עריכת הדף "
תורה תמימה/בראשית/כד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== סג == '''לשוח בשדה.''' תניא, יצחק תיקן תפלת המנחה, שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, אין שיחה אלא תפלה, שנאמר (תהילים ק״ב:א׳) תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו {{תוספת|לו|דריש לשוח מלשון דבור והגה, כמו אשיח בפקודיך (תהילים קי״ט:ע״ח), שיחו בכל נפלאותיו, ועוד הרבה, וזה הוא משום דעיקר המובן משורש שיח מורה רק על דבור או הגיון, ולא מצאנוהו בשום מקום שיהי' מובנו טיול, ולכן בהכרח אין הפירוש כאן כמו שרגילים לפרש – לטייל בשדה, ופירוש חז"ל הוא עומק פשוטו של הלשון ואמתתו. – והנה בע"ז ז' ב' איתא, שואל אדם צרכיו ואח"כ יתפלל, שנאמר תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו, ואין שיחה אלא תפלה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה, ולכאורה הוא פלא, דכאן למד להוראת הלשון לשוח בשדה שהוא ענין תפלה מפסוק ישפוך שיחו ושם למד לבאור הלשון ישפוך שיחו דהוי לשון תפלה מפסוק ויצא יצחק לשוח בשדה. ועיין בתוס' כתבו דכך דרך הדרשות, ולדוגמא, במגילה י"ג א' ויהי אומן את הדסה, אין הדסה אלא צדיקים דכתיב (זכריה א׳:ח׳) והוא עומד בין ההדסים, ובסנהדרין צ"ג א' דריש הפסוק והוא עומד בין ההדסים אין הדסים אלא צדיקים שנאמר ויהי אומן את הדסה, ויש להוסיף עוד, בסוטה י"ג ב' עה"פ דפ' ברכה ולגד אמר ברוך מרחיב גד כי שם חלקת מחוקק ספון, מכאן דמשה נקבר בנחלת בני גד, כלומר משום דמשה נקרא מחוקק, ובב"ב ט"ו א' דריש כי שם חלקת מחוקק ספון, מכאן דמשה נקרא מחוקק, כלומר דסמיך על הדרשא שמשה נקבר בנחלת בני גד, הרי שתי דרשות אלו מלמדות אחת על חברתה. וכן במ"ר ריש פ' ויצא, ויצא יעקב כיון שיצא משם פנה זיוה פנה הודה וכו' וכמו ברות א' ותצא מן המקום אשר היתה שמה, ושם ברות דרשו כזה על הפ' ותצא הנ"ל והביאו ראי' מן ויצא יעקב, כמבואר, וכן בפירש"י ר"פ ויצא ויפגע במקום כמו ופגע ביריחו (יהושע ט״ז:ז׳) ובפסוק ופגע ביריחו כתב כמו ויפגע במקום. – ובעיקר הענין דתפלות אבות תקנום עיין מש"כ לעיל בפ' וירא פ' י"ט כ"ז. – וע' בתוס' פסחים ק"ז א' חקרו ועמלו הרבה לפרש שורש שם תפלת מנחה וטעם שם זה, וכתבו טעמים רחוקים, ולי נראה פשוט, דכמו תפלות שחרית וערבית נקראות על שם מצב תקופת ואויר היום, שחרית – ע"ש שחר, ערבית – ע"ש ערב, כך מנחה נקראת ע"ש אויר היום באותו הזמן, והוא כי השם מנחה יונח על שפלות וירידה, כמו והי' כאשר יניח ידו, וידוע דמשהגיע זמן תפלת המנחה מתחלת השמש להשפל ולירד, ועל שם זה נקראת התפלה, וכמו תפלת שחרית וערבית. וע"ע מענין שם זה בס' אבודרהם.}}. (שם כו ב'). {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{הערות תורה תמימה}} {{שולי הגליון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף