עריכת הדף "
תורה תמימה/דברים/כו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''ולקחת. ''' אמר ר' יוסי בר חנינא, בצרן לבכורים ושגרן ביד שליח ומת שליח בדרך, מביא ואינו קורא, מאי טעמא, דכתיב ולקחת והבאת – עד שתהא לקיחה והבאה באחד וליכא {{תוספת|ג|ע' ברשב"ם מש"כ בענין זה.}}. (ב"ב פ"א ב'). '''מראשית. ''' אין מביאין בכורים אלא משבעת המינים, ואם הביא משאר המינים לא קידש, דאמר קרא מראשית – ולא כל ראשית {{תוספת|ד|טעם יתרון שבעת המינים בזה הוא מפני שנשתבחה בהן א"י כמש"כ בפ' עקב ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש [והיינו דבש תמרים שהיו רגילין בהם בא"י]. וטעם הדרשה מלשון מראשית הוא כי בעלמא היכי דכתיב לשון זה דרשינן ביה מראשית ולא כל ראשית, שלא יעשה כל שדהו אותה מצוה, כמו בחלה מראשית עריסותיכם דרשינן שלא יעשה כל עיסתו חלה וכן בתרומה שלא יעשה כל גרנו תרומה, ואף הכא היה מהראוי לדרוש שלא יעשה כל שדהו בכורים, אך מאחר דקיי"ל שעושה אדם כל שדהו בכורים משום שבא על זה רבוי מיוחד, בכורי כל אשר בארצך (פ' קרח) כמבואר לפנינו שם, לכן הסב מעוט הלשון מראשית לענין אחר שאין ראשית כל פרי חייב בבכורים ואחרי שלא פירש איזה מין חייב ואיזה מין פטור דריש למעט מה שזולת שבעת המינים שיתרון להם שנשתבחה בהן א"י. וא לי הכונה ראשית כל פרי האדמה – המובחר שבכל פרי אדמתך והיינו ז' מינין. ויתכן דמה שאמרו בדרשה כאן ולא כל ראשית היינו שלא כל הפירות יש לקראם בשם ראשית וממ"ם מראשית דריש בדרשה הסמוכה אפילו אשכול אחד וכו' עיי"ש. ובסמוך באה דרשה כזו בגז"ש ארץ ארץ כפי שיתבאר.}}. (מנחות פ"ד ב'). '''מראשית. ''' אפילו אשכול אחד ואפילו גרוגרת אחת {{תוספת|ה|ר"ל אין לו שיעור למטה כמו שאין לו שיעור למעלה שעושה אדם כל שדהו בכורים כמבואר לפנינו בפ' קרח, וע' באות הקודם. ואע"פ דבדרשה הקודמת כבר דרשינן המלה מראשית, י"ל דס"ל לברייתא זו דהדרשה הקודמת ילפינן מגז"ש ארץ ארץ כמש"כ בסוף אות הקודם. וע' מה שכתבנו עוד שם.}} [ספרי]. '''כל פרי וגו'. ''' תנא רבי יוסי, מראשית כל פרי, פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקה, הביא ענבים ודרכן מניין, ת"ל תביא {{תוספת|ו|דהמלה תביא מיותרת, דדי היה לכתוב אשר מארצך, ולכן דריש דאם אך בשעת ההבאה היה הדבר מחויב בבכורים שוב אפילו עשה מהן דבר הפטור לא אבד חובתו. ועיין במשנה ג' פי"א דתרומות דאע"פ דכל המשקין אין מביאין בכורים אבל היוצא מן הזיתים ומן הענבים מביאין דילפינן מתרומה דכתיב בה מפורש תירש ויצהר (פ' קרח), ולפי"ז אינו מבואר מה שאמר הביא ענבים ודרכן מניין ת"ל תביא, תיפק ליה דמשקין היוצא מענבים מביאין גם לכתחלה, וצ"ל דדרך אגב תפס הלשון ענבים ודרכן, ועיקר הכונה להורות חידוש דבר זה בשארי פירות, ודו"ק. – ועיין בירושלמי תרומות פי"א ה"ג דבלקט מתחלה על מנת לעשות מהן משקה יכול להביא משקה גם בשאר פירות, ואפשר לומר דזה נסמך ג"כ על הרבוי שלפנינו תביא, ור"ל דמכיון שלקט להביאם מצטרפת מחשבתו למעשה והוי כאלו הביא בפועל ושוב הו"ל כמביא ענבים ודרכן. והנה יש עוד בענין זה פירושים שונים, ועיין בספרי ובכ"מ פ"ב ה"ד מבכורים, וכאן אין להאריך בזה.}}. (חולין ק"כ ב'). '''אשר תביא מארצך. ''' כ"ז שמצויים על פני ארצך, מאימתי מביאים, מעצרת ועד החנוכה {{תוספת|ז|יתכן דמדייק דאם נפרש הלשון אשר תביא על הבכורים קשה דלשון זה משמע כדבר ידוע ובאמת הלא כאן עיקר מצות ההבאה, ולכן מפרש דהלשון אשר תביא מוסב על התבואה מן השדה אל הבית וכדמפרש, דזהו במשך הזמן מעצרת ועד החנוכה, ולהלן בפסוק י"א יתבאר דקריאת פרשת בכורים אינה נוהגת רק עד אחר חג הסכות, משום דכיון דקורין בהמשך הפרשה ושמחת בכל הטוב ועיקר זמן שמחה הוי רק עד אחר חג הסכות שעד אז נלקטים רוב התבואה ומתכנסים לבית, אבל מאחר החג עד החנוכה אע"פ שעדיין התבואה מצויה בכ"ז שוב אינו זמן שמחה ולכן מביא ואינו קורא. וע"ע לפנינו בס"פ משפטים דקודם עצרת לא יביא משום דכתיב וחג הקציר בכורי מעשיך ואין מביאים בכורים קודם לשתי הלחם שנקראו בכורים, יעו"ש.}} [ספרי]. '''מארצך. ''' אין מביאין בכורים לא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים ואם הביא לא קידש, דאמר קרא מארצך ולא כל ארצך {{תוספת|ח|טעם הדבר משום דאלה הגדלים במקומות אלה אינן מובחרים.}}. (מנחות פ"ד ב'). '''מארצך. ''' תניא, רבן גמליאל ברבי אומר, נאמר כאן ארץ ונאמר להלן (פ' עקב) ארץ, מה להלן שבח ארץ אף כאן שבח ארץ, מלמד שאין מביאין בבורים אלא משבעת המינים {{תוספת|ט|ר"ל נאמר כאן סמוך לתבואה ארץ והיינו שמייחס את התבואה להארץ ונאמר בפ' עקב בשבח א"י ארץ חטה ושעורה גפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש, מה התם מספר בשבח הארץ דהני פירות משובחין משאר פירות, אף כאן אין מביאין בכורים אלא מאלו שבעת המינים. ובירושלמי בכורים פ"א ה"ג באה דרשה זו יותר מפורשה, ואמנם כבר נתבאר בדרשה הקודמת דגם בשבעת המינים גופייהו בעינן שיהיו משובחים, ולכן אין מביאים מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים אע"פ שמשבעת המינים הם בכ"ז אינן מן המובחר, יעו"ש. ועיין מש"כ עוד בנוגע לדרשה זו לעיל בדרשה מראשית אות ד'.}}. (שם שם). '''מארצך. ''' למעוטי חוץ לארץ {{תוספת|י|ואע"פ שבלא"ה מצוה התלויה בארץ היא ואינה נוהגת אלא בארץ בכ"ז אצטריך לאשמעינן משום דבפ' משפטים כלולה מצוה זו ביחד עם מצוה דלא תבשל גדי בחלב אמו, והו"א מדסמוכים להדדי נוהגים בהדדי בחו"ל, קמ"ל. וע"ל בפ' קרח דשותפים חייבים בבכורים דכתיב שם בכורי כל אשר בארצך. – ועיין ברמב"ם פ"ב ה"א מבכורים כתב אין הבכורים נוהגים אלא בפני הבית ובארץ ישראל שנאמר ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך, והפסוק ההוא בפ' משפטים כתיב, וצ"ע שהניח הדרשה מהגמרא דממעט חו"ל מן מארצך, ומן אדמתך ילפינן בב"ב פ"א א' למעוטי עובדי כוכבים, וגם הא דבפני הבית ילפינן בספרי לקמן מפסוק והנחתו לפני מזבח ה' בזמן שיש מזבח יש בכורים, כפי שיובא בסמוך פסוק ה'.}}. (חולין קל"ו א'). '''ושמת בטנא. ''' מלמד שטעונים כלים {{תוספת|יא|וכעין מ"ש דהמנחות טעונות כלים, ויליף זה משום דמיותר הוא דבודאי לא ישאם מביתו בידיו, אלא קמ"ל דאחר שנקרא שם בכורים עליהם צריך לתתם ביחוד בכלי להכהן ולא לתתם להכהן בידיו, דאין זה מדרך הכבוד.}} [ספרי]. '''והלכת אל המקום. ''' מכאן אמרו נגנבו או אבדו חייב באחריותן, נטמא בעזרה נופץ ואינו קורא {{תוספת|יב|דענין ההליכה שזכר כאן מיותר הוא דאין זה מעיקר כונת המצוה, והעיקר היא ההבאה, לכן דריש שההולכה עד המקום הוי עליו חובה שאם נאבדו בדרך צריך להפריש אחרים תחתיהם, אבל לאחר שבא אל המקום אין עליו חובה להביא להכהן, אם א"א לקיים במה שהפריש כבר, כגון שנטמאו בעזרה, ואע"פ דכתיב ובאת אל הכהן, אך מכיון דלשון זה אינו מיותר כמו לשון ההולכה לכן אין ללמוד מזה שיהיה חייב באחריותן עד בואן ליד הכהן, וגם משום דכתיב ושמחת ומכיון דנטמאו ליכא שמחה, ובירושלמי בכורים פ"א ה"ה יליף ענין זה מפסוק דפ' משפטים ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' מלמד שחייב באחריותן עד שיביאם להר הבית, ועיי"ש לפנינו.}}. (שם). '''אשר יבחר ה'. ''' זה שילה ובית עולמים {{תוספת|יג|אבל לא נוב וגבעון, כי שילה נבחר ע"י יהושע וכל הזקנים ועמהם כל קהל ישראל וכדכתיב ביהושע י"ח ויקהלו כל קהל עדת בני ישראל שילה וישכינו שם את אוהל מועד, ובפ' משפטים בענין בכורים כתיב תביא בית ה' ושילה נקרא בית ה' דכתיב ותביאהו בית ה' שילה (שמואל א א׳:כ״ד) וכש"כ בית עולמים שהוא בית מקדשנו בירושלים, ונקרא בית עולמים עשה"כ (מלכים א ח׳:י״ג) מכון לשבתך עולמים, ומבואר כל ענין זה בארוכה לפנינו בר"פ ראה בפ' כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה, יעו"ש.}}. (שם).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף