות ה"א ומכל מקום נ"ל כצד הזה שמצרף נא ומבושל כיון דהוי לאו א' להר"מ ונראה דאם אכלם ע"י צירוף צריכה להיות ההתראה (דצריך לפרש הלאו עיין ר"מ ה' סנהדרין) משום לאו אל תאכלו נא ומבושל ואם התרו משום נא לחוד או מבושל לחוד אין זה התראה כי מכל מקום הוי דברים חלוקים ואם התרו בו משום א' לחוד אפשר לא ידע מהשני ודומה לו שאינה עבירה על כן צריך להתרות בו בפירוש משום שניהם ובאוכל נא או מבושל גם כן פשיטא לי דצריך להתרות משום נא או מבושל אבל אם אוכל נא והתרו בו משום מבושל או להיפך ודאי אין זה התראה כיון דהם שני מינים וע' שבת ע"ג ע"ב ותוד"ה משום זורע ואי"ה יתבארו ענינים אלו מעט מעט במקומות מפוזרים וכעת באתי רק להזכיר. '''ואל ''' יקשה לך לרבנן דילפי בישול במ"פ מק"ו ומבואר שם דצלי קדר א"ח אם כן מאי מקשה בפסחים ע"ו ע"ב בהא דצלאו בשני קדרות ומקשה שני קדרות ס"ד וכו' דלמא כרבנן ומותר לצלות בקדרה זה טעות דאף לרבנן עובר בעשה דהוי צלי מחמת ד"א רק דאין לוקין לרבנן משום מבושל והק' שפיר דלא משכחת לצלות בקדר' והוצרכתי לכתוב זה משום דראיתי לגדול א' ה"ר להר"מ דפוסק כרבי ותמה הכסף משנה וכתב דמש"ס זו ראי' דה' כרבי דצ"ק אסור וזה טעות דגם לרבנן עובר בעשה וז"פ. '''והנה ''' ז"פ למעיין בסה"מ של רבינו דיש כמה דינים אצל כל מצוה ויש כמה ציווים איך יעשו המצוה אין נחשב כל ציווי מצוה בפ"ע דא"ז מצוה בפ"ע רק התורה ציותה דעל תואר כך וכך יעשו המצוה כגון חטאת יש כמה דינים היאך יעשו וכן יבום וחליצה והרבה מצות צותה התורה שיהי' על תואר כך. והנה כאן הוא במנין המצות לאכול פסח בליל ט"ו אינו נחשב מצוה בפ"ע שיהי' צלי אש דזה באמת דין המצוה דהפסח יהי' נאכל בדרך זה צלי וגם על מרור ולא נחשב כלל מרור בפ"ע דמצות הפסח הוא על תואר כך ולולי דהתורה ריבתה עיין במכילת' הובא בכ"מ דמרור אינו מעכב הי' מעכב הפסח כי הי' נחשב מדיני המצוה ואם כן ז"פ מי שאכל זית פסח שצריך לצאת י"ח ואכל חי או צלי ע"י ד"א ל"א דעבר בעשה דצ"א ומכל מקום קיים המצוה של אכילת פסח לשיטת התוס' דמהב"ע אינו אלא דרבנן ובמק"א הארכנו ואין כאן מקומו אלא באמת ל"ק המצוה כלל כי דיני המצוה הוא כך כמו תפילין דצריך ד' פרשיות ועוד דינים ואם נחסר איזה דבר ל"ק המצוה וז"פ למי שמורגל בס' המצות. '''אך ''' אם אוכל כזית צלי ויי"ח ואוכל עוד כזית חי עובר בעשה דילפינן מקרא עש"ס ור"מ אבל אם אינו אוכל הפסח אלא בד"ז חי או שאינו צ"א ל"מ שעבר על עשה ביטל ג"כ מ"ע דאכילת הפסח דה"ל כמי שלא אכל פסח כלל וכ"נ פשוט. עכ"ז דוק' במצות עשה דכתיב ואכלו את הבשר בלילה צ"א אבל אם עושה המצוה כדינו רק התורה ציותה איזה מצות ל"ת ואין שייך לגוף הקרבן כגון שבירת עצם ולא תוציא וכו' זה הלאוין הם נמנו בפ"ע ול"ש להמצוה אם כן נ"ל גם כן ברור דהתורה כתבה לאו בפ"ע כאן ונמנה במנין המצות מבושל אם כן אפילו יצא י"ח בכזית צלי מכל מקום אם אכל עוד כזית מבושל עבר על לאו או אם אכל זית מבושל לצאת י"ח א"י כי לאו צ"א הוא וצ"א הוא מדיני המצוה וחוץ לזה עבר ג"כ על לאו כי כך גזירת הכתוב וכ"ז בנתבשל ולא נצלה כלל אבל אם נצלה הפסח כדינו על האש אם כן עשה הכל כשורה ואח"כ נתבשל אם נאמר כר"מ דבישול א"מ צלי ויש פוסקים סוברים כן אך כאן גזירת הכתוב הוא דבשל מבושל ריבתה התורה דזה ג"כ עוברים בלאו אבל מכל מקום אם אכל (נא) [לא] עבר על צ"א כי הוא באמת צ"א רק דעובר על מבושל אם כן נראה דאם אכל כזית פסח לצאת י"ח והי' צלאו ואח"כ בישלו נהי דעבר על לאו מכל מקום המצוה של אכ"פ קיים כדינו דהא הי' צלי אש אך עשה עבירה והו"ל מהב"ע ולהתוס' סוכה מהב"ע דרבנן יצא כאן י"ח מן התורה אף אם עבר בלאו דמבושל ולא ראיתי גילוי לד"ז שהפסח יצא מכלל פסח רק אסור לאכלו אבל מכל מקום אינו מדיני המצוה וא"כ נ"מ נמי כמש"ל מצוה הקודמת אם אכל כזית פסח צלי כדינו ואכל עמו עוד בב"א מבושל לבד או צלי ד"א אם כן מבטל הרשות למצוה ול"י כלל אף בכזית כשר שאכל כי הרשות מבטל המצוה אבל אם אכל כזית כשר ואכל עמו כזית פסח שהי' צלי ואח"כ בישול דהוא כשר אך דהוא עביר' מכל מקום אינו מבטל הפסח הכשר כי באמת יוצא גם בזה אף למאן דס"ל מהב"ע ל"י מן התורה מכל מקום אין העבירה מסייע למצוה דבל"ז הי' לו כזית כשר עיין לעיל אם כן יי"ח כנלע"ד בעזה"י. ומי שרגיל בס' המצות יבין זה וכ"ז אי אמרינן אין מבושל מבטל הצלי אבל לר"י דמבושל מבטל הצלי אם כן נתבטל ול"ה צ"א וא"י כלל כנלע"ד. '''וכן ''' בנטמא בשר הפסח או יצא שנפסל אפ"ל נהי דאסור לאכלו מכל מקום לאו מדיני המצוה כמו כזית פסח שנבלע בו חלב נהי דאסור לאכלו והאוכלו עובר בלאו ול"ש שהעשה תדחה הל"ת כמבואר בזבחים גבי שבירת עצם מכל מקום אם עבר ואכל יצא י"ח אכה"פ אך הוא מהב"ע ותלוי בשיטות הנ"ל דאורייתא או דרבנן אבל אינם מדיני המצוה וצריך עיון רחב. '''וע' ''' פ' כל המנחות דמקשה שם אימא לא תאפה חמץ לאוקמי בלאו אבל פסול לא מפסל ועיי"ש ומכל מקום אפ"ל אע"ג דהוא לאו בפ"ע מכל מקום כיון דמיוחד בפסח אפשר הוי מדיני המצוה אך עיין ר"מ פ"א דהשוחט את הפסח על החמץ כשר ויי"ח ועיין תוס' ס"ג דהטעם דלא שינה עליו הכתוב לעכב וע"ש במ"ל ושער המלך. ראינו אע"ג דמיוחד הלאו בפסח מכל מקום אינו נחשב דין מצוה ויי"ח. '''ובתורה ''' מבואר דין הפסח שיהי' מן הכבשים או מן העזים וזכר ותמים ובודאי אם הביא מן הבקר או נקבה וכדומה לא יצא עש"ס ור"מ ושחיטת הפסח על החמץ לא נחשב דין מצוה עכצ"ל דהעשין שציותה התורה אצל המצוה זה הוי דין מצוה שתעשה המצוה על תואר כך אבל הל"ת הוא דבר בפ"ע ואינו נכלל בדין המצוה ומכל מקום מפסח אין ראי' דגזירת הכתוב הוא דפסח הנשחט על חמץ כשר כמ"ש תוס' בתמורה בשם הירוש' ועבכ"מ דאל"ה נימא כ"מ דארל"ת וכו' עיין תוס' תמורה ד' ע"ב וער"מ פ"א מה' בית הבחירה הי"ד שכתב דאבן פגום פסול למזבח שנאמר אבנים שלמות ואינו נמנה למצוה בפ"ע כי הוא חלק מחלקי המצוה ע"ש במ"ל ואח"ז כתב דאם בנה אבן פגום במזבח עובר בעשה על כל פנים חוץ מה שעובר בעשה המזבח פסול ושם כתב דאם בנה במזבח אבן שנגע בה ברזל פסול למזבח שנאמר כי חרבך וכו' ותחלליה ובבונה אבן שנגע בה ברזל עובר בל"ת לא תבנה אתהן גזית והלאו הזה נמנה למצוה בפ"ע דהעשה הפרטי נכלל בעשה הכולל אבל ל"ת הפרטי אינה נכלל' בעשה הכולל כמו כאן דצלי אינו נמנה ונא ומבושל נמנה וע"ש במ"ל ול"ל להר"מ לפסול אבן גזית מחמת הפסוק ותחלליה הא פסול מחמת הלאו דהוי דין המצוה נראה דאעפ"י דהלאו מיוחד מכל מקום הל"ת אינו בכלל דין המצוה רק העשין הפרטים דנכלל בכלל עשה הכולל הוי דין המצוה אבל לא הל"ת דנמנה בפ"ע וער"מ ה' מעה"ק דכל עשיית חטאת אף חטאת העוף נכלל במצוה א' היינו תואר החטאת ואף הל"ת הנאמר בחטאת העוף ולא יבדיל חשבו הר"מ (למ"ע) בפ"ע כי הוא ל"ת ואינו נכלל בעשה הכולל ע"ש במ"ל והר"מ פ"ז מה' הנ"ל פסק דאם הבדיל בחטאת העוף פסול ולוקה וכו' והיא משנה מפורשת בזבחים ס"ד ע"ב אם כן נראה דהל"ת המיוחדת נכלל בכלל דיני המצוה ז"א דהתם ילפינן מקרא לפסול אם הבדיל ע' בד' מ"ה שם בתוס' ד"ה הבדיל ומדאצטריך קרא נראה אדרבא חטאת אינו נכלל בדיני המצוה וער"מ פ"ה מה' א"מ דפסק דכל הקרבנות אם הקריב בלא מלח כשרי' אף דעבר על עשה ולא תעשה חוץ ממנחה דכתיב בי' ברית נראה דכל הקרבנות כשרים והתם ה"ל עשה ולא תעשה דכולל כל הקרבנות דנמנה בפ"ע ע"ש בר"ם אם כן ודאי סברא דבעי קרא למפסל. הכלל ד"ז צריך ביאור רחב בכ"מ בקדשים דאף דיני המצוה הנכללים בעשה הכללי מכל מקום אינו מעכב אם אין קרא לעכב ע' מנחות י"א לא בלל וכו' כשרה ולא יצק יש קרא לפסול ועוד כמה ענינים וב"ה הגומר עלי יעזרני לברר הדבר היטב. '''עכ"פ ''' נראה דאף אם עשה מיוחדת אי לא מיוחד מעכב אבל ל"ת הכולל בודאי אינו מדיני המצוה אם כן אפילו נאמר דמבושל כיון דהוא לאו מיוחד פסול אבל אם יצא הפסח דהוא נאסר מחמת הלאו דבשר בשדה טריפה וכו' כמבואר בר"מ הק"פ והוא כולל לכל הקרבנות וכן קרבן שנטמא דהוא מלאו והבשר וכו' דהוא כולל לכל הקרבנות אינו נפסל גוף הבשר בפסח ונ"מ אם עבר ואכלו אם נאמר דמהב"ע יצא מן התורה אם כן מקיים מצות אכילת פסח או שאכל עם עוד כזית כשר כאשר ציירנו לעיל דיצא אם אכל טמא או יוצא ואפשר במבושל ג"כ כמש"ל ואפילו אם נימא ה' כרבא בתמורה דכ"מ דארל"ת אעל"מ אם כן לא יצא דלא מהני ז"א דידוע ס' המהרי"ט דכל היכי דאמרינן ל"מ לא יתוקן האיסור בכה"ג מהני ויבואר בחיבור זה כ"פ ואין כאן מקומו אם כן אפשר דיוצא במבושל או על כל פנים ביוצא וטמא יי"ח אכה"פ כמ"ש ואפ"ל דביוצ' וטמא אינו יוצא כלל כיון דהם פסולים בקודש ומצוה לשורפם עש"ס ור"מ פ"ח מה' פסה"מ אם כן לשרפה קאי וכתותי מכתת שיעורי' ער"ה וסוכה גבי לולב ושופר של עה"נ דא"י דכתותי מכתת שיעורי' ה"ה כאן וה"ל פחות מכשיעור אף דלענין ללקות על האיסור לוקין כ"ה גזירת הכתוב דלוקין וכן על כה"כ אבל לענין מצוה א"י בה אף דלענין טומאה מטמאים כל העומדים לשרוף מכל מקום לענין מצוה הצריך שיעור א"י בו ועיין תוס' סוטה כ"ה ע"ב ד"ה לאו כגבוי וכו' לענין כתותי מיכתת וחולין פ"א ע"א תוד"ה עולה לאו וכו' וכאן צריך כזית ע"כ א"י בו ומכל מקום צ"ע בענין זה דכתותי מ"ש עיין במקומות הנ"ל. ועיין ברית אברהם כ' דנא ומבושל אינו בכלל פסולי בקודש אם כן ל"ש מ"ש וא"כ הספק במקומו עומד דאפשר יוצא בו כמש"ל והדברים צריכים ביאור רחב ועיין. '''ולכאורה ''' נראה לפמ"ש דאם הפסח נתבשל אחר צלי' או יצא או נטמא מכל מקום יי"ח אכילה רק מטעם מהב"ע אבל הוא כבשר הפסח אם כן אפשר מותר ליתן לקטן כזית פסח כה"ג לחנכו ואי משום לא תאכלנו להזהיר גדולים על הקטנים הא כבר הבאתי לעיל בשם התוס' פסחים דמותר להאכיל לקטן אף דשלא למנויו אסור מן התורה דדוק' בשרצים ובנבילה אסור אבל כה"ג דאיכא חינוך מצוה שרי להאכילו ע' פסחים דפ"ח אבל באמת נראה דאסור להאכילו ול"ד לשם דבאמת עיקר המצוה דחינוך הוא כדי שיורגל לעשות בגדלותו וע' חגיגה דחיגר אף שעתיד להתפשט לאו בר חינוך הוא גבי ראי' דדוק' אם אינו מחוסר אלא הגדלות ונפטר מחמת קטנות שייך חינוך אבל חיגר שאפילו הי' גדול הי' פטור אף שעתיד להתפשט מכל מקום פטור ע"ש בגמר' אם כן מכ"ש הכא היאך שייך חינוך דבאמת בגדלות אסור לאכול פסח כזה ועובר בל"ת אף אם נאמר דיצא מכל מקום עובר בלאו ואסור לאכול אם כן היאך שייך לחנכו דאדרבא החיוב לחנך שלא יתרגל בגדלותו בזה ויעשה איסור גדול וגרע מראי' דשם אין איסור אלא דפטור בגדלות מכל מקום לאו בר חינוך הוא מכ"ש דפטור ואסור לאכול פסח כזה בגדלות אם כן היאך שייך חינוך כזה למצוה אבל שם בדה"ת דהפסח כשר וגם הקטן נמנה עליו ובגדול כה"ג מצוה לאכול אך שקטנותו גורם לו דא"י למנות הוי שלא למנויו אם כן שייך שפיר חינוך מצוה כדי להרגילו שיאכל בגדלותו פסח כשר שימנה עליו ככל ישראל ובאמת גם שם בודאי אם לא המנו את הקטן בודאי אסור להאכילו ג"כ ואסור להאכיל לקטן אחר רק מותר להאכיל לקטנים שאביהם או אפטרופסים המנו אותו עליו וזה הוי שפיר חינוך אבל בגוונא דכתבינן ודאי אסור לעשות איסור דאורייתא משום חינוך דל"ה חינוך כלל דבגדלותו אסור לעשות פסח כזה כנלע"ד ברור ב"ה. ועיין מגן אברהם סי' שע"ג מביא בשם הג"א דמותר לקטן לתקוע בשבת משום חינוך ועיין תוס' ר"ה גבי אין מעכבין אין לדמות אד"ר דהם אמרו והם אמרו כיון דמ"מ מצוה איכא אבל איסור תורה דעובר בלאו היאך יוכל לחנכו בדבר שבגדלות הוא איסור גמור ולא יעשה כזאת בגדלותו היאך יחנכו אותו כ"נ ברור ב"ה ופשוט. '''ואם ''' עבר על לאוין אלו צריך תשובה ויוה"כ ואם עבר על צ"א דעבר על עשה אם כן מהני תשובה לחוד ומביא קרבן עולה ולשיטת רש"י דצ"א הוי לאו אך דאין לוקין משום לאו שבכללות צ"ע אי מביא עולה ותשוב' לחוד עיין תוס' יומא ל"ו ד"ה על עשה וב"ה במצות תשובה יתבאר באר היטב בישע אלהים: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:מנחת חינוך]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף