עריכת הדף "
פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/צג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''אבל.''' עש"ך דמדינא יש חילוק בין אם בישל בשר בקדירה חולבת לאחר מעל"ע שרי שאר דברים דבב"ח הבלוע בקדירה לא נ"נ מעולם דליתן טעם אח"כ בירקות ואף נט"ל לכתחלה אסור מ"מ הבלוע לא נאסר מעולם (וגם הכלי לא קיבלה איסור מעולם ופשיטא בכ"ח דמותר דהוה דיעבד דצריך שבירה אלא אפילו בשאר כלים כן ולקמן ק"ג אבאר) משא"כ כשבישל תוך מעל"ע נאסר הבלוע ואף לאחר מעל"ע אסור שאר דברים דיתן הבלוע טעם בירקות ונט"ל אסור לכתחלה כשקיבל מתחלה איסור מושבח אבל מצד המנהג אוסרין אף שאר דברים אף בבישל בשר אחר מעל"ע של בשר כמו שיתבאר בסי' צ"ד ס"ה בהג"ה. ובענין נט"ל ראיתי לחקור בכאן חקירות רבות אי לאו דמסתפינא מחבראי וכ"ש מרבותי אמינא מלתא חדתא כמו שאומר. דע דבע"ז א' מסיק מ"ה לא אסור אלא קדירה בת יומא ומדרבנן אטו אב"י ותו' שם ד"ה מכאן הוקשה להם מ"ש מאכל מכלי ותירצו דכלי קיבלה תחלה טעם מושבח והיה בה איסור משא"כ במאכל לא היה איסור מעולם וברא"ש הביא זה התוס' ועוד תי' דבתבשיל ליכא למיגזר אטו בב"י דל"ש דיגזרו לאסור אף קדירה שאב"י. והנה עיקר הקושיא מכ"ח דהוה דיעבד דצריך שבירה ולא מכ"מ דהוה לכתחלה דיש תקנה בהגעלה וכן מבואר בהג"א שם דא"צ כלי הוה לכתחלה כיון דטעון שבירה הוה דיעבד. ועיין בס' שו"ת דבר שמואל שי"א בכ"ח פרצול"ניש באב"י להתיר בה"מ יע"ש ויראה דאין להתיר כמו שמבואר מתוס' ומהג"א כאן ואולי באם בלע איסור דרבנן יש לצדד בה"מ דמפינכא אין כ"כ ראיה דדם שבישלו הוה עיקרו דאורייתא ולקמן ק"ג אבאר אי"ה. והנה נ"מ בין ב' התירוצים הא' בכלי בשר לתוס' לאחר מעל"ע שרי להשתמש חלב דלא היה איסור מעולם ומיהו זה טעות דהוה לכתחלה אלא אם בישל אח"כ חלב מותר להשתמש אח"כ איזה שירצה לאחר מעל"ע מב' דהוה דיעבד בכ"ח וזה דעת הרא"ה בפסחים דף למ"ד א' בחדושיו קדירות ליעבד שלא במינן כיון דהיתרא בלע וכאמור ומיהו בב"ה קכ"ו ב' יש לו שיטה אחרת ודבריו קשים להולמן ואבאר קצת לקמן. ואלו לתי' הב' של הרא"ש אף בלע היתר ובישלו לאחר מעל"ע חלב ממש אין תקנה לקדירה זו דגזירה קרובה הוא מאד אי שרית באב"י יבוא להתיר בב"י וכן הלכה כמ"ש המחבר כאן ועי' ש"ך צ"ד אות כ"א דשם מדינא שרי ולא כאן וכדאמרן. והנה הר"מ ז"ל בפי"ז ממ"א הל' א"ב כתב וז"ל קדירה של חרס שבישל בשר נבילה אסור לבשל בשר שחוטה בו ביום ואם בישל אסור ואינו מינו בנ"מ. ולא אסרה תורה אלא בת יומא ומד"ס אף אב"י עכ"ל הנה תראה שמ"ה אסור לבשל בב"י אף שסובר בפט"ו ממ"א ה"ג טכ"ע דרבנן מ"מ מודה דגיעולי עובדי כוכבים נוהג אף היום לא דחידש הוא הוראת שעה אלא ה"פ דחידוש הוא דב"י פגמה פורתא ואפ"ה אסרה תורה אין ללמוד ממנו ועיין ע"ז ס"ז ב' ד"ה מכלל יע"ש ואפ"ה אין ללמוד ממנו טכ"ע דהתם לכתחלה צותה תורה להגעיל כלים כיון דאפשר בהגעלה דכ"מ מוזכר בקרא ואפשר כ"ח מ"מ הוה לכתחלה ומצינו כ"פ מ"ח חילוק בין תחלה לדיעבד. ובכר"ו צ"ח א' תמה על מ"ה קכ"ג א' מ"ש בכלי מדין למ"ד טכ"ע ל"ד א"ש דהגעילו והא בכלי מדין הוה ד"ת יע"ש ולפמ"ש לק"מ דטכ"ע במים בא"מ לאו ד"ת ולהגעיל הכלי דהוה לכתחלה צותה התורה וא"ש. גם מ"ש הרשב"א בחדושיו בסוגיא דזרוע בשילה דכף חולבת לבשר ונשפך הוה דרבנן למ"ד טכ"ע לאו ד"ת תמה הכר"ו בב"ח ד"ת לכ"ע י"ל בשר בחלב הנפלט מכלי טעם א' הוה דרבנן והתורה צותה להגעיל לכתחלה ואה"ג דיעבד אי בישל כלי הגעלה ודאי שרי המאכל מ"ה וכ"ש הוא דטכ"ע ממש לאו ד"ת (גם מ"ש בתוס' חולין היאך הגעילו היינו למ"ד חנ"נ בשאר איסורין ד"ת כמהרי"ק יע"ש): '''והנה''' בפסחים ל' א' פריך קדירות לאחר הפסח ליעביד שלא במינה ומשני אטו מינן ותוס' ד"ה לשהינהו הוקשה להם והא אין מבטלין איסור לכתחלה. והנה יש בזה ד' תירוצים כמו שאגיד. התוס' תירצו ב' תירוצים א' דה"פ נט"ל ומשהו שרי לכתחלה (ומ"ש התוס' דה"פ אי סובר רק נט"ל שרי היינו אף הקדירה דקיבל מעיקרא טעם מושבח וכ"ש פגום מעיקרו) עוד תירצו דאינו מבטלין לכתחלה היינו כ"ט לא כ"ח דצריך שבירה הוה דיעבד ול"ד לנט"ל דאסור בכ"ה וצריך שבירה כמ"ש הג"א סוף ע"ז התם בלע הרבה ומושבח וגזירה אטו ב"י גזירה אלימתא משא"כ משהו הוה דיעבד ולפ"ז אף אי רב סובר נט"ל אסור התם וה"ה כאן אפ"ה פריך שפיר (זה נ"ל בפי' התוס' יע"ש). התי' הג' הוא כמ"ש הרא"ה בב"ה קכ"ו ב' ובחדושיו דהיתרא בלע הוה נט"ל מותר ותי' הגמ' אטו מיגו לפי' התוס' לב' התירוצים כיון דמינו משהו אוסר תו ליכא ב' לטיבותא וגם לא שייך מבטלין כ"ש בכ"ח דמשהו אוסר. ולתי' הרא"ה צ"ל דמינן משהו אוסר ונט"ל משהו הוה ואסור. ואמנם הרשב"א במ"ה פי' פירוש מחודש דנט"ל דאסור לכתחלה אטו ב"י היינו באיסור דשייך בכל יום גזרי' אם תתיר באב"י יבוא להתיר שיבשל איסור היום ואח"כ היתר משא"כ חמץ לאחר הפסח כל ימות השנה מותר לא שייך בחמץ שעבר הפסח הבלוע תוך הקדירה אטו יבשל היום דהאידנא היתרא הוא כ"ה תוכן כוונתו שם. ולפ"ז משני אטו מינו ובמינו נט"ל אוסר מטעם משהו ואף דיעבד: '''והנה''' אנן פסקינן בא"ח תנ"א דקדירות משהו לאחר הפסח ואפילו בישול דייסא עי' מ"א אות א' דחה ראיית האומרים דבבלע הרבה אסור מתוס' דכתבו ד"ה לישהינהו דב' לטיבותא וז"א דלרב כתבו כן דחמץ לאחר הפסה ד"ת משא"כ לר"ש דקנסא וכאן לא קניס הואיל ולא עבר בב"י אף שיש כזית בדופן הכלי שאין מצוי בידו כמ"ש הראב"ן ולא נראה ג"כ וזה כוונת המ"א. וזה אמת ויציב אמנם אם שימשו בכלי חמץ תוך הפסח שעבר עליה ב"י או שעבר הפסח ונבלע אח"כ בכלי ודאי הוה כשאר איסור דרבנן שנבלע בכלי דלא מהני נט"ל וראיה מפינכא ואף שיש לדחות הראיה מפינכא מ"מ הלכה מרווחת היא בישראל אפילו איסור דרבנן שנבלע בכלי לא מהני נט"ל עי' כה"ג סי' א' וכדבעינן למימר לקמן סי' ק"ג אי"ה אמאי שרינן לקדירה כמבואר סי' תמ"ז ועי' בחק יעקב אות ד' מ"ש בשם הרוקח רצ"א לשבור הכלי ורצ"א כתב הגעלה יע"ש. והנה אנן קי"ל להיתרא אף שנבלע תוך הפסח ובשלמא קודם הפסח לא בא לכלל איסור ולא עבר ב"י דלא נראה ולא מצוי כמ"ש הראב"ן משא"כ תוך הפסח וכ"ש שעבר הפסח ונבלע אשר ע"כ צ"ל כתי' משהו ונט"ל דהוה ב' לטיבותא לא גזרו. והבאר היטב בסי' תמ"ז אות ד' אפילו תבשיל שכולה חמץ יע"ש וא"י מי הגיד לו זה ולפי שראה מ"ש הט"ז בתנ"א והמ"א ול"ד דהתם בלע קודם הפסח וכדכתיבנא. הן אמת שאנן קי"ל נט"ל אסור בכ"ח וטעון שבירה ולא מחלקין בין משהו או הרבה עסי' צ"ט ובקכ"ב ס"ה ובש"ך אות ג' ובט"ז אות נ' ובס"ס צ"ט ובב"ח והר"ן כולן פסקו דלא כהמחבר ורשב"א יע"ש וכ"ש כלי שדרכו להשתמש מעט כו' וגם אפילו היתרא בלע פוסקין דנט"ל אסור דלא כהרא"ה וכמ"ש הט"ז כאן דהקדירה אסור לבשל לא בשר ולא חלב (אף דהרשב"א בארוך למדה מקדירות בפסח יוכיחו דמשהן לאחר פסח ולא תוך הפסח ולדידן ליכא הוכחה דנט"ל אסור בפסח כמ"ש בא"ח סי' תמ"ז ס"י מ"מ מסברא אמרינן כן) ולפ"ז אין לנו תי' בההיא דפסחים כ"א תי' הד' של הרשב"א במ"ה דכיון דעתה חמץ שרי תו לא שייך למגזר אטו ב"י באיסור שאין שוה בכל זמן: '''ומעתה''' יצא לנו דין חדש כמו שאבאר. המשל בזה קהל שאסרו מורה הוראת בעירם שחיטת כל השוחטין עד זמן פלוני והוה שחיטתן כנבילה עיין סי' א' וב' ובתוך הזמן בישלו בכלים. או אחד שנדר כל מה שישחוט פלוני בתוך אותו זמן וכדומה בנדרים שאסר על עצמו עד זמן פלוני ובישלו תוך הזמן שרי לאחר הזמן נט"ל כה"ג כיון דעתה ליכא למיגזר דעתה היתר הוא כמו חמץ בפסח וממילא ה"ה חמץ שעבר הפסח ועבר ב"י ונבלע בקדירה כדי נ"ט אפ"ה שרי לאחר מעל"ע וכאמור {{אצבע מורה}} :
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף