עריכת הדף "
שיחה:תנ"ך/ויקרא/כו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
=== אם בחֻקֹתַי תלכו. ואם בחֻקֹתַי תמאסו === צריך ביאור הענין שהקללות רבות מהברכות. וכתב רבינו בחיי, וז"ל: ודע כי פסוקי האלות רבים מפסוקי הברכות, וכן באלות של משנה תורה. והיה זה כדי לאיים על הבריות ולהפחידם על העבירות בריבוי הקללות. וכן מצינו בשכינה שהיא מידת הדין היתה כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל, והרחמים בקרבה וכו'. ואמרו במדרש, לא תאמר כשבא לברך מיעט בברכות, וכשבא לקלל רבה בקללות, לכך בברכות מתחיל באל"ף ומסיים בתי"ו שהן אותיות רחוקות זו מזו, לרמוז שהברכות יהיה להן עיקר, אבל בקללות מתחיל בוא"ו ומסיים בה"א לרמוז שילכו להן אחור, שאין להן עיקר, שהרי מוא"ו לה"א לא כלום, עכ"ל. וראה בזה עוד בפירוש הרא"ש עה"ת ריש פר' ראה (דברים יא, כו), ז"ל: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". א"ר שמואל בר נחמני אם יאמר לך אדם כשבא משה לברך ברך מועט וכשבא לקלל קלל הרבה, שהרי בקללות שבתורת כהנים אתה מוצא ל' פסוקים ובברכות לא תמצא כי אם י"א פסוקים, ענה לו, באו "ברכה וקללה" להשוות הברכה לקללה. ועוד למי שמביט בהם מוצא הברכות יתירות, שהברכות פותחות באל"ף "אם בחוקותי תלכו" (כאן) ומסיימות בתי"ו, הרי הברכות מאל"ף עד תי"ו, אבל הקללות מתחילות בוי"ו ומסיימות בה"א, ביד משה, ואין בין ה"א לוי"ו כלום שאין מחסרות כלום וכו', עכ"ל הנפלא. ומידידי הרב משה אינדיג שליט"א שמעתי לבאר, שככל שישנם יותר פרטים - זה בא לומר שרק פרטים וקללות אלו תהיינה, ולעומת זאת כשיש כלל – וכפי שמצינו בברכות - הרי זה כולל אף פרטים שלא הוזכרו, ("יש בכלל מה שבפרט"), ולכן הברכות הינן יותר כוללות מהקללות המסוימות, ודו"ק בזה. [וראה מה שהוספתי לבאר על פי זה בפר' נצבים (דברים כט, יב).] והתבוננתי ש'קללה' נקראת ג"כ 'לנקוב', כמו "בנקבו שם יומת", "מה אקוב לא קבה א-ל", ולשון 'לנקוב' מצינו גם מלשון לסיים, כמו "אשר נקבו בשמות", וזהו משום שקללה הינה סיום והגדרת הדבר שיוצא מהיותו דבר הסמוי מן העין שבו שרויה הברכה (מלשון בריכה). וא"כ מבואר שקללה הינה פירוש של פרטים מסויימים, ואילו ברכה הינה התפשטות הכוללת יותר, כבריכה. [עוד שמעתי בענין מהרב צבי ענבל שליט"א שביאר עפי"ז את ענין זכר ונקבה, ש'נקבה' הוא ג"כ מלשון קללה, היינו סיום והגדרת הדבר, ואילו 'זכר' הוא זכרון אף של העבר בהתפשטות יתרה - אשר תפקיד הנקבה הוא להגדירה כגָדֶר, וזהו ענין 'חומר וצורה', ואכ"מ.] [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:43, 2 במאי 2021 (IDT)
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
פסקה חדשה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף