עריכת הדף "
כף החיים/אורח חיים/רצב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == יד) '''ובענין''' אמירת בריך שמיה דמריה עלמא בעת הוצאת ס"ת עיין מ"ש לעיל רסי' רפ"ב שהאר"י ז"ל היה נוהג לאומרו בשבת בשחרית יעו"ש. וכתכ הש"ץ דף רי"ד ע"א נראה דלא אתא הרב לאפוקי מנחת שבת וכזה ראה באגדות הרמ"ה דף יו"ד שכתב דעיקר אמירת בריך שמיה לאומרו במנחת שבת יעו"ש ולחכמי המדע הדבר מבואר דעיקרו במנחת שבת יעו"ש. והביאו שע"ת או' א' וכ"כ לעיל סי' קל"ד או' י"א יעו"ש: יד) '''איתא''' במדרש ג' מעידין זה על זה. הקב"ה ישראל ושבת. הקב"ה וישראל מעידין על השבת שהוא יום מנוחה. ישראל ושבת מעידין על הקב"ה שהוא אחד. הקב"ה ושבת מעידין על ישראל שהן יחידין באומות. ועל פי זה נתקן אתה אחד. ומה שתיקנו בשבת ג' ענייני תפלות אתה קדשת ישמח משה אתה אחד. וביו"ט לא תיקנו אלא אחת אתה בחרתנו מפני שאלו ג' תפלות תקנום כנגד ג' שבתות. אתה קדשת כנגד שבת בראשית כמו שמוכיח מתוכו. ישמח משה כנגד שבת של מתן תורה דלכ"ע בשבת ניתנה תורה. ואתה אחד כנגד שבת של עתיד. טור. ולפי שאבות שמרו משמרת השבת שאפי' עירובי תבשילין שמר אברהם אבינו וכן צוה את בניו ואת ביתו זה יעקב לכן אנו מזכירין אותם בתפלה. גילה באברהם בב"ר גיל יגיל אבי צדיק זה אברהם בשעה שנתבשר לא יירשך זה וכו' בא שמחה וגיל בלבו שנאמר ויפול אברהם על פניו ויצחק. וכיון שנדרש גיל יגיל אבי צדיק על אברהם נמצא שיצחק הוא הצדיק ומצינו רנה אצל צדיקים דכתיב רננו צדיקים בה' ועוד כשאמר אברהם השה לעולה בני מיד רנן יצחק ואמר שירה. ומה שירה אמר שיר של קרבן. יעקב ובניו ינוחו בו דכתיב ביה ויחן את פני העיר ואמרו בב"ר שקבע תחומין מבע"י הדא אמרה ששמר יעקב שבת. יעקב ובניו ולא אברהם ובניו ולא יצחק ובניו שהרי בני ישמעאל ובני עשיו אינם נוחים בו. מנוחת אהבה ונדבה מוסב על האמור למעלה יום מנוחה וקדושה לעמך נתת. ב"י. ועיין בשער הכוו' דף ע"ה ע"ג שנתן טעם בסוד לכל זה יעו"ש: יד) '''כי''' מאתך היא מנוחתם. מלת מאתך היא מאת ך' והוא הכתר שמשם נמשך להם מנוחתם עתה בשעה זו. ובאמרך ועל מנוחתם יקדישו את שמך תכיין למסור עצמך על ק"ה ולהעלות מ"ן אל או"א ולזווגם. שער הכוו' שם. והטעם שאין אומרים ישמחו במלכותך בתפלת המנחה עיין שער הכוו' דף ע' ע"א. וכפי הפשט שנפטר אז מרע"ה ובטלו המדרשות מן התורה המשמחת הלב. יפ"ל או' ג' ומי כעמך כישראל כצ"ל בכ"פ ע"פ הסוד ולא כעמך ישראל. ש"ץ דף רי"ד ע"ב. וכ"ה בס' פע"ח שער ח"י פכ"ג ואעפ"י שיש שם ט"ס הוא מובן ואם י"ל במנחה וינוחו בם או וינוחו בו עיין לעיל סי' רס"ח או' ב'
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף