עריכת הדף "
דרישה/חושן משפט/קמז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''ואצ"ל עשאה סימן כו'.''' כבר כתבתי בפרישה שזהו לשון סיפא דהמשנה הנ"ל ושם בגמרא אמר אביי ל"ש אלא לאחר אבל לעצמו לא אבד זכותו דאמר אי לא דעבדי ליה הכי לא הוה מזבין ניהלי (זו גירסת רש"י) מאי אית לך למימר הו"ל למסור מודעא חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה ע"כ ופירש"י לאחר שלא מכרו המחזיק לראובן זה העורר עליה אלא לאיש אחר היה מוכר שדה מצד זו ומצר לו זה במצרי השדה כו' אבל עשאה המחזיק בה סי' לעצמו של ראובן זה המערער ליה ולא מיחה ראובן. אי לאו דעבדי. אם לא שתקתי לא היה מוכר לי קרקע זו ע"כ. והתוס' כתבו שם ז"ל עשאה סימן לאחר מתוך הלשון משמע דאעורר קאי כגון שמכר המערער אחד משדותיו לאחר ועשאה סימן בשם המחזיק ובגמרא ה"פ אבל לעצמו כלומר אם מכר מערער אחד משדותיו להמחזיק לאו הודאה היא דאי לאו דעביד הכי לא היה המחזיק קונה השדה ממני ואני הייתי צריך למעות. ולא גרסי' מזבין אלא זבין עכ"ל. וצ"ל דמ"ש התוס' מתוך הלשון משמע כו' ר"ל דל' עשאה סתם משמע דאעורר הנזכר בריש המתניתין קאי ועוד דאי אמחזיק קאי א"כ צ"ל דהמערער חתם עליה בעד וא"כ יש קיצור בלשון המשנה. ולרש"י צ"ל דס"ל דהסיפא קאי ארישא דמתניתין הנ"ל דכתב בה העורר על השדה והוא חתום עליה עד והוא קצת דוחק וק"ל. ומ"ש לא היה המחזיק קונה כו' ה"ט שזה המחזיק סובר שהוא בעל המיצר לשדה זו ולהכי רצה לקנותה והרבה בדמים ואם לא היה המערער שותק היה נפסד הרבה וכ"כ נ"י והמ"מ וגם הרא"ש כתב הגירסא זבין ניהלי וכגי' התוס' משמע דס"ל כפירושם. וכתב עוד ירושלמי לא סוף דבר שעשאה העורר סימן לאחר אלא אפילו עשאה אחר לאחר והעורר חתם איבד זכותו עכ"ל. הרי שכתב בהדיא עשאה העורר סימן דלא כרש"י וכן הרי"ף הביא ירושלמי זה בנוסחא זו. ואף שכתב שם לפני זה אי לאו דעביד הכי לא הוה מזבין ליה דהיינו כגיר' רש"י ע"כ חדא מינייהו ט"ס הוא ועדיפא לן למימר דס"ל כתוס' ורא"ש ונגיה ונמחוק מ"ם של "מזבין וכ"כ נ"י שם שגירסת רי"ף לא היה זבין כו'. הכלל העולה מדברינו דבפירוש דמתניתין דברי תוס' עיקר ולהכי הקדים רבינו פירושם ואח"כ כתב או שמכר המחזיק כו' דהיינו פירש"י. ואחר כך כתב אפילו אם אחר כו' דהיינו מימרא דירושלמי דלדינא שלשתו אמת נינהו. ומ"ש אח"כ וכן נמי הדין עם המחזיק כו' נראה שלמד רבינו דינו דמחזיק במכ"ש ממערער דאי במערער דאפשר ליה למטען דמה שכתבו ע"ש המחזיק לפי שהיתה עתה מפורסמת לו ובני אדם סוברים שהוא שלו והמנהג לסיים הקרקעות בשם בעלים המפורסמים (כמ"ש לקמן בשם הריטב"א) ואפ"ה אבד זכותו מחזיק דלית ליה אמחלא זו שהרי היתה בידו לעת ההיא. והיתה נקראת ע"ש כ"ש דאבד זכותו. מיהו מדכ"ר וכן נמי הדין עם המחזיק ולא כתב וכ"ש אם המחזיק כו' נראה דס"ל דשקולים הם ופירוש לשון המשנה דעשאה סימן לאחר אשניהן. וע"י הצעת דברים הללו תעמוד על דברי הב"י ותראה כי יש ט"ס בהנוסחא שלפנינו והדברים מהופכים וכצ"ל ורש"י פי' אם מכר המחזיק לאחר והמערער חתום עליה בעד וכתב הר"ן ששני כו' עד אמת וכתב בירושלמי וכתבו הרי"ף וכן כתבוהו הרא"ש ולא סוף דבר כו' עד ולמד רבינו במכ"ש אם עשאה המחזיק כו' איבד התחזק בה זכותו ודע כו' ודוק. ועיין בב"י מ"ש למה השמיט רבינו מימרא דאביי [קצת מנהו בב"ח] ודברי התוספות הנ"ל הואיל ואתו לידן נימא בהו מילתא כי שם בסוף הדיבור כתבו ז"ל ובירושלמי משמע כרש"י שכתב ולא סוף דבר שעשאו העורר סימן לאחר אלא אפילו עשאה אחר לאחר והעורר חתם עלה בעד אבד זכותו עכ"ל. והנה הדברים תמוהים שהרי הוא להדיא בהפוך פי' רש"י ונראה למחוק תיבת "העורר וכן הוא בהדיא בירושלמי לא סוף דבר עשאה סימן לאחר וכן הביא הר"ן הגירסא והשתא הוי שפיר ראיה לרש"י דלדידיה מתיישב הל' בטוב וה"ק ל"ד עשאה המוחזק סימן לאחר וחתם המערער דאבד זכותו דמדחתם לעיני המוחזק ודאי הודאה גמורה היא אלא אפילו אחר שעשאה סימן לאחר וחתם המערער נמי אבד זכות אבל לפירוש התוספות דעשאה סימן מיירי בלא חתימה אלא שהמערער כתבה סימן לאחר לא שייך לומר לא סוף דבר אלא אפילו כו' דאין הדברים דומין זה לזה דעשאה סימן איירי בלא סתימה ואאר שעשאה כו' איירי כשהמערער חתם כנ"ל ליישב דברי התוספות (ומ"ש הרי"ף והרא"ש בנוסחא דירושלמי לא ס"ד עשאה "העורר כו' הם הגיהו תיבה זו בירושלמי לפי שיטתם דס"ל כפירוש התוספות וק"ל) אבל הר"ן כתב דאדרבה מהירושלמי מוכח דלא כרש"י דאי כדבריו מה לי עשאה המחזיק סימן לאחר מה לי אחר לאחר ולא שייך לומר לא סוף דבר כו' דפשיטותא הוא אבל לפי' התוס' דמתני' מיירי כשהמערער עצמו כתבה סימן לאחר ע"ש המוחזק שייך שפיר לומר לא סוף דבר וקמ"ל דל"מ כשעשאה המערער סימן דאבד זכותו שהרי הודה בפירוש שהוא של המוחזק אלא אפילו עשאה אחר והוא חתם נמי אבד זכותו ומיהו כתב שם דדינו דרש"י אמת ג"כ הוא:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף