עריכת הדף "
מעשה רקח/יסודי התורה/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו.''' משמע דאפילו ממידת חסידות לא מצי למסור עצמו וכמ"ש ז"ל וא"ת דהא איתא בירושלמי פ"ד דשביעית ר' אבא בר זמנא הוה חייט אצל גוי וא"ל אכול נבילה ואי לא קטילנא לך א"ל אי בעית למקטל קטול דלא אכילנא ומסתמא בצנעא הוה בבית הגוי וי"ל דאפשר דרבינו ס"ל דהתם שעת השמד היתה א"נ כמ"ש הרב פר"ח שם דהתם מסיים דאילו הוה שמע מילי דרבנן הוה אכל אלמא דלאו שפיר עבד ע"כ. (א"נ אפשר דפרהסיא הוה תדע דהרא"ש לא כתב אלא דמסתמא בצנעא הוה לא שיש הכרח גמור לומר כן אף שהוא דוחק עכ"ל כמ"ש הפר"ח ז"ל) ועל כרחך דרבינו לא מיירי אלא כשמסר עצמו בצנעא ושלא בשעת השמד דאז הוא מתחייב בנפשו דאי בפרהסיא הרי אמרו דאפילו על מצוה קלה יהרג ואי בשעת השמד הרי לא חילק בין צנעא לפרהסיא ואפילו על מצוה קלה יהרג ואל יעבור כמ"ש להדיא בין נאנס בתוך עשרה בין נאנס בינו לבין הכותים וידוע דכל שאין שם עשרה מישראל לעולם צנעא מקרי ואפילו תשעה וגוי אחד אמרו בגמרא דלא מקרי פרהסיא ומעתה צ"ע במ"ש מרן בשם הנמוק"י דאפילו רבינו יודה דאם הוא אדם גדול ורואה שהדור פרוץ רשאי למסור עצמו ולקדש את ה' כדי שיראו העם וילמדו וכו' וקשה טובא דלרבינו אינו מתחייב בנפשו אלא בצנעא ושלא בשעת השמד ומדקאמר כדי שיראו העם וילמדו מוכח דבפרהסיא קאמר וכמ"ש הנמוק"י מההיא דמה לך יוצא ליסקל וכו' ובשלמא לדעת הר"ן והנמוק"י דס"ל דבדבר שיש בידם להעבירו בעל כרחו לא עביד מעשה לא מחייב למסור עצמו אפילו בפרהסיא כדאשכחן באסתר כדאיתא בגמ' ואפילו בשעת השמד מההיא דאלישע וכמ"ש מרן ז"ל ניחא דבאדם גדול והדור פרוץ מצי לקדש את ה' אף דלא מחייב אבל לדעת רבינו שלא חילק בזה כלל מנ"ל לומר כן ואדרבא מכלל דבריו שכתב על אחת מכל מצות האמורות בתורה משמע דאין חילוק בין עשה לל"ת ותו דאם איתא כי היכי דמחלק בין הנאת עצמן למכוין להעבירו הוה ליה לאשמעינן חידושא טפי דאפילו בג' עבירות היכא דבידם להעבירו בעל כרחו שרי בשב ואל תעשה כמ"ש הנמוק"י ז"ל בפ' בן סורר ומורה ואי מההיא דאלישע כבר כתב מרן דההיא דאלישע לא מכרעא דלא אמר לקסדור שמקיים גזרתם שלא להניח תפילין אבל השיב על מה ששאלו מה זה בידך וכו' וכן נראה מהלח"מ ז"ל דרבינו לא מחלק בהכי כמו שחילק הר"ן ז"ל יעו"ש ומההיא דאסתר נמי לא קשיא כמ"ש מרן דבפנויה איירי וכדעת הרמב"ן ז"ל ולית ליה דרשת דאל תיקרי לבת אלא לבית לומר דאשת איש היתה ובב"י שם לא כתב כן אלא לדעת הנמוק"י ולא הזכיר שרבינו יודה לו בזה אם לא שנומר שהוא מפרש דמ"ש רבינו לעבור על אחת מכל המצות תיבת לעבור מורה שהוא עושה מעשה שהוא עובר בידים דוקא אף שאינו מוכרח וצ"ע. ''' ואכתי ''' קשה לרבינו מההיא דדניאל שמסר עצמו על התפילה שהיא דרבנן דאע"ג דמצות עשה להתפלל בכל יום מ"מ תלתא זמני הוו דרבנן ולרבינו דוקא אמצות דאורייתא הוא דחייב למסור עצמו כמ"ש מרן בההיא דערקתא דמסאנא דס"ל לרבינו דהוי בלא תעשה וכו' וכמו שהוכחנו גם כן לעיל וכן הקשה הרב לח"מ ז"ל ותירץ דאולי י"ל דשאני התם שהיה עושה בתוך ביתו בצנעא והיה סבור להמלט ולא היה מסכן עצמו בכך ע"כ וקשה דהרי אמרו ז"ל והביאו רש"י בפסוק ועד מעלי שמשא הוה משתדר להצלותיה שכשהגיע זמן תפילתו כרע לקב"ה על ברכיו והתפלל ושוב לא היה לו פתחון פה להצילו ע"כ מוכח קצת דלפני המלך עשה כן ולעיל נמי פירש בפסוק ועל דניאל שם בל שאמר להם איני מאמין לכם וכו' ואפשר דלא עבד בפרהסיא כלל אלא בצנעא היה עושה והיה סבור שלא יראוהו. ''' והרב ''' הגדול א"נ כמהר"ר יצחק שלום נר"ו כתב לי על קושיא זו וז"ל ואני אומר דכיון דלא נגזרה הגזרה כי אם להעבירו על דת כי כן כתוב להן אשכחנא עלוהי בדת אלהים היה חייב למסור נפשו על התפלה כיון דעיקר התפלה מדאורייתא היא. ועוד דמאן נימא לן דבאותו יום כבר השלים תפילתו דכיון דמצאוהו בעי ומתחנן וטרדוהו מתפילתו כאלו לא התפלל כלל דמי ע"כ ואחר המחילה פסוק זה לא נאמר כי אם בעצת השרים בסתר גמור והם רימו את המלך ולעולם דעיקר הגזרה לא היתה להעבירו על דת מכל שכן למ"ש לעיל בשם הנמוקי יוסף דכשהגזרה היא בכולל לכל האומות לא מקרי שעת השמד ולההיא דטרדוהו גם כן ידוע שדרך המרגלים להתחכם שלא ירגישו בהם כלל ולענ"ד נראה דכיון דפעם אחת מיהא הוי מן התורה ואי אפשר שלא ירגישו בו שהרי היו משתדלים על זה בכל כחם אם כן משום לתא דמצוה מן התורה הוא דעבד ושפיר דמי דומיא דאבזרייהו בשלש עבירות וכו' כמ"ש לעיל בשם בעל קרית ספר והר"ן ז"ל: '''ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את ה' ברבים וכו'.''' כוונת רבינו נראה כמ"ש הרב לח"מ דבפחות מעשרה ליכא אלא לאו דלא תחללו אבל בעשרה איכא תרתי ונקדשתי ולא תחללו דבכל גוני איירי קרא ודוקא בונקדשתי פירש דלא מקרי קדוש ה' אלא בתוך בני ישראל משא"כ בחילול ולזה כתב רבינו שאם עבר בצנעא הרי זה חילל את ה' פי' מקרא דלא תחללו אבל הרב פר"ח כתב דבני ישראל דכתיב בקרא אלא תחללו דרישיה דקרא נמי קאי וראיה לדבר דלא קעבר אלא תחללו אלא דוקא בפרהסיא מהא דאמרינן בע"ז דף נ"ד אמר רבא הכל היו בכלל לא תעבדם וכשפרט לך הכתוב וחי בהם ולא שימות בהם יצא אונס והדר כתב רחמנא ולא תחללו את שם קדשי דאפי' אונס הא כיצד הא בצנעא הא בפרהסיא אלמא דקרא דלא תחללו ליתיה אלא בפרהסיא עכ"ד ולי אני הצעיר אכתי לא מכרעא דאימא דרבא דמוקי קרא דלא תחללו בפרהסיא לאו היינו מכח דכתיב בההוא קרא בתוך בני ישראל אלא מכח רומיא דקראי קאמר הכי ומוקי קרא אמאי דמסתבר טפי ואנן לא קי"ל הכי בההיא דרבא דאליבא דר' ישמעאל איתאמרא ואנן קי"ל כרבנן דבג' מצות אפילו בצנעא יהרג ואל יעבור כמ"ש התוס' ז"ל תדע עוד דלרבא דקאמר הא בצנעא הא בפרהסיא מוכרח דבצנעא אפילו חילול ה' ליכא דהא שריותא קמ"ל קרא דוחי בהם וזה אי אפשר לרבינו דהרי כתב דבג' עבירות אפילו בצנעא יהרג ואל יעבור ועלה קאי נמי מ"ש דאם עבר ולא נהרג הרי זה חילל את ה' ואי ס"ל דקרא דלא תחללו לא מיירי אלא בפרהסיא חילול ה' בצנעא מנ"ל ועיין בסה"מ לאוין ס"ג ועשין ט' שנראה דבין בצנעא בין בפרהסיא קאמר הגם כי הלשון מגומגם עיין עליו: '''ואף על פי כן מפני שעבר באונס אין מלקין אותו וכו'.''' והקשה הרמ"ך ז"ל מההיא דפ' ד' מיתות דף ס"ד הפוער עצמו לבעל פעור זו היא עבודתו אע"ג דמכוין לבזויי וההוא ודאי מוטעה הוא וכו' והתוס' שם כתבו בד"ה אע"ג דמכוין לבזויי דמיירי במתכוין לעבדה בביזוי דאי לא מכוין אלא לבזות פטור אליבא דכו"ע ע"כ ותמיהא מלתא טובא דאיך יתכן לעבדה בביזוי דאם נתכוון לעבדה הרי נתרצה בעבודתה ותו לא שייך בזיון ואם נתכוון לבזותה א"כ כלא היא חשובה אצלו ואדרבא הוא מתלוצץ בה שהרי מבזה אותה ותו דאי מתני' איירי בהכי היכי מייתי מינה לרב אשי דאין לומר שהוא נתכוון לעבדה חלילה והרב בעל מאיר עיני חכמים כתב דר"ל כגון דדרך עבודתה לפעור או לזרוק אבנים בפניה והוא עשה לאיזה קנטור ועבדה דרך ביזוי וזרק האבנים בגופה ונתכוון לעבדה בביזוי ולכך אע"ג דנתכוון לעשות עבודתה דרך בזיון סוף [סוף] הוא עובדה וכו' ולא ידעתי מה תיקן בזה דאכתי תקשה דאם עשה כן לאיזה קנטור שהיה לו עמה א"כ לא נתכוון לעבדה כלל תדע שהרי כעס בה וזרק אבנים על גופה שאין לך בזיון גדול מזה ואף אם נאמר דאין זה שינוי דרך עבודתה למקרי שלא כדרכה דהא מ"מ עבודתה היא זריקת אבנים כמ"ש הרב ז"ל מ"מ מעשיו מוכיחים שלא נתכוון לעבדה כלל. ''' ואפשר ''' לומר דתרי גווני ביזוי איכא אחד שיודע שזו היא עבודה זרה דפעור ויודע שעבודתה בכך אלא שהוא נתכוון לבזותה ואחד שלא ידע כלל שזו היא ע"ז פלוני אלא שרוצה לבזות העבודה זרה והשתא מ"ש התוס' שמכוון לעבדה אינו ר"ל לעבדה מחמת שמאמין בה דא"כ תו לא שייך בזיון אלא ר"ל שנתכוון לעבודתה דהיינו שיודע שעבודתה בכך אלא שהוא סבור בדעתו דאף שעבודתה בכך אינו אסור אלא במתכוון לעבדה אבל במכוון לבזותה שרי כעובדא דפעור שטעו בזה כדמוכח בפ' חלק דף ק"ו שא"ל הלא יהודי אני והיא השיבה לו ומה איכפת לך כלום מבקשים ממך אלא פיעור ואפ"ה נתחייבו כדמוכח שם דף ל"ה וכמ"ש רש"י יעו"ש ובזה איירו התוס' דאף שכוונתו לבזותה מה יושיענו זה הרי עבד אותה בזאת הכוונה אבל אם לא נתכוון אלא לבזותה כגון שלא היה יודע שעבודתה בכך או כסבור שהיא עבודה זרה אחרת כההוא עובדא דרב מנשה שהרי לא אמרו לו אלא עבודה זרה הוא דקאי הכא ולא היה יודע שהיא פעור תדע שכשידע שהיא פעור נסתפק בדבר ואתא שאיל בי מדרשא ואם היה יודע מתחלה כן ודאי דלא היה נכנס בספק איסור לעבוד ע"ז וחכמים השיבו לו דאפילו במתכוון לבזיון אם דרך עבודתה בכך והוא גם כן ידע בזה חייב ומינה דאם לא ידע שעבודתה בכך ועשה דרך בזיון דשקל פיסא ושדא בה נמי אסור אלא שאין בו חיוב מיתה מאחר שלא נתכוון לה כמ"ש התוס' ז"ל. זה נלע"ד לפרש דברי התוס' ז"ל והרב לח"מ ז"ל תירץ בזה קושית הרמ"ך ז"ל דהתם שאני שנתכוון לעבדה. ומ"ש מרן דרבינו ס"ל דההיא דפעור לאו לענין חיוב מיתה היא אלא לענין חיוב חטאת וכתב שהוא מבואר בדברי רבינו נראה דאינו מבואר כל כך ואדרבא מכלל דבריו משמע להפך שכתב בפ"ג מע"ז וז"ל העובד עבודה זרה כדרכה אפילו עשה דרך בזיון חייב כיצד וכו' הואיל ועבודתו בכך חייב ומביא קרבן על שגגתו ע"כ הרי דבתחלה כתב חייב דהיינו אם הוא במזיד ואחר זה כתב ומביא קרבן על שגגתו משמע להדיא דחייב דרישא היינו לענין סקילה כמ"ש לעיל גבי ספת לה צואה וכו' ותו דאם איתא לא הו"ל לכתוב חייב ומביא קרבן אלא הול"ל חייב להביא קרבן על שגגתו אבל השתא ודאי דתרי מילי משמע וכן מצאתי להתורת חיים ז"ל והר"ח אבולעפיה נר"ו תהלה להשי"ת: '''ובעריות הוא אומר ולנערה לא תעשה דבר וכו'.''' קשה דמאחר שכתב דאפי' עבודה זרה שהיא חמורה מן הכל פטר רחמנא וק"ו לשאר מצות א"כ אמאי איצטריך קרא בעריות דכל שכן הוא כמ"ש ז"ל ותו קשה לי אמאי דאמרינן בפ' ר' ישמעאל דף נ"ד גבי איזהו נעבד כל שעובדים אותו בין באונס בין ברצון האי אונס היכי דמי וכו' כגון דאנסוהו גוים והשתחוה לבהמתו דידיה מתקיף לה ר' זירא אנוס רחמנא פטריה דכתיב ולנערה לא תעשה דבר וכו' וקשה אמאי לא מותיב ליה מקרא דכתיב בע"ז גופיה דונתתי אני את פני באיש ההוא דאתא לאפוקי אנוס דפטר ליה לגמרי כמ"ש רבינו וליכא למימר דלא ס"ל הך דרשא דההוא דאם כן תקשה לרבינו למה הביא שתיהם ונראה דאיצטריכו תרווייהו דאי מקרא דכתיב בע"ז לא קפטר ליה אלא מכרת דכתיב בההוא קרא אבל מיתת בית דין או מלקות סד"א דלא פטר רחמנא אפילו באנוס והכי קאמר רחמנא ואם העלם יעלימו וכו' לבלתי המית אותו אז ושמתי אני את פני באיש ההוא לאפוקי אנוס או שוגג או מוטעה שבאלו אם העלימו עיניהם לא אכרות אותו אני מכלל שבדיני אדם הוא חייב ודאי וכמו שהוא האמת בשוגג או מוטעה וכדאשכחן גבי פעור ואימא דאנוס נמי חייב להכי אצטריך קרא גבי עריות דפטר ליה אף ממיתת בין דין ומלקות דלא תעשה דבר כתיב ומיניה ילפינן בכל התורה כולה דאנוס פטור לגמרי ואי הוה כתיב קרא דלנערה לא תעשה דבר לחוד הוה אמינא דכרת ליחייב להכי אצטריכו תרווייהו ומעתה מ"ש רבינו ומה ע"ז וכו' ואצ"ל מיתת בית דין היינו לפי האמת דסמיך אקרא דעריות שכתב בסמוך:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף