עריכת הדף "
מעשה רקח/ציצית/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''כיצד צובעים וכו'.''' סדר הצביעה שכתב רבינו מבוארת שם בגמרא דף מ"ב זולת הסדר שכתב רבינו עד כדי שיקלוט את העין שלא נמצא שם ומרן הקדוש כתב שזה כתב מדעתו שזה הוא דרך הצבעים. '''דם חלזון.''' שם דף מ"ד ת"ר חלזון זה גופו דומה לים וברייתו דומה לדג ועולה אחת לשבעים שנה ובדמו צובעים תכלת לפיכך דמיו יקרים ופי' רש"י גופו מראה גופו תבנית דיוקנו ועולה מן הארץ לפי שאינו עולה אלא אחד לשבעים שנה ע"כ ולכאורא משמע מדבריו שאינו מין דג שהרי כתב ועולה מן הארץ וכו' וכן יש לכוין לשון הברייתא דקתני וברייתו דומה לדג דמשמע שאינו דג אלא ברייתו כגוף הדג ולפיכך פי' ז"ל שאינו מן הים וא"כ פליג על רבינו שכתב שהוא דג ממש וכו' וכדברי רש"י משמע קצת בפ' במה מדליקין דף כ"ו יוגבים אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה ופי' רש"י שם וליוגבים לשון יקבים שעוצרין ופוצעין את החלזון להוציא דמו וכו' סולמא דצור מעלה הר וקצרה המסילה וגבוהה וכו' ע"כ האמנם בפ' חלק דף צ"א גבי ההוא מינא דא"ל לרבי [אמי] אמריתו דשכבי חיי הא הוו עפרא ועפרא מי קא חיי א"ל וכו' עלה להר וראה שהיום אין בו אלא חלזון אחד ולמחר שהגשמים יורדין מתמלא כולו חלזונות ופי' רש"י שם חלזון תולעת שיוצא מן הים אחת לשבעים שנה וצובעים בדמו תכלת ולכתחילה אינו נראה בכל ההר אלא חלזון אחד וכו' ונראה למורי שביצי חלזון ראשון משריצין כולן אלמא יש בידו לחיות לפי שעה ע"כ ומפירושו זה משמע שהוא עולה מן הים על ההרים שהרי בגמ' אמרו להדיא שהוא נמצא בהר והוא ז"ל פירש שיוצא מן הים וכו' דלולא פירושו ז"ל היינו מפרשים שהוא מין תולעת שגדל בהרים אכן רש"י ז"ל לשטתיה אזיל שפירש להדיא במגילה דף ו' על פסוק ושפוני טמוני חול שאמרו שם בגמרא אמר זבולון לפני הקב"ה לאחי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות לאחי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות א"ל כולן צריכין לך ע"י חלזון שנאמר ושפוני טמוני חול וכו' ופי' רש"י שהוא עולה מן הים על ההרים וכן משמעות הגמרא שהרי בשביל זה נתן לזבולון הרים וימים וא"כ אין כאן סתירה לדברי רש"י שכתב בסוגיין שהוא עולה מן הארץ דכוונתו שמשם צדין אותה אמנם תחילת ברייתו אינה אלא מן הים ומסכים לדברי רבינו שכתב שהוא מין דג וכו' וכן משמע להדיא מדברי התוס' פרק כלל גדול דף ע"ה ד"ה הצד חלזון וכו' ואיתיה נמי בילקוט פרשת וזאת הברכה. ומ"ש רבינו שדומה עינו לעין התכלת מצאתי בהרמב"ם כתיבת יד לעין הים ובאמת כן הוא בגמ' ועכ"ז אין נראה לשבש הנוסחא שלפנינו ודו"ק.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף