עריכת הדף "
דרישה/חושן משפט/שצא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == היתה מהלכת בר"ה כו' וכן כל כיוצא בזה כו' בב"ק ד"כ אמר אילפא בהמה בר"ה ופשטה צוארה ואכלה מע"ג חברתה חייב מ"ט גבי חברתה כחצר הניזק דמי לימא מסייע ליה היתה קופתו מופשלת לאחוריו ופשטה צוארה ואכלה ממנו חייבת כדאמר רבא בקופצת והיכא איתמר דרבא אהא דאמר ר' אושעיא בהמה בר"ה הלכה ואכלה פטורה עמדה ואכלה חייבת מ"ש הלכה דאורחא הוא עמדה נמי אורחא הוא אמר רבא בקופצת עכ"ל סוגיית הגמרא דלשם ובתר הכי בדף כ"א ע"ב אהא דקאמר תלמודא שם לימא מחזרת תנאי היא דתניא אכלה מתוך הרחבה משלמת מה שהזיקה דברי ר"מ ור' יודא ר' יוסי ור"א אומרים אין דרכה לאכול אלא להלוך כו' עד דמסיק וקאמר אלא דאילפא ודר' אושעיא איכא בינייהו דהני תנאי ופירש"י דאילפא דאמר לעיל בהמה שפשטה צווארה ואכלה מע"ג חברתה חייב ודר' אושעיא דאמר בהמה הקופצת ואכלה מתוך הקופה חייב א"ב דר"א ור"י ס"ל מתוך הרחבה לעולם פטור אלא לפי מה שנהנית אפילו בדאילפא ודר' אושעיא ואתא ר' יוסי למימר אין דרכה לפשוט צווארה על חברתה ואין דרכה לקפוץ מדרך ולאכול אלא להלוך ואית ליה דאילפא ודר' אושעיא עכ"ל רש"י והנה מוכח מל' רש"י דס"ל דאילפא לא איירי בקפיצה דהרי כתב ושינה ושילש בדברי אילפא בפשטה צווארה ובדר' אושעיא קפיצה וכ"כ התוס' בהדיא שם ע"ש וכן משמע פשטא דסוגיא הנ"ל דאמ"ש לימא מסייע ליה היתה קופצת כו' קאמר כדאמר רבא בקופצת ה"נ בקופצת משמע דהברייתא איירי בקופצת דומיא דההוא דר"א ולא ההיא דאילפא (דמש"ה קאמר דאין סיוע מהברייתא דאילפא קמ"ל אע"ג שאינה קופצת חייב) וכ"כ בעל המאור והמ"מ פ"ב מהל' נ"מ אלא שמחולק בעל המאור עם המ"מ דמהמ"מ משמע ומוכח דס"ל דפליג ההיא דאילפא עם ההיא דר"א שאילפא מחייב אפילו בלא קופצת ואין הלכה כמותו אלא כר"א דס"ל דבמהלכת אינה חייבת וה"ה בעמדה אא"כ היא קופצת וז"ש המ"מ שם אדברי הרמב"ם ז"ל בהמה המהלכת בר"ה כו' פלוגתא דאילפא ור"א (בס"א ור' יוחנן וט"ס הוא ובדפוס קטן במיימוני נדפס ר"א) ופסק שם כר"א וכתירוצא דרבא בקפיצה וכן דעת ההלכות עכ"ל המ"מ ונתבאר מדבריו דס"ל דפליגי אהדדי וכדבריו כתב ג"כ הרמב"ן בספר מלחמות שלו בתוספת ביאור (בשיטת פי' הרי"ף ז"ל ע"ש) ומדבריו נלמד דשם נתבאר ג"כ מ"ש המ"מ ופסק שם כר"א ע"ש וגם מדברי בעל המאור שאעתיק לשונו בסמוך משמע דהבין דברי הרי"ף דפליגי אהדדי אבל הוא כתב עליו ז"ל מה שפסק לא מסתבר אלא ע"ג חברתה חייב בין שקפצה בין שעמדה והיינו דאילפא בר"ה ובלא ע"ג חברתה חייב ח"נ בקופצת והיינו דר"א ול"פ אהדדי עכ"ל ומדמסיים וכתב ולא פליגי אהדדי משמע דה"ק ולא כהרי"ף דס"ל דפליגי אהדדי דאי בא לומר דלפירושו אף שאילפא מיירי בלא קפיצה מ"מ לא פליג אדר' אושעיא ומשום דשאני בין ע"ג חברתה דכחצר הניזק הוא מאי קמ"ל בזה הא זה כבר כתבו בעל המאור ואי בא לכתוב שניהם הול"ל ג"כ למה לא פליגי וק"ל הרי לך שני הדעות דשניהן ס"ל דאילפא איירי בלא קופצת אלא שמחולקים בזה שהמ"מ וסיעתיה ס"ל (דל"פ) [דפליגי] אהדדי ולית הלכתא כאילפא ואינו חייב אפילו אוכלת מע"ג חברתה כ"א באוכלת מעליה ע"י קפיצה ובעל המאור וסייעתו ס"ל דלא פליגי אהדדי אלא גם ר"א מודה דבאוכלת מע"ג חברתה חייב בלא קפיצה עוד יש חילוק ביניהן דבעל המאור כתב דלא מחייב ר"א בקופצת בר"ה כ"א בח"נ משום דמחשבן ליה כשינוי ואילו להמ"מ מבואר דמחייב ר"א (אפ"ה) [אפילו] בר"ה בנ"ש וכבר האריך הרמב"ן בספר מלחמות שלו לדחות דברי בעל המאור בזה ע"ש ושבהדיא כתב שהירושלמי כתב שחייב בנ"ש וכ"כ נ"י בשם רשב"א והר"א וריטב"א ע"ש ועוד יש בו דעה שלישית והוא דעת הרא"ש שמפרש דברי הרי"ף איך דס"ל דאילפא אינו מחייב באוכל מע"ג חברתה כ"א באוכל ממנה ע"י קפיצה וזולת זה לא מיקרי ע"ג חצר הניזק וה"ט דכל היכא דיכולה בהמה לאכול כדרכה דרך הילוכה בלא קפיצה אין לאדם רשות להניח שם פירותיו והוה ר"ה ופטורה אבל היכא דאין יכולה לאכול אלא בקפיצה יש לו רשות להניח פירותיו ומיקרי חצר הניזק וכתב עוד הרא"ש לפרש הסוגיא הנ"ל ע"ש וע"ש עוד שכתב תחלה דעת בעל המאור הנ"ל וכתב שנראה לכאורה כוותיה ודחה דבריו וכתב שהעיקר כדברי הרי"ף ומטעם הנ"ל הרי לפניך ג' דעות בפי' סוגיא הנ"ל ומה שהביא הרא"ש ראיה מדבריו מלקמן דאמר דאילפא ודר"א א"ב כבר נתבאר דרש"י לא ס"ל כהרא"ש ופירשו אליביה ועיין בדברי הרמב"ן בספר מלחמות מ"ש מזה ומלשון רש"י שהבאתי לעיל שכתב אההיא דאילפא ור"א א"ב ז"ל ודר"א דאמר בהמה הקופצת ואוכלת מתוך הקופה חייבת עכ"ל מוכח מלשונו דאף דס"ל דאילפא איירי בלא קפיצה וכנ"ל מ"מ הברייתא דקתני היתה אוכלת מתוך קופתו מיירי בקופצת אע"ג דהקופה היא ע"ג דאדם וס"ל דר"א סתמא קתני בהמה בר"ה עומדת (ופי' קפצה) ואכלה חייב ומיירי בכל ענין הן שהפירות הן בר"ה במקום גבוה הן שמונחים בקופתו שע"ג חבירו ואינו חייב [כ"א] בקופצת ול"ד לע"ג חברתה דמחייב אילפא אפילו בלא קפצה וכ"כ הריטב"א בהדיא (והביא ב"י לשונו בענין זה) ז"ל וקופצת דקאמר ר"ל שקופצת ע"ג שהקופה מופשלת לאחוריו וכן בקופצת ע"ג איצטבא שבר"ה כו' וכן משמע מלשון הסוגיא הנ"ל דמוקי להברייתא כר"א דמיירי בקופצת וכן משמע נמי מדברי המ"מ ובעל המאור וכדמפרש הרא"ש דבריו ע"ש ומש"ה לא הזכירו המ"מ ובעל המאור בדבריהן כ"א דברי אילפא ודר"א משום דס"ל פשוט שהברייתא דהיתה קופתו מופשלת כו' מתפרשה כדברי ר"א וזהו דלא כדעת הרמ"ה שהביא רבינו כאן דס"ל דכשאוכלתו מקופתו של חבירו חייב אפילו בלא קפיצה ומשווהו לאכלה ע"ג חברתה גם במ"ש הרמ"ה אם קפצה משלם כל מה שהזיקה הוא דלא כדעת הרז"ה וסייעתו דס"ל דהקפיצה מיחשב לשינוי ואינו חייב עליו כ"א ח"נ ודוחק לומר דמ"ש הרז"ה דמשלם ח"נ לא כ"כ כ"א אשור תם אבל מועד משלם נ"ש והרמ"ה ממועד איירי וא"כ תימה על הב"י שכתב שדעת הרמ"ה שהביא רבינו היא כדעת הרז"ה וז"א כאשר הוכחתי דמחולקים בתרתי וגם כתב שם הב"י שהרשב"א ס"ל כוותייהו והב"י בעצמו הביא לשון הרשב"א לפני זה ומבואר שם דמשוה אוכלת מתוך הקופה לאוכלת מאצטבא מר"ה דהיינו דברי ר"א אבל אין להקשות מהא דמזכיר הרשב"א בהדייהו ג"כ כשהמשאוי ע"ג בהמתו די"ל דמסיק שם בטעמא משום דמיחשב נמי כשאוכלת משם לחצר הניזק וכל חד לפי סברתו וק"ל וגם יש קצת תמיה על רבינו שהעתיק לשון הרא"ש והשמיט ממנו מ"ש בעל המאור והביא דעת הרמ"ה וכתב שאין דעת הרא"ש אביו מסכמת עמו הו"ל למכתב גם דעת המאור ולכתוב עליו כן ועוד יש לתמוה על הב"י שתמה על המ"מ הנ"ל שכתב לבאר דברי הרמב"ם דאילפא פליג עם ר"א ושכן דעת ההלכות וכתב שהוא רחוק בעיניו שהרי הרי"ף הביא גם לדאילפא ושהוא פשוט דאילפא איירי דוקא בקפיצה והרי נתבאר שרוב הפוסקים מפרשים פירשו לדאילפא שמיירי בלא קפיצה וגם הרמב"ן שממליץ ומפרש לדברי הרי"ף בכל מקום פירש כן לדברי הרי"ף ע"ש אלא שכתב שם עוד די"ל דלא פליג ע"ש וכיון דרי"ף שהביא גם לדאילפא מתפרש כן מכ"ש שיש לפרש בדברי הרמב"ם ואין הכרע לדבריו דלא ס"ל הכי וגם מה שמתמה על המ"מ וכתב הלא הרמב"ם לא חילק בין עמד למהלך ור"א מחלק בהן (וס"ל לב"י דרבא דמוקי לדר"א דמיירי בקופצת ר"ל כל דבריו מיירי בקופצת ושקאמר דכשהיא הולכת ואוכלת פטור אף שקפצה א"ל שעמדה ואז חייב ע"י קפיצה) וקשה מנ"ל לפרש כן ולהקשות על המ"מ הלא הב"י בעצמו כתב אח"כ לפי שיטתו דמ"ש רבא בקופצת ר"ל מ"ש רבא עומדת חייב פירושו כן ושאין חילוק בקופצת בין עומדת ומהלכת וא"כ להמ"מ ג"כ נאמר כן ומ"ש הב"י דלהרמב"ם אפילו יכולה לאכול מע"ג חברתה בלא קפיצה מ"מ כל שקופצת חייב דמיקרי חצר הניזק ונסתייע לפירושו מהנ"י אמת שכן משמע מדברי הנ"י אבל מדברי הרמב"ם אין הכרע גם י"ל דהרמב"ם ס"ל כמו שפירש הרא"ש לדברי הרי"ף דגם אילפא איירי בקופצת וכן י"ל נמי לדברי הרמב"ם דמיירי דוקא בשאינה יכולה ליטלם ממנו בלא קפיצה ודוק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף