עריכת הדף "
מזרחי/בראשית/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כט == '''השוה להן בהמות וחיות למאכל ולא הרשם לאדם ולאשתו להמית בריה לאכול בשרה אך כל ירק עשב יאכלו יחד כלם. ''' פי' מאחר שהשוה אותם הכתוב למאכל הנה כמו שלא הותר לחיה לאכול רק העשבים והאילנות ולא את האדם מדכתיב ורדו בדגת הים אתם רודי' בהם ולא הם בכם כך לא הותר לאדם לאכול רק העשבי' והאילנות ולא להמית בריה לאכול בשרה וקרא דורדו בדגת הים ובעוף השמים וגו' לא להיתר אכילה קמיירי אלא למלאכה כדאיתא בפרק ד' מיתות וליכא לאקשויי מדגת הים ומעוף השמים דלאו בני מלאכה נינהו שכבר תרצו בגמרא כדרחבה דבעי הנהיג בעיזא ושבוטא מאי וכדרבא בר רב הונא דבעי דש באווזים ותרנגולים ופרש"י קשר קרון לדג בים ולעז ביבשה ושניהם מנהיגין אותן וההיא דמלאכים היו צולין לו בשר לאכול אוקמוה התם בבשר יורד מן השמים אבל מההיא דסנהדרין פר' ארבע מיתות דאמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון לא התיר לו לאכול בשר דכתיב לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ ולא חית הארץ לכם נראה איסור אכילת בשר מדיוקא דעשבים ואילנות הותרו לכם ולא חית הארץ הוא דמפיק לה ולא מדהשו' להם בהמות וחיות למאכל ושמא י"ל דמילתי' דרב יהודה נמי הכי פירושא מדהשוה להן בהמות וחיות למאכל כדמשמע מלכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ שלא היה לו לכתוב גבי היתר מזונו' דאדם מזונות דבהמה וחיה אלא שבא הכתוב להשוות לאדם הבהמות והחיות לומר שכמו שהחיות והבהמות לא הותר להן להרוג את האדם לאכלו כדלעיל כך לא הותר לו לאדם להמית הבהמה לאכול את בשרה וכאלו אמר ולא חית הארץ לכם ולא אתם את חית הארץ וכן מה שפרש"י גבי מילתיה דרב יהודה לכם ולחיות נתתי את העשבים והאילנות ואת כל ירק עשב לאכלה אבל לא חית הארץ נתונה לכם וגבי ההוא למשרי בשר הוא דאתא שאמ' אדם הראשון לא הותר לו בשר באכילה אלא עשבי' ואילנות דכתי' הנה נתתי לכם את כל עשב וגו' לכם יהיה לאכלה ולחית הארץ העשבים והאילנות לאכלן אתם וחית הארץ ולא חית הארץ לכם יתפרשו אתם והחיות תהיו אוכלים עשבים ואילנות ולא אתם החיות ולא החיות אתכם ומפני שאין הכוונה פה אלא לאסור החיות לאדם אמר ולא חית הארץ לכם אבל הוא הדין נמי ולא אתם לחית הארץ ומה שכתב ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה לאכול בשרה ולא כתב ולא הורשה לאדם ולאשתו לאכול בשר הוא להודיע טעם איסורו שאינו רק מפני שהוא מביא לידי הריגת הבעל חי ולא היתר באותו זמן להרוג בריה כדי לאכול בשרה דאם לא כן מאי שנא בשר ומאי שנא ירק עשב שהאחד באסור והאחר בהיתר ומה שחזר וכתב עוד אך כל ירק עשב יאכלו יחד כלם. נ"ל שרצה להודיענו בזה שמאמר את כל ירק עשב לאכלה הכתוב אחר הנה נתתי לכם את כל העשב ואת כל העץ אינו ענין לעצמו עד שיהיה פירושו שהעשב זורע זרע והעץ פרי דהיינו פריים יהיו למאכל האדם והירק עשב יהיה למאכל חית הארץ ועוף השמים ולכל רומש על הארץ שלא השוה לאדם הבהמות והחיות למאכל כמו שפירש קצת רק הכתוב חזר וכלל העשב והעץ הכתובים למעלה בשם ירק עשב ומאמר ולכל חית הארץ דבק עם לכם יהיה לאכלה כאלו אמר הנה נתתי את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע שהיה לכם ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה לאכלה ואח"כ חזר וכלל ואמ' את כל ירק עשב לאכלה ופירושו את כל ירק עשב נתתי לאכלה לכם ולבהמות ולחיות ולעופות כלומר שכלם יושוו במאכלם כי ירק עשב כולל העשבים והאילנות שכן כתוב ויאכל את כל עשב הארץ וחזר ופי' ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה הלא תראה כי לא אמר הכתוב בנח רק כירק עשב נתתי לכם את כל. וגם הרב ז"ל כתב שם אבל לאדם הראשון לא הרשיתי לאכול אלא ירק עשב ולא הזכיר העץ כלל וכן כתב אחר זה וכשבאו בני נח התיר להם בשר שנאמר כל רמש אשר הוא חי וגו' כירק עשב שהתרתי לאדם הראשון נתתי לכם את כל משמע שירק עשב כולל העשב זורע זרע והעץ אשר בו פרי עץ זורע זרע. אבל הרמב"ן ז"ל מפני שמצא בסנהדרין במילתיה דרב יהודה אמר רב אדם הראשון לא הותר לו לאכול בשר וכתב רש"י לכם ולחיות נתתי העשבי' והאילנות ואת כל ירק עשב דמשמע שירק עשב הוא מין בפני עצמו זולת העשבים והאילנות טען ואמר ואם כן יהיה פירו' את כל ירק עשב ואת כל ירק עשב ולא ידעתי איך יפרש מאמר הרב אך כל ירק עשב יאכלו יחד כלם ומאמר כירק עשב שהתרתי לאדם הראשון ומאמר אבל לאדם הראשון לא הרשתי לאכול אלא ירק עשב והכתוב שאמר לנח כירק עשב נתתי לכם את כל שלא נזכר בכל אלה לא העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע ולא העשב זורע זרע שבהכרח הוא שיודה שהירק עשב כולל העשב זורע זרע והעץ אשר בו פרי עץ הנזכרים לעיל ומה שכתב רש"י בסנהדרין לכם ולחיות נתתי העשבים והאילנות ואת כל ירק עשב אינו אלא כפי הנסחא שכתיב בה אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון לא הותר לו לאכול בשר דכתיב הנה נתתי לכם את כל עשב וגו' ולכל חית הארץ דמשמע שלא הוציא הדוקיא אלא ממה שלא הוזכר הבשר בכלל הדברים שהותר לו ולכן הוצרכו הסופרים להוסיף שם בדברי רש"י את כל ירק עשב כמו שהם כתובים בפרשה לומר שאלה הם המותרים לכם למאכל ולא הבשר ולכן צריך לגרוס העשבים והאילנות את כל ירק עשב כפי מה שכתוב בפרשה ויהי' פירושו העשבים והאילנות שהם כל ירק עשב והראיה על זה שלמעלה מזה המאמר גבי גזל מנא לן דכתיב כירק עשב נתתי לכם את כל ואמר רבי לוי כירק עשב ולא כירק גנה ואידך למישרי בשר הוא דאתא כתב רש"י ז"ל למשרי בשר הוא דאתא כדאמר לקמן בפרקין אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה אלא עשבים ואילנות דכתיב הנה נתתי לכם את כל עשב וגו' לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ העשבים והאילנות תאכלום עם חית השדה ולא חית הארץ לכם ולא הזכיר שם ירק עשב אלמא ירק עשב הוא עשבים והאילנות כדפרישית ואם כן לפי הנוסחא הזאת מה שכתוב שם בשם רש"י העשבים והאילנות ואת כל ירק עשב טעות סופר הוא בלי ספק מאחר שהנוסחא ההיא אינה הנוסחא שסמך בה רש"י ז"ל שהוא אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון לא הותר לו לאכול בשר דכתיב לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ ולא חית הארץ לכם והראיה על שהנוסחא הזאת היא נוסחת רש"י ממה שכתב גבי למשרי בשר הוא דאתא כדאמרי' לקמן בפרקין אדם הראשון לא הותר לו לאכול בשר אלא עשבים ואילנות דכתיב נתתי לכם את כל עשב וגו' לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ העשבים והאילנות תאכלום עם חית הארץ ולא חיות הארץ לכם ואין בנוסחא אחרת ולא חית הארץ לכם שמע מינה שנוסחתו של רש"י היא הנוסחא שכתוב בה ולא חית הארץ לכם ועוד שרש"י ז"ל כתב כאן ולא הרשם לאדם ולאשתו להמית בריה לאכול בשרה דמשמע שלא נאסר הבשר אלא מפני הריגת הבעלי חיים שלא הותר לו ליטול נשמה אבל אם מתה מאליה מותר לו לאכול את בשרה שזה אינו אלא לפי הנוסחא האומרת לכם ולכל חית הארץ ולא חית הארץ לכם שפירושה מדהשוה אופן למאכל למדנו שכמו שלא הותרו החיות לטרוף את האדם מדכתיב ורדו בדגת הים אתם רודים בהם ולא הם בכם שפירושו ולא הם ימשלו בכם שממשלתם היא ההריגה כך לא הותר לאדם לטרוף החיה ולהרגה כדי לאכול את בשרה אבל אם מתה מעצמה מותרת לו לאכלה ולפי הנוסחא האחרת שלא הוציא אסור הבשר אלא ממה שלא הוזכר הבשר בכלל הדברים הנתרים לו אסור הבשר הוא מצד הבשר עצמו ולא מצד הריגת בעלי חיים שאפילו מתה מעצמה אסור לאכלה מכיון שאינו מכלל הדברים שהתיר לו והיא סותרת מה שכתב פה ולא הרשם להמית ומה שכתב בפרשת נח גבי אך את דמכם אף על פי שהתרתי לכם נטילת נשמה בבהמה דמשמע דעד השתא לא נאסרה באכילה אלא משום נטילת נשמה ואין להקשות ממה שכתב בפרק ארבעה מיתות והוזהר אדם הראשון על אבר מן החי מאכל תאכל דאפילו אינך ממיתה אלא שנפל ממנה אבר מאליו לא תאכלנו וכ"ש שאין לו להמית הבהמות והחיות לאכול בשר דמשמע שאפי' לא המית אותה אלא שמתה מעצמה אסור לאכלה דיש לחלק בין מתה הבהמה ובין נפל ממנה אבר מאליו דהכא אכא איסור אבר מן החי והתם ליכא משום איסור אבר מן החי וכן מצאתי זה בתוספות סנהדרין בפ"ד מיתות:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף