עריכת הדף "
קרית ספר/טומאת צרעת/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''היתה ''' בו בהרת כגריס ובה מחיה כעדשה והוחלט במחיה ופרחה הצרעת בכולו ואח"כ הלכה המחיה או שהלכה המחיה תחלה ואח"כ פרחה בכולו הרי זה טהור ודוקא הלכה המחיה שפשתה הנגע עליה אבל הניחה מחיה במקומה טמא כדתניא בתוספתא דאין פריחה מטהרת אלא בכולו כיון דנשארה מחיה במקומה אינה ככולו והיינו כשהיה מתחלה בהרת במחיה ופרחה אחר כך בכולו אבל בא בתחלה כולו לבן עם מחיה או אחר כך נולד לו מחיה טמא אף על גב דאינה פריחה בכולו במקום מחיה ואפילו נולד לו שיער לבן כדתנן במתניתין פרק ח' בפלוגתא דרבי יהושע וחכמים ואף ע"ג דילפינן לעיל דפורח מן הטמא דוקא הוא דטהור אבל פורח מן הטהור הוא טמא והכא פורח מן הטהור הוא כיון שהלכה לה מחיה ואחר כך פרחה בכולו היינו פורח מן הטהור שהיה לעולם טהור אבל הכא שהוחלטה כבר במחיה אף על גב דהלכה לא הוי כמן הטמא טהור בממה נפשך הוא טהור אי אית ביה מחיה הרי הוא טמא ובפריחה הוי טהור ואי לית ביה מחיה הוי כבא בתחלה כולו לבן דאינו טמא בלא סימן טומאה כדאמ' לעיל אף על גב דטעון הסגר היינו משום דבא בתחלה אבל הכא דאינו בא בתחלה כולו לבן והוה ביה נמי קודם מחיה הוי כמן הטמ' טהור כדאמ' ולהכי אם נולדה בו מחיה טמא דבא בתחלה כולו לבן בלא סימן טומאה ואחר כך נולד בו סימן טומאה טמא אבל נולד בו שיער לבן טהור כחכמים דפליגי ארבי יהושע דבתר קרא דכולו הפך לבן טהור הוא דכתיב וביום הראות בו בשר חי יטמא ודרשינן בתוספתא ובת"כ בשר חי החוזר טמא ואין שער לבן החוזר להופך כולו לבן טמא דשער לבן דמטמא להופך כולו לבן היינו כשבא מתחלתו כולו לבן ובו שער לבן או שבא כולו לבן והסגירוהו ונולד בו שער לבן טמא אבל אם היה שער לבן בבהרת כגריס קודם פריחה והלך השער ופרח כולו לבן וחזר שער לבן או שלא היה מתחלה שער לבן בבהרת ואחר שהפך כולו לבן בא שער לבן אינו מטמא והיינו דילפינן מדכתיב וביום הראות בו בשר חי יטמא דמחיה החוזרת מטמאה ולא שער לבן החוזר ולא איקרי שער לבן החוזר אלא כשבא קודם בבהרת והלך ופרח בכולו וחזר שער הלבן או בשלא בא קודם בבהרת ובא עם הפריחה אבל אם בא קודם כבא בתחלה כולו לבן והלך ואחר כך חזר הוי טמא דלא ממעטינן ליה אלא דומיא דבשר חי החוזר דמיירי קרא שהיה מחיה קודם בבהרת או בשאת כדכתיב ומחית בשר חי בשאת צרעת נושנת היא וגו' וסמיך ליה ואם פרח תפרח הצרעת בעור וכסתה וגו' כולו הפך לבן טהור הוא וביום הראות בו בשר חי יטמא והרי היתה מחיה קודם פריחה אלא ע"כ לומר שהלכה לה ואחר שפרחה הצרעת בכולו חזרה המחיה כדכתיב וביום הראות בו בשר חי יטמא ודוקא חזרה מחיה כדאמרינן אבל חזר שער לבן כי האי גוונא שהיה קודם פריחה בבהרת והלכה ואחר פריחה חזרה או שלא היה קודם בבהרת ועתה בא עם הפריחה אין חזרתו מטמא אבל אם בא קודם בבא כולו לבן וחזר מטמא כדאמרינן וכמו שכתב הרב ז"ל לעיל החליטו בשער לבן להופך כולו לבן והשחירו שתיהן או אחד מהן וכו' טהור נולד לו שער לבן אחר או מחיה הרי זה טמא מפני שבא כולו לבן בתחלה ע"כ הרי ששער לבן שוה למחיה בחזרה כי האי גוונא הכל בבא לבן מתחלה כדאמ'. היתה בו בהרת ובה שיער לבן והוחלט בשער ואחר כך פרחה הצרעת בכולו אף על פי ששער לבן במקומו עומד טהור כדתנן התם וכדילפינן לעיל פורח מן הטמא שהוא טהור דדוקא במחיה מתטמא ההופך כולו לבן אחר החלט או אחר הסגר ואינו מטמא בשער לבן וכל שכן אי השתא אינו עומד במקומו שהוא טהור נמי כיון דנטהר כבר בפריחה מתוך טומאה בהרת שבה שער לבן החליטו בפסיון ואחר כך פשתה ופרחה בכולו טהור ואם נראית בו מחיה טמא כדתנן פרק שמיני בהרת ובה פסיון פרחה בכולו טהור ונראה דהיינו כשפשת ופסקה מלפשות ואח"כ אי זה זמן פרחה בכולו דאי פושה וחוזר ופושה מיד עד שפרחה בכולו הא ילפי' דאחר שפרחה בכולו כאחד או פרחה מעט מעט דהויא פריחה בכולו ואי הויא מתוך פטור בלא סימן טומאה הוי טמא ואי פריחה מעט מעט הויא פריחה ליכא פריחה דמטמאה בפורח מעט מעט כיון שמה שמתחיל לפשות הוי פסיון סימן טומאה והדר פורח בכולו והוי טמא אלא ודאי כדאמרינן ולא תימא דאשכחן פריחה דמטמאה מתוך טהור כשפרח בבת אחת אבל בזה אחר זה לא דהא מרבינן ליה לפורחת וחוזרת ופורחת מפרוח תפרח דומיא דפורח בבת אחת משמע דתרוייהו כי הדדי נינהו לטמא או לטהר אי נמי אשכחן פריחה דמטמאה מתוך טהור אפילו כשפרחה מעט מעט בשלא הספיק בהן להחליטו בהתחלת פסיון ופריחה עד שפרח בכולו ואם נראית בו מחיה טמא כדילפינן לעיל. ואף ראשי איברים שאינם מטמאין משום מחיה שבתוך הבהרת מטמאים ומעכבין את הנהפך כולו לבן אם נשאר באחד מראשי איברים כעדשה בשר חי שלא נהפך לבן או שהפך כולו לבן וחזר כעדשה בשר חי אפילו מראשי איברים הרי זה מוחלט כדתנן פ"ח וכולן שחזרו בהן ראשי איברים טמא ותנן נמי התם כל פריחת ראשי איברים שעל ידי פריחתן טהרו את הטמא שנשלם הפיכת כולו לבן אם חזרו ונתכסו טהור שהרי הפך כולו לבן חזרו ונתגלו טמא אפילו מאה פעמים ומשנה יתיר' הוא אלא איצטריך לאשמועי' אפילו זימני טובא כדקתני אפי' מאה פעמים ותניא בת"כ וראה הכהן הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא מה תלמוד לומר שיכול אין לי אלא ראשי איברים שנתגלו שיהו טמאים אלא אחר פריחת חלוט מחיה בתחלה מנין אחר פריחת חלוט מחיה בסוף שבוע ראשון ושני ולאחר הפיטור אחר פריחת חלוט שער לבן בתחלה בסוף שבוע ראשון ושני ואחר הפיטור אחר פריחת חלוט פסיון בסוף שבוע ראשון ושני ולאחר הפיטור אחר פריחת הסגר ת"ל וראה הכהן הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא לרבות את כולם ותניא נמי התם או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן הרי זה בא ללמד על ראשי איברים שנתגלו וחזרו ונתכסו שיהו טהורים ומנין אפילו מאה פעמים נתכסו טהור נתגלו טמא תלמוד לומר כי ישוב או כי ישוב כלומר לכתוב ישוב הבשר החי אי נמי כי ישוב מאי או כי ישוב לרבות את כולן דאפילו מאה פעמים נתכסו טהור נתגלו טמא נהפך כולו למראה צרעת חוץ מכעדשה אפילו בראש אחד מן האיברים שנהפך לבוהק שאינו מארבע מראות הרי זה טמא מוחלט כדתנן התם פרחה בכולו אבל לא בבוהק טמא דבוהק הוא למטה מד' מראות ומעכב את הפריחה שהרי אינו כולו לבן מארבע מראות ותניא בת"כ וכסתה הצרעת ולא הבוהק שהייתי אומר הואיל והוא סימן טהרה בסוף תהא סימן טהרה בתחלה תלמוד לומר וכסתה הצרעת ולא הבהק אפי' היה מקצת העדשה בשר חי ומקצתה בהק הרי זו סימן טומאה דבהק אפילו פחות מכעדשה סימן טומאה בתחלה ואין סימן טומאה בסוף כחכמים דפליגי ארבי מאיר וכיון דהאי בתחלת פריחה טמא שלא פרחה בכולו כיון שנשאר אפילו פחות מכעדשה בוהק ותשלום העדשה בשר חי כדכתיב וכסתה הצרעת ולא הבוהק והא אית קצת בוהק וקצת בשר חי כעדשה ואינו מכוסה כולו בצרעת ואם נהפך כולו לבן ואחר כך חזר בו כעדשה טהור ומקצת העדשה בוהק ומקצתה בשר חי נמי טהור כיון דפרחה בכולו מתחלה השתא בסוף אינו סימן טומאה כחכמים כדאיתא לעיל דלא ממעט קרא בבוהק שלא יטהר אלא בתחלת הפריחה אבל בשכבר פרח בכולו אף על פי שחזר בו בוהק ונשאר בטהרתו דאין החוזר אחר פריחה מטמא אלא כשהוא בשר חי כעדשה כדכתיב וביום הראות בו בשר חי יטמא אבל בוהק לא.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף