עריכת הדף "
מזרחי/בראשית/כג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''ארבע על שם ד' ענקים ד"א על שם ד' זוגות. ''' בבראשית רבה אבל לא על שם ד' צדיקים שדרו בה כמו שאמרו בבראשית רבה מפני שאין העיר מתייחסת רק למושליה שהם הד' ענקים או לרשמים הנמצאים בה שהם ציוני הד' זוגות הקבורים שם אבל לא לצדיקים שדרו בה שכבר הלכו לדרכם ולא נשאר להם רושם בעיר כלל. אך קשה דמהכא משמע דשם ארבע מורה על המספר ואלו מקרא דושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים ומקרא דקרית ארבע אבי הענק משמע דשם ארבע שם אדם הוא ולא שם המספר ואעפ"י שכתוב ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע בה"א הידיעה שמור' שהוא שם תואר מתואר בשם מספר הארבע כי שם העצם לא תבא עליו ה"א הידיעה בשום מקום מכל מקום אין העיר נקראת על שם המספר וליכא למימר דעל שם ארבע ענקים ועל שם ארבע זוגות דקאמר שב אל האדם המתואר בשם הארבע ולא על העיר דהא בבראשית רבה אמר בהדיא ד' שמות נקראו לה אשכול וממרא קרית הארבע וחברון ולמה נקרא שמה קרית ארבע שדרו בה ארבעה צדיקים ענר אשכל וממרא ואברהם ונקברו בה ארבע אמהות חוה שרה רבקה ולאה ועל שם בעליה שהם ארבע ענק ושלשה בניו. ושמא יש לומר שמושל העיר ההיא נקרא על שם ארבע על שם עירו ושני שמות של ארבע יש כאן האחד שם העיר והוא הנקרא קרית ארבע שפירושו העיר של ארבע זוגות או של ארבע ענקים והאחר שם מושל העיר ההיא. אבל לא ידעתי מי הכריחם לכל זה כי אחר שמצאנו שנקרא מושל העיר ההיא ארבע היה ראוי לומר שפירוש קרית ארבע קרית האדם הנקרא ארבע ויפרשו למה נקרא שמו ארבע לא למה נקרא שם העיר ארבע. ושמא יש לומר שמפני שמצאו הטעם לקרות העיר בשם ארבע ולא לקריאת אדון העיר בשם ארבע הוכרחו לומר שהעיר נקראת בשם ארבע על שם ארבע זוגות וארבע ענקים ומושל העיר גם כן נקרא ארבע על שם עירו: '''מבאר שבע. ''' כי קודם זה וישב אברהם בבאר שבע ואף על פי שאותה ישיבה לא ישיבה ממש היתה כדפרש"י לעיל אלא לפי שעה בחזרתו מהר המוריה והיה לו לומר ויבא אברהם מהר המוריה שהוא עיקר הביאה מכל מקום כיון שאמר הכתוב סתם ויבא ולא פירש מהיכן בא צריך לומר שסמך על המקום הנזכר למעלה והיינו מהר המוריה שאמרו ז"ל לא כמו שפי' הרמב"ן ז"ל שהכונה בדברי הרב לומר שהלך שם ביום לצרכו ושמע במיתת שרה ובא משם לספוד לה ולבכות' שבזה יהיה פי' הרב חולק עם מאמר רבותינו ז"ל שאמרו מהיכן בא מהר המוריה שהרי וישב אברהם בבאר שבע אחר וישב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדיו יכחיש זה: '''ונסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק. ''' י"מ פרשת עקידה לפרשת מיתת שרה ואין בשורת רבקה מפסקת מפני שמפירוש אחרי הדברים האלה אחר הרהורי הדברי' שהיה מהרהר בשובו מהר המוריה משמע שגם הבשורה בשובו מהעקידה היתה והכל אחד ואין זה נכון דהא ק"ל כמ"ד כל מקום שנא' אחרי מופלג כמו שפרש"י בכמה מקומות ואם כן עכ"ל דהכי קאמר אחר זמן רב שעבר מעת הרהורי הדברי' ההם נתבשר בבשורת רבקה וליכא למימ' כיון דמקרא דויבא אברהם לספוד לשרה שהוא מבאר שבע דהיינו מהר המוריה משמע שגם הבשורה בבואו מהר המוריה היתה עכ"ל דהא דכתיב אחרי דמשמע מופלג אינו אלא אחר יום או יומים אחר הרהורי הדברים ההם דא"כ כיון דסמיכות הפרשיות אינה מפורשת אלא מקרא דויבא היאך הניח העיקר ותפש הטפל היה לו לומר ויבא מלמד שבאותו פרק שחזר מהר המוריה מתה שרה לפי שע"י בשורת העקידה כו' פרחה רוחה א"ת משום דמויבא אין ראי' גמור' דדילמ' עמד שם בבאר שבע כמה שני' וכששמע שמת' שרה בא לספדה אי הכי סמיכות פרשת מיתת שרה לפרשת העקידה נמי אין ללמוד ממנה מאחר שפרשת הבשורה שהיתה אחר זמן רב כדמשמע מאחרי מפסקת ביניהן. לפיכך צ"ל דלאו בסמיכות הפרשיות קמיירי אלא בסמיכות זמניי דאם לא כן מאי לפי שע"י בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה פרתה רוחה דקאמר דילמא מפני שבו בפרק מתה הלכך עכ"ל דבסמיכות זמניי קמיירי והשתא אתיא שפיר הא דכתב רש"י ויבא אברהם מבאר שבע לספוד לשרה ולבכותה ונסמכה מיתת שרה משמע דמקרא דויבא לספוד למד שנסמכה מיתתה לעקידת יצחק ואלו היה סמיכות פרשיות למה הוצרך להוציאו מן המקרא הזה ולמה לא פירש אותה בתחלת הפרשה כמנהגו אבל המתין עד שיפרש קרא דויבא שהוא מבאר שבע אלא עכ"ל שזה הסמיכות סמיכות זמניי הוא שזה אינו מובן אלא מקרא דויבא לספוד דמשמע שבבואו משם שמע מיתתה ובא לספד' וכן משמע נמי מלישנא דונסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק דקאמר שלא אמ' ונסמכה פרשת מיתת שרה לפרשת עקידת יצחק דומיא דפרשת מרים לפרשת מרגלים ולכן מה שפירש הרמב"ן ז"ל את דברי הרב במה שאמ' ויבא מבאר שבע שכונת הרב בזה שהלך שם ביום לצרכו ושמע במיתת שרה ובא משם לספוד לה ולבכותה וטען עליו ואמר ולשון רבותינו מהר המוריה בא וכן הוא לפי המדרש שכתב הרב ששמעה בעקידה ופרחה נשמתה אינה טענה אלא לפי מחשבתו שחשב שפירוש דברי הרב הוא שהלך שם ביו' לצרכו אחר שחזר מהר המוריה ובא בחברון אבל לפי מה שפי' אנחנו את דברי הרב יהיו דברי הרב כדברי רז"ל ממש וא"ת אכתי מה ראיה יש לרז"ל לומר דמדנסמכה מיתת שרה לעקיד' יצחק למדנו שע"י בשורת העקידה מתה שרה דילמא מפני שאז הגיע זמנה. יש לומר קבלה היתה בידם שסמיכות מיתתה לעקידה היתה מפני שע"י בשורת העקידה מתה ולא מהסמיכות הזמניי למדו זה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף