עריכת הדף "פרי הארץ/מכתבים" (פסקה)

==ד==

{{מרכז|'''דברי הרב מ' אברהם הכהן'''}}
דברי הרב שי' אין צריכין חיזוק כי הן הן הדברים הנקנים בקנין התורה והעבודה הגם שיש עוד לאלוה מילין שיטיבו לראות בטוב רואי הטובה מעין וכ' בכדי לחזק לבם בלהב השמימה. הנה אמרו רז"ל פתחו לי כחודו של מחט וכו' וארובות השמי' נפתחים כל חד וחד לפום שיעורין דילי' וכדרך שיבואו לראות כן יזכו לראות וזהו ענין המתקת הדינין והתגלות הנס מן הנסיון שהוא חיותו ית' בהסתר פנים וקטנות ובהתגלות לבם אל ה' יתגלה השפעת טובו עליהם שהוא הנס דהיינו התגלות אלהותו י"ת בגדלות והוראת החיבה מוכיח ומורה על זה להיות נס ונסיון צירוף א' רק שהנסיון בתוספת אותיות להקטין הענין והארכתי בזה אבל כללא דמילתא רחמנא לבא בעי דהיינו שצריך להוסיף טהרת הלב משלהם שאין אדם מתחמם וניזון ממה שאינו שלו ודי לחכימה והנה בדברי הרב שי' די והותר כקטן כגדול תשמעון ויקויים בהם אם שמוע תשמעו כו' באהבתם הוא גאלם וינשא' כל ימי עולם ע"כ.


'''והנה''' אהובינו ידידנו פקד פקדתי את העשוי לכם ולכל אחיכם שבמדינה ומגרעות ניתן לבתיהם מן המחיה הנה עינינו אל ה' כי הוא יושיעם והיה ה' מבטחם אבל זחלתי מאד וייצר לי על צערא דגופא עדיפא להו הכצעקתה הבאה אלי אמנם אנכי ידעתי את מכאובם כי הסתרת פניהם ענת' בם מהביט אל ה' אלקים לדעת את ה' בכל דרכיהם כי הוא הנותן כח כל דבר ומקיימו ומחיה כאשר בראו ברצונו מחדש בכל יום תמיד וכו' כאשר תחילת הבריאה ברצונו מחדש בכל יום תמיד וכו' כאשר תחילת הבריאה ברצונו כן עתה מקיימו ברצונו וכל זמן קיומו הרי הוא כאשר בורא ומחדש בכל רגע שאלולי רצונו י"ת היה כלא היה ורצונו י"ת הוא המחיה את כולם ולית אתר פנוי מני' סיבב את הכל ובתוך הכל וממלא את הכל ועצם כל דבר אפי' בגופים עבים וחומרים מורכבים כי אין שום הויה לחומר רק מן הצורה המציירת צורתו ובהפרד הצורה אפס ותהו נחשב לו הרי שהבורא ית' הוא המקיים את הכל והכל ע"י מדותיו י"ת שגילה לתכלית בריאת עולמות על ידם כמאמר עולם חסד יבנה וע"י המדות מתנהג הכל והן המה חיות כל דבר ואין מציאות בעולם חוץ מהז' מדות שהם חג"ת אהבה מפני חסד ויראה מפני הגבורה ורחמי' מפני התפאר' ובהתגלות והתעבות הג' מדות יותר נקרא נצחון הודי' והתקשרות וגו' כידוע וזהו בכל דרכיך דעהו ומאמר הדבק במדותיו שיתן האדם אל לבו כל פועל ותנועה ראי' ושמיע' מחשבה ודבר דאתי לידי' מאיזה מדה שיהיה יתבונן עכ"פ הלא ה' זו שהרי בלעדו א"א וידבק באותו מדה אליו י"ת ד"מ כשיבא לו איזה אהבה שלא לאהוב אותו החומר כ"א להבין שחיות הפנימי מאהב אותו החומר ומציירו מ"ד האהב' למידבק עצמו באהבתו אל חיות הפנימי שבתורו שהוא עליו י"ת המחי' את הכל אם אמנם הוא י"ת א"ס כי גבוה מעל גבוה שומר אבל אנחנו משיגים תחילה רק המדות והנה כשירגיל האדם א"ע שכל דרכיו והרגשיו ותנועותיו ותשמישיו ומאורעותיו להתבונן בו ולדבק בו י"ת באופן זה הנה יש בכחו זה להיותו למעלה מן הטבע והבריאה ולעשות השתנו' בעולם כרצונו והוא מושל בעולם כמאמר צדיק מושל ביראת אלקי' וכ"ש וק"ו מבלתי אפשרות ממשלת הקליפה עליו כי אחרי שאינו אוהב את החומר שהוא הקליפה הרי אינו מקבל תענוג ממנו ואינו נכנע לפניהם אדרבא המה נכנעי' לפניו שהרי במדת הגבורה מתגבר על החומר וכן בכל המדו' וע"ד כלל אפשר להבין כשאדם אוהב איזה דבר הרי מחשבתו באהבתו שוכן בתוך הדבר ההוא והרי מקיפו למחשבתו והחומר ההוא נק' מסך מבדיל וא"א לדבקה בו י"ת מפני הקיף מחשבתו אותו החומריות שנכנס בה היא מבדלת משא"כ כשמרגיל עצמו ומדותיו שלא להשתמש בחומריות כלל הרי שאינו דבוק לחומר כ"א בחיות המנהיג את החומ' שהוא שמו י"ת נמצא שאינו מלובש ויושב כלל בחומרי עולמות כ"א חוץ מהם ואין העולם מקומו אבל הוא מקומו של עול' שהרי הוא דבוק בחיות העולם הנותן מקום וציור לעולם לכן אפשרי להיות מושל בעולם.


'''למען''' השלום אחינו אנשי לבבינו ואהבת חבירים. רגע אדבר להודיעם גודל השלום לכל הקרוב אלינו וקרבת אלהים יחפץ. מי האיש החפץ חיים אוהב ימים מדת חכמים. הן יראת ה' היא חכמה להקטין עצמו לפני חבירו כי מאן דאיהו זעיר איהו רב ומאן דאיהו רב איהו זעיר הנ היו"ד הוא הקטן שבאותיות מורה על חכמה המשפיע לכל המדות והחכמה תחיה וכו' כמבואר בספר חסד לאברהם בהשקת כ"ד. איך שירגיל האדם א"ע במדת החכמה העליונה לתועלת חבירים ע"ש וכמבואר בספר יעב"ץ. ושאר ספרים שכל עיקר אהבת חבירים יותר מכל המוסרים. כאשר יספר איש אל רעהו בהגיד לו את כל לבו עצת היצר אשר בקרבו. הנה הדבור בעצמו פועל ישועות ומשם יפרד היצר, מלבד כי טובים השנים אשר השני יקימו בעצת ה' היא תקום. והנה באחדות נכלל ואהבת לרעך כמוך. ומאמרם ז"ל מה דעלך סגי לחברך לא תעביד. ומן המדות שהתורה נקנית בהם מונה והולך מדות הנקנים ע"י אחרי' כמבואר שם בדבוק חבירים בפלפול התלמידים המכיר את מקומו אוהב את הבריות אוהב את התוכחות ולא מגיס לבו נושא בעול עם חבירו. מכריע לכף זכות מעמידו על האמ' מעמידו על השלום. וארז"ל אם אין שלום אין כלום. כללא דמילתא ועיקרא ושרשא דכולא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום. ואחדות איש אל אחיו ידובקו דביקות הנפש ותדבק נפשם כאיש א' חבירי' מקשיבים לקול ה'. איש את רעהו יעזורו להחזיק במעוזו יעשה ה' שלום ה' עוז לעמו יתן ה' יברך אותם בשלום ואני תפילתי לה' עת רצון אלהים ברוב חסדו יענני מהר קדשו באמת ושלום.