עריכת הדף "
סדר משנה/שבת/יב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''ואם נתכוון לצרף חייב וכו' ומכבין אותו במים וכו'.''' עכ"ל. ראיתי לבאר פה בס"ד דברי רש"י ז"ל ביומא דף ל"ד ע"ב בד"ה בכל התורה וכו' שכתב וז"ל בכל התורה באיסורא דאוריי' וכו' ואין שבות במקדש לא גרסינן דהא תלא טעמא באין מתכוין עכ"ל רש"י ז"ל. הנה מבואר מזה דרש"י ז"ל סובר כיון דצירוף אינו איסור אלא מדרבנן ממילא כשאינו מתכוין הוא היתר גמור אפילו במדינה. ואין צורך להתירו במקדש מטעם דאין שבות במקדש ולפיכך מחק רש"י ז"ל הגירסא הישנה דגרס ואין שבות במקדש וכאמור. ''' אמנם ''' התוס' שם בד"ה הנ"מ באיסורא דאוריי' וכו' הרבו להקשות על שיטתו של רש"י ז"ל הנ"ל ואם כי הם בעצמם ובכבודם תירצו לכל הקושיות שהקשו. אבל התירוץ הוא דחוק והדברים עומדים צפופים. ולפיכך הקשו התוס' שם לבסוף מה הכריחו לרש"י ז"ל ומה הגיע אליו ליכנס בפרצה דחוקה הלזו ולמחוק הגי' הישנה. ומה ראה על ככה שלא לפרש דאפי' דבר שאינו אסור אלא מדרבנן אפי' בשאינו מתכוון ג"כ אסור הא מיהא מדרבנן. ולזה שפיר הוצרך הגמ' התם לומר הטעם דהתירוהו שם לצירוף הואיל ואין שבות במקדש. אבל לולי שהיה מותר שבות במקדש באמת היה אסור להטיל במקוה עששית של ברזל אעפ"י שאינו מתכוין לצרף והצירוף אינו אסור אלא מדרבנן. וכן במדינה באמת הוא אסור להטיל בתוך המקוה עששית של ברזל חמים אעפ"י שאינו מתכוון לצרף והצירוף אינו אסור אלא מדרבנן יע"ש בתוספות. ''' וחלקי ''' אמרה נפשי בס"ד דרש"י ז"ל לשיטתיה שפיר הוכרח לדחוק כן ולמחוק הגי' הישנה. והוא דהא רש"י ז"ל פי' בשבת דף מ"א ע"ב בד"ה והלא מצרף וכו' דאיסור צירוף הוא משום מלאכת מכה בפטיש יע"ש ברש"י. וכ"כ הרה"מ ז"ל משמו פה לעיל הל' א' בד"ה המחמם את הברזל וכו' ורש"י ז"ל בעצמו כ' בשבת דף מ"ב ע"א בד"ה גחלת של מתכת וכו' דאף בגחלת של מתכת דליכא איסור דאוריי' משום מלאכת כבוי. אבל הא מיהא איסור כיבוי דרבנן אית ביה יע"ש ברש"י. והנה בערובין דף ל"ה ע"א אמרי' בגמ' וז"ל אביי ורבא דאמרי תרווייהו במנעול קטיר במתנא עסקינן וכו' יע"ש הסוגיא באריכות. ופירש"י ז"ל שם בד"ה ובעי סכינא למיפסקא וכו' דאם היה יכול למיפסקא ביד ולא היה צריך לטלטל הסכין. או דלא היה סבור כר' נחמיה. ממילא לא היה כאן נמצא וכאן היה אלא רק משום שבות הואיל ומיחזא כאלו סותר אהלא. לא הוינן אסרינן בין השמשות למיפסקא דהא לא גזרינן על השבות בין השמשות יע"ש ברש"י. והתוס' שם בד"ה בעי סכינא וכו' הקשו על רש"י ז"ל. דהא אף דסובר כר' נחמיה וגם בעי סכינא למיפסקא מה יושיענו זה במה בכך. דהא עדיין בכל זה אינו אלא רק איסור שבות. והרי לא גזרו על שבות בין השמשות יע"ש בתוס' דמכח קושיא זו פירשו הם פי' אחר בההוא סוגיא דהתם והנה חלילה וחלילה למאור עינינו רש"י ז"ל שיטעה בחמורי חמורות אף כי הס מלהזכיר שיטעה בפשוטי פשוטות כאלה. אבל כבר בא החכם הגדול רבינו עובדיה מברטנורא ז"ל שם סוף משנה ג' ותי' לקו' התוס' האמורה בצחות לשונו הזהב. והוא דרש"י ז"ל סובר דדוקא שבות אחד הוא דהתירו בבין השמשות. אבל שני שבותין בבת אחת לא התירו החכמים אפי' בבין השמשות יע"ש בפי' הרע"ב ז"ל. ''' והמורם ''' מזה זאת התרומה דמפורש יוצא מפי רבינו עובדיה ז"ל דרש"י ז"ל סובר דאביי הוא דסבירא ליה דשני שבותין בבת אחת חמירי שאין מתירין אותן בבין השמשות. וכבר הוכחתי בס"ד לקמן בהלכות עבודת יום הכפורים פרק ראשון הלכה ב' בד"ה הכל עשוי בכה"ג נשוי וכו' ויותר מזה כתבתי בס"ד באריכות לקמן בהלכות קרבן פסח פרק ראשון הלכה ו' בד"ה ובעל הזבח נוטל את הפסח וכו' דדין זה של לא גזרו על שבות בין השמשות ודין זה דאין שבות במקדש במאזנים ישאו יחד שקולים הם. דאליבא שיטתו של רש"י ז"ל הנ"ל אליבא דאביי (והוא הדין נמי אליבא דרבא דהא תרווייהו אמרי להך שינויא במנעול קטיר במתנא וכו' וכאמור לעיל). הא דאמרינן דאין שבות במקדש היינו דוקא כשאין כאן אלא שבות אחד אבל שני שבותין בבת אחת אפילו במקדש ה' גם כן אסור. זיל גמור משם. ''' ומעתה ''' הנה כי כן. הכא ביומא שם דקאי רש"י ז"ל אליבא דאביי. דהא אביי הוא דקמשני התם צירוף דרבנן וכו' יע"ש בסוגיא. ממילא לדידיה לשיטתו שפיר הוכיח רש"י ז"ל דעל כרחין צריכין לומר דאביי סבירא ליה דליכא אפילו איסור דרבנן בהך צירוף הואיל ואינו מתכוון גם כן ולא גרסינן אין שבות במקדש דאפילו במדינה נמי מותר וכאמור לעיל. דאם נאמר דאף באיסור דרבנן איכא איסור אפילו כשאינו מתכוון רק מה שהתירו התם להטיל בתך המקוה עששית של ברזל הוא מטעם דאמרינן דאין שבות במקדש וכפי מה שהוא הגירסא הישנה בגמרא התם. תקשה דהא הכא איכא שתי שבותים בבת אחת לרש"י ז"ל לשיטתו הנ"ל. השבות האחד. הוא השבות של איסור כיבוי. והשבות השני. אשר ישנו פה הוא השבות דצירוף שהוא אסור מדרבנן משום מלאכת מכה בפטיש. והרי לרש"י ז"ל לשיטתיה אליבא דאביי לשיטתיה הא לא שרינן שני שבותים בבת אחת אפילו במקדש ה' וכדבר האמור לעיל בס"ד. אלא ודאי צריכין לומר (כך הכריח רש"י ז"ל מזה) דאביי הוא דסבירא דאפילו במתכוון גופא לא היה עושה בזה אלא רק איסור דרבנן ממילא בשאינו מתכוון לא גזרו חכמים לאסרו. והנה כי כן אין כאן שום איסור כלל. לא משום איסור צירוף שהוא משום מלאכת מכה בפטיש. ולא משום איסור מכבה אפילו מדרבנן וכיון שאין כאן שום איסור כלל אפילו מדרבנן ממילא נמי דלא בלבד שהוא מותר לעשותו. במקדש אלא דאף במדינה גם כן מותר לעשותו. ושוב אי אפשר לגרוס כהגירסא הישנה דגרס אין שבות במקדש וכדברי רש"י ז"ל הנ"ל ודוק היטב. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף