עריכת הדף "
תורה תמימה/דברים/לא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יט == '''כתבו לכם. ''' אמר רבה, אעפ"י שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה, מצוה לכתוב משלו, שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה {{תוספת|כו|המפרשים פרשו בטעם הדרשה לכם – משלכם, כמו בעלמא, אבל באמת אין סברא כלל שירושת אבות לא יהיה נקרא משלכם, והלא בודאי היורש אתרוג יוצא בו, אף דבעינן ביה משלכם, ומאי שנא ס"ת. אבל י"ל דכונה אחרת במצוה זו, והיינו שבדיוק אמרו חז"ל מצוה לכתוב ולא לקנות, משום דמעיקר המצוה הוא שיתרבו הספרים בעולם, מפני שע"י זה יגדיל תורה, וכמ"ש בב"ב י"ד א' כתב ר' אמי ד' מאה ס"ת, כדי שיתפשטו בעולם, ועיין ב"מ פ"ה ב', והנה כ"ז בכותב ס"ת, מתרבה ס"ת בעולם, משא"כ בקונה, הספר כבר ישנו בעולם. ומובן הדבר שבאתרוג לא שייך זה, דהתם המצוה היא רק הלקיחה ולא הרבוי ודו"ק. והנה יתבאר לפי"ז דאע"פ דקיי"ל שגם הקונה ס"ת יוצא ידי מצות כתיבת ס"ת, אם מגיה בו דבר [עי' יו"ד סי' ע"ר], אך זה הוא רק בקונה מסופר סת"ם הכותב למכירה, משא"כ הקונה מבעה"ב אינו מקיים מצוה זו בתכליתה. וכן יתחייב לפי"ז במש"כ הפוסקים [שם] דבזה"ז יוצאים עצות כתיבת ס"ת גם בקנין חומשים, דזה הוא רק בקונה ממדפיס, משא"כ בקונה מבעה"ב, וכמבואר. והנה אינו מבואר איפה מרומז חיוב כתיבת כל התורה בלשון את השירה, אשר לפי הפשטות קאי על שירת האזינו, והרמב"ם בפ"ז ה"ב מס"ת כתב וז"ל, מ"ע על כל איש ואיש לכתוב ס"ת לעצמו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה, כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו. שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות, עכ"ל. והנה מש"כ לפי שאין כותבין פרשיות אין ספק שבא להוציא בזה שלא נפרש דכונת הכתוב לכתוב רק את שירת האזינו ותו לא, על זה אומר דא"א לפרש כן, משום דאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות וא"כ איך יכתוב פרשת האזינו לבד, וכן פרשו המפרשים בדעתו, ועיין בטור יו"ד סי' ע"ר. אבל לדעתי אין זה מספיק, כי אם היתה כונת הקב"ה שיהיה לכל אדם מישראל אתו עמו שירת האזינו כתובה אין זה בכלל האיסור לכתוב את התורה פרשיות, כיון דמצוה מיוחדת היא, וכמו שכותבין פרשיות תפילין ומזוזות לעצמן ולא שמענו מעולם נדנוד איסור מאיסור כתיבת התורה פרשיות והיינו טעמא, כיון דמפורש צותה התורה לכותבם כמו שהם, וה"נ כן, וצע"ג. ומה שנראה לומר בזה עפ"י המבואר בגיטין ס' א' ולפנינו בסמוך פסוק כ"ז דהתורה מגילה מגילה נתנה, כלומר כשנאמרה פרשה למשה היה כותבה ועוד פרשה היה כותבה עד שלבסוף ארבעים שנה כבר היו מוכנים כל הפרשיות, ולכן עתה כשבא לכתוב שירת האזינו ועם זה הודיעו הקב"ה שקרבו ימיו הוסיף לומר ועתה, כלומר עתה שכבר נגמרו כל פרשיות התורה, כתבו עוד, כלומר השלימו את שירת האזינו וכבר תהיה התורה בשלמותה ולמדה [את התורה] את בני ישראל, ולפי"ז ממילא מבואר שמעיקר המצוה לכתוב את כל התורה, ודו"ק.}}. (סנהדרין כ"א ב'). '''ולמדה וגו'. ''' תניא, רבי עקיבא אומר, מניין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו, שנאמר ולמדה את בני ישראל {{תוספת|כז|מוסב על מ"ש מקודם ראב"ע שחייב אדם ללמד לתלמידו ארבע פעמים ויליף בסמך לדבר יעו"ש, על זה אמר ר"ע דלא כן הוא, אלא דאין קצבה לדבר וחייב ללמדו עד שידע מה שלמד, דהכי כתיב ולמדה את בני ישראל והכא בודאי הכונה שידעו מה שילמדו דהלא תכלית הלמוד הוא קיום המצות ובהכרח לידע מה שילמדו כדי שידעו מה שיעשו, ולכן אין גבול וקצבה לדבר אלא אפילו מאה פעמים וכמ"ש בחגיגה ע' ב' אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה מאה פעמים ואחד, ואמרו תנא מיני' ארבעים זמני, וכן אמרו בגמרא כאן ר' פרידא הו"ל תלמידא דהוי תנא ליה ארבע מאה זימני.}}. (עירובין נ"ד ב'). '''שימה בפיהם. ''' תניא, רבי עקיבא אומר, מניין שחייב אדם לשנות לתלמידיו עד שתהא סדורה בפיהם, שנאמר שימה בפיהם {{תוספת|כח|כך משמע ליה לשון שימה שתהא סדורה, שיהא כל ענין מסודר במקומו ושעתו וכמו ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, ומסדר והולך ענין ענין לבדו, וכן הפי' שימו לחם (פ' מקץ) שענינו עריכת וסידור השולחן וכדומה, וכאן עוד יותר מוכרח פי' זה, דאל"ה לא שייך בפיהם דהלא בדבר רוחני לא שייך שימה בפה, אבל כשהדבר ברור ומסודר אז יונח התואר בפה כמו פה מפיק מרגלית, פה קדוש, וכדומה.}}. (שם שם). '''שימה בפיהם. ''' אמר רב חסדא, אין התורה נקנית אלא בסימנים, שנאמר שימה בפיהם, אל תקרא שימה אלא סימנה {{תוספת|כט|כבר כתבנו בכ"מ בחיבורינו ומהם בספר זה בר"פ דברים מדרכי ותכונת חז"ל לעשות ציונים וסימנים ורמזים ואסמכתות בתורה לדינים ידועים ומקובלים, וטעם הדבר משום דבימיהם היו לומדים בע"פ משום דברים שבע"פ אי אתה רשאי לאומרם בכתב [ובזה"ז הותר מפני קוצר הדעות], לכן עשו ציונים וסימנים בתורה לזכור אותה ההלכה, כי כן הוא מטבע הזכרון כשיש איזה רמז וסימן לדבר זוכרים יותר את תכלית הענין הרמוז והמסומן, וזהו כונת מז"ל בכ"מ באמרם אל תקרא כך אלא כך, ואין כונתם בזה להוציא הקריאה מפשטה, אלא לעשות בקריאה זו סימן לדבר, וכה אמרו בשבת ק"ד א' עשה סימנים בתורה, ובעירובין כ"א ב' אמרו ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם אגמרי' בסימנים, ופירש"י קבע לה מסורת וסימנים בין בתיבות המקרא בין בגירסא של משנה, וכן לשון הדרשה שלפנינו אין התורה נקנית אלא בסימנים, ובירושלמי שבת פי"ט ה"א כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה, ופרשו המפרשים כל תורה שאין לה ענין ודוגמא וסימן ממקום אחר אינה מתקיימת מפני שסופה להשתכח, וכה מצינו כמה דינים וענינים שונים שסמכום חז"ל בלשון איזה פסוק או מלה אחת מענין מן הצד שאינו שייך כלל וכלל להענין ההוא דאיירי ביה, ולדוגמא ראה בשבת צ' ב', כתובות ע"ב ב', ב"מ פ"ו א', קי"ז א', ע"ז ח' א', ט' א' וב', כ"ט א', ל"ט א', חולין מ"ז ב', נדה מ"ה ב'. וכאן מסמיך זה גופא, מניין לנו לעשות סימנים בתורה לתכלית זו, ואמר כי הלשון שימה משמע כן, וג"כ ע"ד אל תקרא, כלומר אל תקרא שימה אלא סימנה, והיינו כי גם המלה סימן היא עברית כמש"כ בישעיה כ"ח ושעורה נסמן, וידוע דאותיות שהן ממוצא אחד מתחלפות לפעמים, וס' וש' ממוצא אחד הן, ואות האחרונה מהשורש נופלת כרגיל בכ"מ, ומה שראו לנכון לתלות ענין זה בלשון זה הוא ג"כ משום דקשה להו באור הלשון שימה בפיהם עפ"י פשוטו שלא יונח בכלל פעל שימה על ענין רוחני ואצילי כמש"כ, ודו"ק.}}. (שם שם).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף