עריכת הדף "
ערך/מצרים
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
===צאן=== בראשית {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מג#לב|מג לב]]}} 'וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האוכלים איתו לבדם כי לא יוכלו המצרים לאכול את העברים לחם כי תועבה היא למצרים'. ותירגם [[אונקלוס/בראשית/מג#לב|אונקלוס]]: ארי לא יכלין מצראי למיכל עם עבראי לחמא ארי בעירא דמצרים דחלין ליה עברין אכלין. כלומר, הצאן היה אלוהי מצרים ולכן גנאי להם לאכול לחם עם אוכלי אלהיהם. ועוד כתוב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מו#לד|שם מו לד]]}} 'כי תועבת מצרים כל רועי צאן', ופירש [[רש"י/בראשית/מו#לד|רש"י]] לפי שהם להם אלהות. וכן נאמר גבי קרבן פסח {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ח#כב|שמות ח כב]]}} 'כי תועבת מצרים נזבח לה' אלקינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו'. עה"פ {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יא#ה|שם יא ה]]}} "ומת כל בכור... וכל בכור בהמה" פירש [[רש"י/שמות/יא#ה|רש"י]]: לפי שהיו עובדין לה, וכשהקב"ה נפרע מן האומות נפרע מאלהיהם. בטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/תל|או"ח סימן תל]]}} ביאר טעם שקוראים שבת שקודם פסח שבת הגדול, על הנס שנעשה בו שלקחו בעשור לחודש שה לפסח, ושאלום המצריים למה זה לכם, והשיבום לשחטו לשם פסח במצות ה' עלינו, והיו שיניהם קהות על ששוחטין את אלהיהם ולא היו רשאין לומר להם דבר. ====למה היו עובדים==== בלשון האונקלוס {{ממ|[[אונקלוס/בראשית/מג#לב|בראשית מג לב]]}} משמע שהצאן עצמו היה אלוהי מצרים ולו היו עובדים, 'בעירא דמצרים דחלין ליה'. ובמדרש שכל טוב {{ממ|[[שכל טוב/בראשית/מג#לב|שם]]}} פירש שהעברים אוכלים בשר כבשים ומצריים משתחווים לכבשים, ע"כ. מבואר שלא כל מיני הצאן היו אלוהי מצרים אלא דווקא כבשים. וכן משמע בלשון רש"י {{ממ|[[רש"י/בראשית/מו#לד|שם מו לד]]}}: לפי שהם פי' הצאן) להם אלוהות. אמנם ברד"ק {{ממ|[[רד"ק/בראשית/מג#לב|שם מג לב]]}} כתב שהיו עובדים למזל טלה ולפיכך לא היו אוכלים שום בשר בהמה, ע"כ. מבואר שלא היו עובדים לכבש עצמו אלא למזל טלה ומטעם זה לא היו אוכלים שום בשר בהמה. והחזקוני {{ממ|[[חזקוני/בראשית/מו#לד|שם]]}} כתב בדעת רש"י שבאמת יראתם היה מזל טלה אלא שבגללו עבדו את הצאן עצמו, וכ"ה בפי' הריב"א שם. ====הטעם שרועי הצאן היו תועבה עבורם==== כתוב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מו#לד|שם מו לד]]}} 'כי תועבת מצרים כל רועי צאן', ופירש [[רש"י/בראשית/מו#לד|רש"י]] לפי שהם להם אלהות. אמנם בהדר זקנים מבעלי התוס' {{ממ|בראשית מו לד}} הקשה שאם הם לא לאלוהות היה להם לכבד את רועי הצאן ולא לבזותם ולמאוס בהם. ומצאנו בדבר זה כמה ביאורים: * בדעת זקנים {{ממ|שם}} ביאר, שרועה הוא מלשון 'הרועה אותי' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מח#טו|שם מח טו]]}} ו[[אונקלוס/בראשית/מח#טו|מתרגמינן]] דזן יתי, שהרועים היו זנים עצמם מן הצאן ואוכלים אותם. * כעין זה כתב השפתי חכמים {{ממ|[[שפתי חכמים/בראשית/מו#לד|שם מו לד]]}} שרועה מלשון אוכל כמו רעיה שהיא לשון אכילה ככתוב {{ממ|[[תנ"ך/מיכה/ז#יד|מיכה ז יד]]}} 'ירעו בשן וגלעד', וקשה למצרים כשיאכלו אלהותם, אך כתב שאין המקרא משמע כן{{הערה|וכ"כ כן בפי' הריב"א שם.}}. * בהדר זקנים {{ממ|שם}} ביאר עוד, שרועה הוא מלשון 'תרועם בשבט ברזל' {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/ב#ט|תהלים ב ט]]}} שמנהגם של הרועים להכות את בהמותיהם במקלות, והמצרים לא היו מוסרים צאנם לרועים אלא שמים אותם ברפת ובמכלה. וכ"פ החזקוני {{ממ|[[חזקוני/בראשית/מו#לד|בראשית שם]]}} שדרך רועה צאן לרדות הצאן במקלות וקשה למצרים כשרודים אלהותם. * בשפתי חכמים {{ממ|[[שפתי חכמים/בראשית/מו#לד|שם]]}} ביאר בשם הרר"א{{הערה|הו' בפי' הריב"א שם.}} שאי אפשר שלא יהנו הרועים מן החלב ומן הגיזה ודבר גנאי ותועבה למצרים שיהנו מאלהותם{{הערה|עי' אבן עזרא {{ממ|שם}} שמי שהוא רועה צאן תועבה היא שהוא שותה החלב. אך הוא נקט שאנשי מצרים מאסו בכל אדם האוכל או שותה מהיוצא מן החי ולא בגלל שהיו עובדים לו, ועיין להלן.}}. * בחזקוני {{ממ|[[חזקוני/בראשית/מו#לד|שם]]}} ביאר שהרועים יודעים שאין בצאן כח אלהות, והמצרים מאמינים בהם אף שיודעים שאין בהם כח. וכ"כ בשפתי חכמים {{ממ|[[שפתי חכמים/בראשית/מו#לד|שם]]}} שהם יודעים שרועי הצאן יודעים הוויתם לפי שהם תמיד אצלם ויודעים שאין בהם ממש, הלכך שונאים כל רועי צאן. * בשפתי חכמים {{ממ|[[שפתי חכמים/בראשית/מו#לד|שם]]}} כתב ש'תועבה' בלשון המקרא הוא לשון עבודה זרה, וכוונת הפסוק שרועי צאן חשובים בעיניהם כעבודת אלילים עצמה. ולכן אמר להם יוסף שעל ידי שיאמרו שהם רועי צאן ישים אותם בארץ טובה{{הערה|ויש לדון איך הותר להם אם כן לגדל הצאן.}}. וכן פירש ר"ח פלטיאל {{ממ|[[רבי חיים פלטיאל/בראשית/מו#לד|שם]]}} שלפי שאוהבים מגדלי בהמה ישימו אתכם בארץ טובה. * אמנם יש המפרשים להפך שהצאן היה מאוס בעיני המצרים, ולכן היו רועי הצאן תועבה בעיניהם. וכ"כ הרשב"ם {{ממ|[[רשב"ם/בראשית/מג#לב|בראשית מג לב]]}} שהיו מצרים מבזים את רועי הצאן לפי שהיה הצאן מאוס בעיניהם. וכן ביאר את הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ח#כב|שמות ח כב]]}} 'כי תועבת מצרים נזבח' וגו', דבר המשוקץ למצרים נזבח לעיניהם לצורינו ולא יבזו אותנו לסוקלנו באבנים דרך בזיון{{הערה|כמו שמצינו בשמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל ויסקל, קילל דוד וסיקל בעפר דרך בזיון.}}. וכ"פ עוד להלן מזה {{ממ|[[רשב"ם/בראשית/מו#לד|בראשית מו לד]]}}. :וכעין זה כתב האבן עזרא {{ממ|[[אבן עזרא/בראשית/מו#לד|שם]]}} כי בימים ההם לא היו המצרים אוכלים בשר ולא יעזבו אדם שיזבח צאן, כאשר יעשו היום אנשי הודו. ומי שהוא רועה צאן תועבה היא שהוא שותה החלב ואנשי הודו לא יאכלו ולא ישתו כל אשר יצא מחי מרגיש עד היום הזה. :וכ"כ בדעת זקנים {{ממ|שם}} שהצאן היה דבר מאוס לאכילה כמו שמאוסים העזים לאכילה בהרבה מקומות.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף