פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
שער המלך/גניבה/ה
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== י == '''ב"ה ''' ''' שאינו עשוי למכור את כליו כו' או שהי' עשוי למכור את כליו והיו כליו מדברים העשוי' כו'.''' כתב ה"ה פי' והוא טוען שנגנבו ממנו ויצא לו שם גניבה כו' וכ"כ רבינו פ"ח מה' טוען ונטען דין ה' בפי' יע"ש ויש לתמוה על הטור ז"ל בסי' שנ"ט שהבין מדבריו דאפי' לא יצא לו שם גניבה נאמן שכתב וז"ל וכתב עוד שאם הן דברים העשוים כו' אפי' לא יצא לו שם גניבה בעיר נאמן ול"נ לא"א הרא"ש ז"ל דכיון שהוא טוען שנגנבו איתרע ליה חזקה דדברים העשוים להשאיל שהרי טוען שנגנבו לו ולא יצאו מתחת ידו בשכירות עכ"ל והוא תימא איך נעלם מהטור ז"ל דברי רבינו מהלכות טוען ונטען דמשם באר"ה שדעת רבינו דבעי' דיצא לו שם גניבה וכן הק' הרב לח"מ ז"ל שם עוד הקשה מוהרש"ל ז"ל בס' יש"ש פ' הגוזל בתרא סי' ל' במ"ש הטור ול"נ לא"א הרא"ש ז"ל כו' וכתב מרן ז"ל שהוא מדברי הרא"ש ז"ל בפרק כל הנשבעין שכתב שיש שהיו רוצים לדקדק מדקאמר מעיקרא כו' וליתי להאי דיוקא דכיון שאמר גנובים איתרע ליה חזקתן ובמיגו דשאלה ושכירות לא מחזקינן אינשי בגנבי ע"כ דע"כ לא כתב הרא"ש ז"ל אלא כשהוא טוען גנבת אותן ממני דאז אמרינן אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן אבל כשאומר נגנבו ממני בהא מודה הרא"ש ז"ל דאמרינן מיגו וכן כתב הרא"ש ז"ל שם בהדי' סמוך ונרא' גבי ספרא דאגדתא וז"ל פרש"י משם רבו דוקא ספרא דאגדתא כו' אבל שאר ספרים אינן עשויין להשאיל ולהשכיר ופי' כן כי היכי דלא תקשי לי' מהא דאמרי' המכיר כליו וספריו ביד אחר אם יצא לו שם גניבה כו' ומסיק שבאו בני אדם ולנו בתוך ביתו כו' והשתא אמאי בעי כולי האי ניהמניה במיגו דאי בעי אמר שאולין ולא שייך למימר בהא אחזוקי אינשי שהרי אינו אומר שהוא גנבן אלא נגנבו ממני כו' לכך נדחק רש"י ז"ל לפרש דספרים אינם עשויים להשאיל ע"כ וראיתי להרב ש"ך ז"ל סק"ב שרצה לתרץ לכל זה ולומר דרבינו לא מיירי כלל במיגו שהרי לא הזכיר שם מיגו ומ"ש רבינו או שהי' עשוי כו' והיו מדברים העשוים כו' קאי איצא לו שם גניבה וכמ"ש ה"ה ז"ל וס"ל לרבינו ז"ל דלעולם אין מוציאין מידו אלא בדאיכא תרתי לטיבות' או שהב"ה אינו עשוי למכור כלל ויצא לו שם גניבה או שהי' עשוי למכור כליו והי' מדברים העשוים להשאיל ויצא לו שם גניבה ואז נאמן אפי' היכא דליכא מיגו כגון דליכא עדים וראה דאז אי הוה טעין לקוחין הן נאמן במיגו דהחזרתי אפ"ה כיון דאיכא תרתי לטיבותא מוציאין מידו וכן נמי בדברים שאינן עשוים להשאיל וב"ה אינו עשוי למכור כליו אע"פ שלא יצא לו שם גניבה נאמן כיון דאיכא תרתי לטיבותא ומ"ש רבינו בפ"ח מה' טוען דבלא יצא לו שם גניבה אינו נאמן מיירי בעשוי למכור (וכ"כ הרב ל"מ ז"ל שם בדין ו' יע"ש) ומ"ש הטור בדעת הרמב"ם דאפי' לא יצא לו שם גניבה חד מתרי נקט ולא בא אלא לומר דלהרמב"ם איכא מעליותא בכלים העשוים להשאיל אפי' ליכא מיגו והשתא קאמר הטור ול"נ לא"א הרא"ש ז"ל דבהרא"ש מוכח להדיא דהיכא דלית לי' מיגו לא נפקא מינה בדברים העשוים להשאיל ולא הוצרך לבאר הטור כאן דבאית לי' מיגו נאמן לטעון גנובים במיגו דשאלה גם להרא"ש משום דבכל הסי' מיירי אפי' היכא דליכא עדי ראיה וכמ"ש למעלה כו' היכא דאיכא מיגו נאמן לומר גנובים במיגו דשאלה עכ"ת תי' ז"ל. והנה מלבד מה שיש מהדוחק בדרך זה שהטור ז"ל השמיט דין יצא לו שם גניבה מפורש בדברי רבי' ונקט מה שאינו מפורש בהדי' בדבריו עוד אני תמיה עליו שהרי ממ"ש הטור ז"ל בסי' קל"ג מבואר בהדיא מדבריו דבטוען גנובין הן אינו נאמן אפי' במיגו שכתב וז"ל והא דאמרינן בדברים העשוי' להשאיל ולהשכיר נאמן המערער דוקא כשטוען השאלתיו או השכרתיו לו אבל אם טוען גנובים הן ממני אינו נאמן אלא א"כ יצא לו שם גניבה כאשר יתבאר בה' גניבה עכ"ל הרי מבואר מדבריו דאפי' במיגו אינו נאמן שהרי ע"כ מ"ש דכשאומר השאלתיו או השכרתיו לך דנאמן המערער היינו בדאיכא עדי ראיה דאי ליכא עדי ראיה אפי' בטוען השכרתיו לך אינו נאמן המערער אלא הלוקח במיגו דהחזרתיו וכמ"ש בסי' צ' וכ"כ בסי' הנזכר יע"ש ואהא כתב דבטוען גנובים הם אינו נאמן אע"ג דאיכא עדי ראיה ואיכא מיגו ואין לומר דמ"ש אבל אם טוען גנובים הם ממני אינו נאמן מיירי בשטוען שהוא גנבם דאז אפי' במיגו אינו נאמן משום דאחזוקי אינשי ברשיעי היא דא"כ איך כתב אא"כ יצא לו שם גניבה כאשר יתבאר בה' גניבה הרי בה' גניבה לא נתבאר מזה כלום אלא בטוען גנובים הם וליכא מיגו אמנם כשטוען שהוא גנבם שאינו נאמן אפי' בדליכא מיגו מזה לא נתבאר שם אלא בסי' צ' ומוכח שם מדבריו דאפי' יצא לו שם גניבה אינו נאמן אא"כ הוחזק היוצא בגנב וכן מוכח ג"כ מדכתב והא דאמרינן בדברים העשוים כו' דוקא בשטוען השאלתי לך ואם איתא לישמועי' רבותא אפי' בטוען נגנבו ממני וכן מוכח ג"כ ממה שהשיג בסמוך אמ"ש רבינו בפ"ח מה' טוען כתב בס"ד וז"ל א"כ מה יועיל המחזיק שטען ואפילו מכרו לו כיון שהמערער טוען שהשאילם לאחד משמע דדוקא בהא הוא דהשיג על רבינו ז"ל אבל בטוען גנובים הם ממני שכתב רבינו ז"ל לעיל מיניה בדין ה' לא השיג עליו משמע שהודה לו ולכן הנראה לי לתרץ דס"ל להטור ז"ל דמ"ש הרא"ש דכשטוען שנגנבו כליו דנאמן במיגו דשאלה כיון שאינו טוען שהוא גנבם לא כ"כ אלא לומר דאמאי בעינן כולי האי ותסגי ליה ביצא לו שם גניבה משום דמשמע לי' דתלמודא התם כי אוקמא למתני' בשבאו בני אדם ולנו בתוך ביתו אספרים נמי קאי ודחיקא ליה מילתא לומר דספרים דקתני מתני' לצדדין קתני לה ומש"ה ק"ל דאמאי בעי כולי האי אמנם בשלא יצא לו שם גניבה מודה הרא"ש דאינו נאמן במיגו ולאו משום טעמא דאחזוקי אינשי ברשיעי אלא משום דהו"ל מיגו להוציא וכבר הרא"ש ז"ל בפרק חזקת דנ"ב ע"ב גבי ההיא דהלכתא כותיה דרבה בארעא הסכים לפי' ריב"ם ז"ל דמיגו להוציא לא אמרי' אלא ודאי דביצא לו שם גניבה דוקא הוא דק"ל להרא"ש דאמאי בעינן כולי האי דכיון דיצא לו שם גניבה הא איכא ידים מוכיחות לדבר והו"ל כחזקה דאמרינן דהיכא דחזקה מסייע ליה אמרי' מיגו להוציא כמ"ש הרב התם הביאו מרן הב"י סימן ס"ז מחודש י"א יע"ש ואף שהתו' ז"ל בפרק המקבל דף קט"ו הוקשה להו קו' הלזו אמתני' גופא דאמאי בעינן שיצא לו שם גניבה איכא למימר דהתוס' דפרק המקבל בקו' לא הוה ס"ל כתי' ריב"ם וכשתי' משם הר"ד דמיגו להוציא לא אמרינן כפי' ריב"ם הוק' להו לרבה דס"ל דמיגו להוציא אמרינן מה יענה להך מתני' ולהרא"ש ז"ל אה"נ דלרבה דס"ל התם דאמרינן מיגו להוציא הוה ק' לן נמי דאמאי בעינן שיצא לו שם גניבה כיון דאיהו ס"ל דאמרי' מיגו להוציא אלא משום דבעי להק' לכ"ע ולפום הלכתא משו"ה ק"ל דאמאי בעינן כולי האי ואע"ג דהתוס' ז"ל פרק כל הנשבעים ד"ה בספרא דאגדתא הוקשה להו כלשון הרא"ה ממש ואע"פ שתי' משם הר"ד דמיגו להוציא לא אמרי' מ"מ הרא"ש ז"ל לא משמע לי' הכי אלא ס"ל דכיון דיצא לו שם גניבה הו"ל כחזקה ואמרינן שפיר מיגו להוציא וא"נ איכא למימר דס"ל להטור ז"ל דמ"ש הרא"ש ז"ל דניהמניה במיגו אינו אלא למ"ד דמיגו להוציא אמרינן ומשום דהרא"ש ז"ל קאי אדברי רש"י שהוצרך לפרש דספרים אינם עשויים להשאיל ולהשכיר משום דק"ל מתני' דהמכיר כליו כו' ואפשר שרש"י ז"ל יסבור כפי' רשב"ם דפרק חזקת ולא ס"ל כפי' ריב"ם מש"ה לא כתב הרא"ש ז"ל טעמא דמיגו להוציא לא אמרינן כיון דבמחלוקת היא שנויה בין המפ' ומש"ה סתם הדברים וסמך על המבין ומשום דאפי' לפי סברתו דמיגו להוציא לא אמרינן מ"מ אכתי ק"ל לרבה דאית ליה דאמרינן מיגו להוציא מה יענה להמתני' דהמכיר כליו מש"ה הוצרך לתי' ר"ת ז"ל ואי ק' לך דא"כ איך כתב הרא"ש ז"ל לעיל מזה וליתא להאי דיוקא דכיון דאמר גנובי' איתרע חזקתן ובמיגו דשאלה ושכירות לא מהימן דאחזוקי אינשי ברשיעי היא דמשמע דאי לאו משום ה"ט וכגון שהוחזק היוצא בגנב נאמן כמ"ש הטור סי' צ' הא הו"ל מיגו להוציא הא ל"ק שהרי כתב הרב ש"ך סי' הנזכר ס"ק י"ט דאפי' לתי' הר"ד שתי' לההיא דהמכיר כליו דהוי מיגו להוציא בהא מודה כיון שראו העדים שהוציא הכלים מביתו יע"ש והיינו שכתב הטור ז"ל ול"נ לא"א הרא"ש ז"ל דכיון שאמר גנובים איתרע חזקתייהו ומיגו דשאולי' ליכא משום דהוי מיגו להוציא כדכתיבנא ודוק ומ"מ מ"ש הרא"ש על דברי רש"י דלכך נדחק לפרש דספרים אינם עשוים להשאיל ולהשכיר משום דק"ל מתני' דהמכיר כליו הן דברים תמוהים בעיני דאיך אפשר דמש"ה הוצרך רש"י לפרש כן הא רש"י ס"ל דדברים העשוים להשאיל ולהשכיר לא מהימן אלא א"כ ראו שהטמין ואין דרכו להטמין ואינש דלא צניע וב"ה שאינו עשוי למכור כליו דזה מבואר כדבריו לפי גירסתו שם בפרק כל הנשבעין וא"כ לפי שיטתו צ"ל דההיא דספרא דאגדתא היו בו כל התנאים הללו כמ"ש הרא"ש ז"ל לעיל מזה יע"ש וא"כ מעת' מה מקום להק' מההיא דהמכיר כליו אפי' נימא דספרים הו"ל דברים העשוים להשאיל מ"מ לא מהימן במיגו דשאולים כיון שלא ראו שהטמין שהרי התם לפי האמת מאיש אחר לקחם וא"כ מאי מיגו איכא וכן מבואר מדברי התוס' דפ' כל הנשבעים ד"ה בספרא שהק' מההיא דהמכיר כליו וכתבו וז"ל וניהמניה במיגו דשאולים דכיון דעשוין להשאיל בההיא טעמא לחוד כדפרישית לעיל ע"כ משמע בהדיא דלגירסת רש"י לק"מ כמ"ש וצ"ע. ואין להקשות שהרי כתב הרא"ש ז"ל לעיל בפרק כל הנשבעין דשבועת השומרים איתא אפי' במפקיד שלא בעדים ולא מהימן במיגו דלא היו דברים מעולם משום מיגו דהעזה וא"כ מאי קמ"ל הכא דיהא נאמן לומר גנובים הן במיגו דשאולים הא הו"ל מיגו דהעז' ועיין בנ"י ז"ל בפרק הגוזל דע"כ לא כתב הרא"ש אלא לענין שבוע' דלא אמרינן מיגו לפוטרו מן השבוע' במיגו דהעזה אבל לענין ממון מוד' דאמרי' מיגו דהעז' וכמו שהכריחו התוס' בפרק חזקת דנ"ב ד"ה דברים ועיין בש"ך ז"ל סי' פ"ב סק"ה וכ"כ הרב מש"ל ז"ל הל' מו"ל פ' כ"א דין א' בתוך התשו' והכריח הדבר ממ"ש הרא"ש בתשו' כלל ק"ו ולא שת לבו להכריח מדברי הרא"ש הללו שבפסקיו וכדכתיבנא ולפ"ז צ"ל דמ"ש הרא"ש לעיל דאנן קי"ל דשבועת השומרים אפי' שלא בעדים וקי"ל כרב ושמואל משום דכיון דשבועת שכיר תקנת חכמים היא במיגו כל דהו אוקמינן אדיניה היינו משום דס"ל דבהאי מיגו פטור הב"ה לגמרי אפי' משבועת המשנ' כמ"ש הר"ן שם וכ"כ הרב ש"ך סי' פ"ט סק"ז ויש לגמגם עליו ממ"ש בסי' צ"ג סק"ד וז"ל ולע"ד ראי' גמור' משם כו' אלמא דפטור מממון במיגו כל דהו כיון דתקנת חכמים היא וה"ה הכא דפטור משבוע' כיון דתקנת חכמים הוא שחייב שבוע' דהא כתב הרא"ש דאין חילוק בין ממון לשבוע' לענין פטור מכח מיגו ע"כ שהרי כפי מ"ש בסי' פ"ט דברי הרא"ש שם הם לענין פטור שבוע' נמי ודוק: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם