עריכת הדף "
מגן אבות (תשב"ץ)/אבות/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == '''רבי אליעזר אומר.''' השלשה דברים הם הוי שקוד אחד. ודע לפני מי שאתה עמל שנים. ומי הוא בעל בריתך הוא השלישי כן כתב רבינו שלמה ז"ל וגירסתו היא ומי הוא בעל מלאכתך אבל בספר רבינו משה ז"ל כתוב ומי הוא בעל בריתך וכן הוא במשניות וכבר פירשנו בחלק ראשון מזה הספר כי אפיקורוס שם אחד מהיונים שהיה כופר באל ית' ואומר אין אלהים ורז"ל שמשו זה השם לכל מי שהוא כופר באמונתנו בין שיהיה כופר באל ית' בין שיהיה כופר ואומר שהם שני אלוהות והם הנקראים מינים גם כן ואמרו עליהם שהם מן המורידים שמותר להרגם כמו שאמרו בפ' אין מעמידין ושהם יורדים לגיהנם ונדונין שם לדורי דורות כמו שאמרו בסדר עולם ובראשון מראש השנה והכניסו בכלל זה המבזים תלמידי חכמים כמו שאמרו בסנהדרין בפרק אחרון ועשאוהו לשון הפקר וצוה החכם שיהיה שקוד ומתמיד ללמוד תורה כדי שידע להשיב להם לסתור טענותיהם ובימי רבותינו ז"ל היו מצערים אותם המינים בטענותיהם מהפסוקים ועל כן הוצרכו לתקן ברכת המינים בתפלה כמו שנזכר בפ' תפלת השחר והיו צריכים להשיב להם כפי טענותיהם כמו שמצינו בפרק מצות חליצה שהיו טוענים עלינו שאנחנו עם האל ית' כמו החליצה שנפטרה מיבמה משום שנאמר חלץ מהם והוצרכו לומר שלא נאמר חלצו לו וכן בפ' א' מע"ז היו טוענים עלינו ממה שכתוב רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה ע"כ אפקוד עליכם את כל עונותיכם מאן דאית ליה סוסיא בישא ברחמיה מסיק ליה. והוצרכו להשיב משל לאדם שנושה בשני בני אדם מאוהבו נפרע מעט מעט וכן בפ' ראשון מחגיגה היו טוענים עלינו ממה שכתוב ואנכי הסתר אסתיר פני מהם והוצרכו להשיב במה שכתוב ובצל ידי כסיתיך וכן תלמידי ישו היו פוטרים עצמם ממיתה מפני פסוקים וכמו שאמרו מתאי יהרג שנאמר בו מתי אבא ואראה פני אלהים והוצרכו להשיב אין מתי יהרג שנאמר בו מתי ימות ואבד שמו כמו שנזכ' בסנהד' בפ' נגמר הדין וכן לשאר התלמידים וגם רבן גמליאל הוצרך להשיב לאומר כל בי עשרה איכא שכינה הרבה שכינה יש והוא השיב לו דמיון מניצוץ השמש שהוא בכל מקום ואינו אלא אחד כמו שנזכר בסנהדרין פ' אחד דיני ממונות וכן בפ' חלק ובספרי אמר ר' אליעזר בר' יוסי בדבר זה זייפתי ספרי עכו"ם שהיו אומר' אין תחיית המתים מן התורה והשיב להם מהכרת תכרת הנפש ההיא הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא אף הכרת תכרת בעולם הזה עונה בה בעולם הבא וכן הרבה בתלמוד שהיו משיבים למתפקרים בתורה להשיב להם לפי טענותיהם גם אחרי התלמוד הוצרכו הגאונים ז"ל להשיב כנגד טענות הצדוקים המכחישים הקבלה מפני הכרעת הכתובים וגם לסתור דעות חכמי יון אשר לא שמו את לבם לא דעת ולא תבונה להאמין אלא מה שהבינו בדעתם בראיות ממנהגו של עולם ולא חששו לחלוק על התורה האומרת שהעולם נברא אחר שלא היה ואית דין ואית דיין ויש גן עדן לצדיקים וגיהנם לרשעים והם אמרו לא נאמין אלא במה שראו עינינו ולא ראינו לעולם דבר שיהיה חדש אחר שלא היה וראינו צדיק ורע לו רשע וטוב לו ואיה אלהי המשפט ולא שמענו שיש מקום תענוג ולא מקום צער לנשמות והוצרכנו להשיב על דבריהם כי הדברים שלא יבינו דעות החכמים יבינום הנביאים במה שנאצל עליהם מרוח הקדש והם ידעו מפי האל כי העולם נברא אחר שלא היה ומשנה אותו ממנהגו כרצונו כאשר ראו אבותינו בעיניהם הנסים המפורסמים וכי האל ית' נותן לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו ואם הצדיק יש לו יסורין בעולם הזה הם לטוב לו לעולם הבא ואם הרשעים יש להם טובה בעול' הזה הוא מרחמי שמים והנביאים גם כן ידעושהכל מתוקן לסעודה לעולם שכלו ארוך ובטענות האלה יתבטלו דעות המתחכמים מדעתם להאמין דעות נכריות סותרות דברי תורה והנביאים ויש לסמוך על הנביאים בזה שהם כלם בהסכמה אחת הם על דעת זו ואין לפקפק בזה מפני טענות המתחכמים אחריהם מתחלפי הסברות ואין אחד מסכים לחבירו וטענה זו כתב אחד מגדולי פילוסופי ישמעאל להאמין בנביאי ישראל מפי משה רבינו ע"ה וכל זה נכלל באזהרת הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב את אפיקורוס מכאן נהגנו היתר בעצמנו ללמוד החכמות ההם כדי שמדברי עצמם נשיבם לומר להם כי אין להם ראיות לסתור דברי תורה ונביאים ואין זה בכלל מה שאמרו הקורא בספרים החיצוניים אין להם חלק לעולם הבא כי כבר פירשו בגמרא פרק חלק כגון ספרי בן סירא וכן בירושלמי אמרו כגון ספרי בן לענה והם ספרים מלאים תעתועים כהכרת הפנים וכמו ספרי הערב מדברי הימים וכן ספרי מינים שאין בהם חכמה אלא אבוד זמן וכן מה שאסרו ללמוד חכמה יונית כמו שנזכר פרק מרובה ואחרון מסוטה לא אמרו זה על חכמה שהיא על דרך חקירה שכלית אלא על החכמה שהיתה נוהגת באותו זמן לדבר בלשון רמיזה כמו שהוא נראה בראשון מחגיגה ואף חכמה זו מותרת היתה אלא מפני אותו מעשה הנזכר במנחות פרק ר' ישמעאל ועל אותו מעשה אמרו ארור המלמד את בנו חכמה יונית והמגדל חזירים ומה שאמרו בברכות בפ' תפלת השחר מנעו בניכם מן ההגיון אינו חכמת א"ל מנט"ק (אמר אהרן יעללינעק א"ל מנט"ק בלשון ערב הוא חכמת הגיון או לוגיק"ה) כי רש"י ז"ל פי' הגיון שיחה בטלה ובירושלמי פרק במה אשה ר' אבהו בשם ר' יוחנן מותר אדם ללמד את בתו יונית מפני שהוא תכשיט לה שמע שמעון בר בא ואמר בגין דר' אבהו בעי מלפא בנתיה יונית הוא תלי לה בר' יוחנן שמע ר' אבהו ואמר יבא עלי אם לא שמעתי מר' יוחנן אבל הספרים המחוברים על דרכי הראיות אינן בכלל זה והקורא בהם יקבל מהם האמת וישקוד ללמוד להשיב במה שהוא כנגד התורה וכמו שאמרו על ר' מאיר כשלמד מאלישע אחר רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק בפ' אין דורשין ואמרו בירושלמי אבל ספרי המירם והספרים שנכתבו מכאן ואלך כל הקורא בהם כקורא באגרות מאי טעמא ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר להגיון נתנם ולא ליגיעה נתנם ע"כ ואמרו במדרש קהלת כל המכניס בביתו יותר מעשרים וארבעה ספרים מכניס מהומה בתוך ביתו ופירשו עשות ספרים חסר מ"ם כמו מעשות ספרים כמו השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו וכן פירש בן גנא"ח וכמשמרות נטועים הכתוב שם הוא בשי"ן כנגד משמרות כהונה הם כ"ד ספרי הקדש ופירשו מהמה לשון מהומה לפי שלא אמר מהם ומה שאמרו כ"ד ספרים רוצים בזה הם ופירושיהם וכן כל ספר המחובר בחכמה לפרש העקרי התורה ממציאות האל ואחדותו והרחקת הגשמות ושהוא משגיח בעולם ושולח נביאי' לצוות ולהזהיר וגומל ועונש כל אלו הספרים פירוש התורה הם ומותר לקראתם וכבר אמרו בפ' אין דורשין מקצה השמים ועד קצה השמים אתה שואל ואין אתה שואל מה למעלה מה למטה ומה לפנים מה לאחור אם כן מותר הוא לדרוש ולתור בחכמה בענין זה העול' כולו ממרכז הארץ עד מקיף הגלגל העליון ולא הזהרנו אלא מהספרים שאין בהם חכמה מחכמות הנמצאות ובזמננו זה אנו שוקדים ללמוד תורה להשיב את שתי האומות הבאות אחר חתימת התלמוד ואע"פי שהאומה הראשונה כבר היתה בימי רז"ל שהם אמרו בפרק ראשון מע"ז לדברי ר' ישמעאל עכו"ם לעולם אסור לשאת ולתת עמו שהיה אומר ג' ימים לפני אידיהן וג' לאחריהן והן עושין יום אחד בשבת יום איד וכן אמרו בתעניות בפ' בשלשה פרקים שאנשי משמר לא היו מתענים במוצאי שבת מפני העכו"ם ואע"פי שדברי העכו"ם הם הבל מעשה תעתועים כי הם הודו מה שלא הודו המתפקרים הראשונים כי תורתינו היא מן השמים ואחר שהודו כן אולת היא להם וכלימה אם אינם מחזיקים בה ודי להם תשובה לטעותם בזה אבל אנחנו חייבים לשקוד על דלתות התורה להשיב להם כנגד טענותיהם כמו שמצינו שחכמי יון האחרונים הוצרכו להתחזק להשיב טענות הראשונים שהיו מכחישים התנועה והרבו ראיות לאמת התנועה אע"פי שהיא גלויה ומפורסמת כדי לבטל טענותיהם המכחישים אותה כן אנחנו עם שתי האומות חייבים לשקוד על התורה להכחיש טענותיהם ולזה נהגנו היתר בעצמנו לקרות ספר שבושיהם כדי שתצא לנו תשובה נצחת כנגדם מדברי עצמם וגו' וכבר הארכנו בכל זה בחלק השני מזה הספר ובגמרא בסנהדרין הביאו משנה זו בפרק אחד דיני ממונות ושם אמרו לא שנו אלא אפיקורוס עכו"ם אבל אפיקורוס ישראל כל שכן דפקר טפי פי' כי מי שנזרקה מינות בו מישראל אי אפשר לו לשוב בתשובה לעולם כמו שאמרו בפרק ראשון מע"ז שנאמר כל באיה לא ישובון ואם נשתדל להשיבו יוסיף להתפקר עוד ונעבור על לפני עור לא תתן מכשול ומכל מקום זה הוא במי שהחציף פניו לכפור בעיקר אבל מי שהוא טועה ומלעיג בקצת מדרשות מצוה לענותו כמו שאמרו בשבת פרק שני על אותו תלמיד שלגלג על ר' יוחנן שאמר עתידה אשה שתלד בכל יום שנאמר הרה ויולדת יחדו והקשה לו מהכתו' אין כל חדש תחת השמש והרא' לו דוגמא לזה בעולם הזה תרנגולת הודיעו כי אין כל חדש תחת השמש הוא לברוא דבר חדש שאין לו דמיון בעולם כלל וזה קורין לו החכמים ז"ל נמנע מצד עצמו שיש לו טבע קיים אבל הדברים שיש להם קצת דמיון בעולם הקב"ה מחדשם כרצונו ואע"פי שהם נמנעי' אצלנו הם אפשרים אל הנביא דרך נס בשליחותו של מקום כמו שפירשנו בחלק שלישי מזה הספר ועל זה נאמר ענה כסיל כאולתו וכבר הקשו שם ממקרא אחר שנא' אל תען כסיל כאולתו ותירצו הא במילי דעלמא ומילי דעלמא הם כגון אותו שאמר לר' חייא אמך אשתי ואתה בני ולפעמים צריך לענות בכיוצא בזה כמו שאמרו בפרק הפועלים כדי שלא להוציא על בניהם לעז שהם ממזרים זהו על דרך המדרש ועל דרך הפשט אמרו לפעמים ענה ולפעמים אל תען הכל כפי מה שיראה לך שלא יהיה חכם בעיניו בשתיקתך ושלא תשוה לו גם אתה באולתו ואני אומר על דרך הפשט שהכל הוא בענין אחד שאתה צריך לענות לו כאולתו שאם לא תענהו יהיה חכם בעיניו לומר כי נצחך ומכל מקום אל תענהו כאולתו בדברי טפשות פן תשוה לו גם אתה לדבר טפשות ואם הוא דבר דברי טפשות תהיה תשובתך חכמה אבל ענה אותו ולא תשתוק לו ובמדרש משלי אמרו אל תען בעירך ענה שלא בעירך: '''ודע לפני מי אתה עמל.''' שאם תעמול בתורה כדי לקיים אותה כנגד אפיקורוס השם ית' לא יפקח שכרך כי הוא נאמן לשלם שכר עמלך זה נראה פירוש זה הלשון ואינו נכון שאם כן אין כאן ג' דברים כי כל זה הוא דבר אחד על כן יש לפרש וכן פירשוה רבינו משה ז"ל ורבינו יונה ז"ל ודע בתשובתך זאת לפני מי אתה עמל כי הוא יודע מצפון לבך ואם תטה לדעת האפיקורוס לא יכחד ממנו דבר ועל זה אמר האל לירמיה אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישובו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם יאמר שאם תוציא דבר יקר מזולל כפי תהיה דומה לפי שדברתי ונעשה רצוני להשיב הפושעים אלי. ובפרק הפועלים פי' שהקב"ה גוזר גזירה הוא מבטלה ובתוספת' דהוריות וכן באבות דר' נתן כפי שזרקתי נשמה באדם הראשון כלומר הרי הוא כאלו אתה עשיתו בריה וכן הוא האמת כי המקרב הבריות על האמת הרי הוא כאלו עשאן כמו שאמר ז"ל בפ' חלק ובא' מע"ז בענין ואת הנפש אשר עשו בחרן אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים ואמר הכתוב ישובו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם כלומר השמר והזהר שישובו המה עליך ואתה לא תשוב אליהם ואם יפתוך חטאים אל תאבה דשאני מינות דמשכה כמו שאמרו בשני מע"ז ועל זה היו נזהרים החכמים מלהתקרב אליהם ואמרו על זה ואל תקרב אל פתח ביתה זו מינות בא' מע"ז: '''ומי הוא בעל בריתך ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך.''' רבינו יונה ז"ל פירשו לענין המשיב אפיקורוס שידע שהשם ית' יתן לו שכרו שלם ואם כן אין כאן שלשה דברים על כן אני אומר שזה אינו חוזר אל המשיב את אפיקורוס אלא לכל עובד השם שלא יתיאש מעבודתו אבל יתחזק בה ואע"פי שהזהיר אנטיגנוס שלא יהא האדם כעבד המשמש על מנת לקבל פרס אבל חייב הוא העובד לחשב גדולת האדון אשר צוה אותו לעבדו בכל לבבו כדי שתיקר בעיניו העבודה ההיא ויתחזק בה לגדולת האדון ומתוך גדולתו ידע גם כן שהוא נאמן ואינו מקפח שכר פועליו כי אם לא יחשוב זה בלבו תמעט בעיניו גדולתו שהוא בעבדו יעבוד חנם ופועלו לא יתן לו וכשיחשב שהוא משלם לעובדו שכר פעולתו תיקר בעיניו פעולתו וייגע להשלים אותה כדי שיהיה רצוי בעיניו. וגם אנטיגנוס לא אמר שהעובד על מנת לקבל פרס שלא תהיה עבודתו רצויה שהרי אמרו בראשון מבתרא ובראשון מראש השנה האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני או בשביל שאזכה לחיי העולם הבא הרי זה צדיק גמור וגם העובד מיראה צדיק גמור הוא. וכבר כתבתי מזה על משנה זו של אנטיגנוס ובמשניות שלנו אין כתוב אלא ומי הוא בעל בריתך ואין שם ונאמן הוא בעל מלאכתך:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף