פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
תוספות רבי עקיבא איגר/תענית/א
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == [אות ב] '''בהרע"ב ד"ה והראשון. והלכה כר"י. ''' ובגמרא ומי אמר ר"י הכי {{ממ|דהלכה כר"י}} והתנן בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים ר"ג אומר בשבעה בו ואמר ר"א הלכה כר"ג. ומשני גברא אגברא קא רמית. איבעית אימא ל"ק כאן לשאול כאן להזכיר. והאר"י במקום ששואל מזכיר. ומשני ההוא להפסקה איתמר. ופירש"י והאר"י במקום והיכי א"ר יוחנן דהלכה כר"י דמזכיר בי"ט האחרון הא ליכא שאלה דאין אומר ברכת השנים בי"ט ע"כ. ולא אבינה דא"כ היאך משני דההיא להפסקה אתמר הא עדיין קשה כן על ההפסקה דהא בע"פ אחר המנחה פוסק מלשאול ואעפ"כ מזכיר בשחרית ביו"ט ואם דנימא מה דפוסק מלשאול בליל י"ט לא מקרי אינו שואל כיון דבתפלת י"ט לא שייך שאלה דא"כ גם לענין התחלה י"ל כן די"ט האחרון במה דאינו שואל אינו בכלל אינו שואל כיון דליכא כלל הזכרת שאלה בתפלה די"ט ותיכף אחר י"ט שיכול לשאול הוא שואל. ויותר קשה מ"ש רש"י אח"כ והאר"י התחיל להזכיר כו' דהקושיא מהא דאמר פסק מלשאול אינו מזכיר והא בע"פ פוסק ואיך אמר ר"י הלכה כר"י דמזכיר בשחרית בי"ט וזה תמוה דמה צורך להביא האי דר"י הא תיכף כשתירץ האי להפסקה אתמר לפרוך הא גם על ההפסקה קשה דהא פוסקים בע"פ ומזכיר עד תפלת מוסף. ''' ולולי ''' דברי רש"י היה נ"ל בפשוטו דזהו וודאי מה דאינו שואל בליל א' דפסח וכן במוסף דסוכות זהו {{ממ|אינו}} בכלל אינו שואל כיון דבתפלת י"ט ל"ש כלל שאלה אלא דפרכת הש"ס קאי על שנויא דמקודם ואב"א כאן לשאול כאן להזכיר דלא ניחא לומר דר"י פליג על ר"א אלא דגם ר"י סובר דהלכה כר"ג לזה פריך והאמר ר"י במקום ששואל והא קודם מרחשוון אינו שואל ומזכיר. ומשני דלהפסקה אתמר דשאלה והזכרה שוים דמה דפוסק מלשאול בי"ט זהו לא מקרי אינו שואל דהתפלה בעצמותה גורמת דאינו שואל והדר פריך דהא תרתי אתמר דאר"י התחיל להזכיר וישאר קושיא הראשונה על ההתחלה אם לא נרצה לעשות פלוגתא בין ר"י ור"א. ומשני אלא ל"ק הא לן והא להו והיינו אף אם ר"י סובר כר"א דהלכה כר"ג ניחא דהא לן היינו או כפירש"י דלבני בבל באמת אינו מזכיר עד זיי"ן במרחשון והא דאמר הלכה כר"י היינו לבני א"י דמיד אחר יו"ט דאפשר לשאול שואל או כפירוש תוס' דבאמת אין הזכרה ושאלה שוים דלבני בבל מזכיר קודם ז' מרחשוון אף דאינו שואל. והא דאר"י דהזכרה בזמן שאלה היינו לבני א"י והסוגיא מרווחת ועל פירש"י צלע"ג. ''' ובדברי ''' רש"י הנ"ל בההיא דהא לן דלבני בבל אינו מזכיר עד זיי"ן מרחשון קשה לי איך אמרי' ואנן דאית לן תרי יומי היכי עבדינן והא בממנ"פ בא"י לא עבדי ב' יומי ובני בבל הא אין מזכירין עד ז' דמרחשון וצ"ע: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו