עריכת הדף "
משנה למלך/מעשר/ט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''בימי יוחנן כהן גדול כו' וזהו הנקרא דמאי.''' נראה לי דיש שני מיני דמאי הא' הוא הלוקח פירות מע"ה דאף שאומר שהם מעושרים אינו נאמן וחייבו חכמים להפריש משם ת"מ ומע"ש אבל תרומה גדולה לא. ואני מסתפק במוכר סתם ולא אמר שהם מעושרים אם חייב הלוקח להפריש ת"ג דאפשר דע"כ לא אמרינן דלא נחשדו על ת"ג אלא באומר מתוקנים הם אבל במוכר סתם נהי דלא נחשדו מ"מ אפשר דלא הפריש מהם כלל וסבור שהלוקח יפריש או דילמא כל שנתן סתם מסתמא הפריש ת"ג דאי לא [לא] היה נותן לפי שהיה חושש שמא הלוקח יהיה סבור שנתקנו ויאכלם בטבלם ויש עוד מין שני שנקרא דמאי והוא המוצא פירות בדרך ודכוותיה שלא נתן הע"ה כלום. ונראה דבזה אליבא דכ"ע צריך להפריש ת"ג דאף דנימא דבמוכר או שולח סתם דא"צ להפריש ת"ג הוא משום דכיון דלא נחשדו עליה אינם נותנים דבר שאינו מתוקן אבל במוצא פירות בדרך נראה דצריך להפריש ת"ג דלא מהני בהאי מילתא טעמא דלא נחשדו על ת"ג ומיהו היה אפשר לומר דכיון דלא נחשדו על ת"ג מסתמא הפרישוה בגורן וכההיא דאמרינן בירושלמי פ"ב דמעשרות אי אפשר לגורן שתיעקר אלא א"כ נתרמה ממנו ת"ג ומהאי טעמא כתב הר"ש בפ"ד דדמאי מ"ד דהא דלא נקט ת"ג משום דלאו אורחא דמילתא לשהות ת"ג ורגילין להפרישה לאלתר אפילו הביאה לבית וכיוצא בזה כתב ריש פ"ו דדמאי עלה דתנן החוכר שדה מישראל תורם ונותן לו והיינו דתנן בתוספתא פ"ק דתרומות הביאה רבינו פ"ד מהלכות תרומות דין י"ד ואם אמר לו כנוס לי גרני תרומתו תרומה שאין הגורן נכנס אלא א"כ נתרם ובין לגירסת הראב"ד ובין לגירסת רבינו הטעם הוא לפי שא"א לגורן שתיעקר אלא א"כ נתרמה ממנו ת"ג ולפי זה אין חילוק לגבי ת"ג במיני הדמאי דבין לוקח מע"ה ואומר מעושרים הם או שלוקח סתם או שמצא פירות בדרך פטור מת"ג דכיון דלא נחשדו מסתמא הפרישוה בגורן וכדכתיבנא. ונראה שיש ללמוד כל זה ממ"ש רבינו בפרק י"א מהלכות אלו דין י"ג הוליכן לטוחן עכו"ם הרי הם דמאי שמא החליפן בחיטין של ע"ה ע"כ. ומדסתם דבריו משמע דדין דמאי לגמרי יש לחיטין הללו ואין צריך להפריש מהם ת"ג ואף שאפשר שע"ה זה לא תרם מהם אפילו ת"ג ודעתו היה דלאחר שיקחם מן הטוחן יפריש מהם ת"ג ובזה הפרק עצמו דין ט' כתב המוצא פירות בדרך כו' ואם רוב מכניסים למכור בשוק הרי אלו דמאי ומדקרי להו דמאי משמע דאין צריך להפריש מהם ת"ג וע"כ טעמא הוא כדכתיבנא דכיון דלא נחשדו על ת"ג מסתמא תרמו ת"ג בגורן ומ"מ עדיין נראה שיש לדחות כל זה דהא דקאמר רבינו דמאי אין כוונתו שיהיה דינם כדין דמאי לגמרי אלא הכוונה היא שהפירות הללו הם ספק ומלת דמאי ר"ל ספק ונפקא מינה שא"צ להפריש מעשר ראשון ומעשר עני משום דאומר ללוי ולעני הבא ראיה וטול וכן אינו יכול להפריש מפירות הללו על הודאי או מן הודאי על פירות הללו דשמא מעושרים הם והוה ליה מפריש מן הפטור על החיוב או מן החיוב על הפטור אבל לענין חיוב דתרומה גדולה לעולם דחייב כל שלא אמר הע"ה שתרם מהם ת"ג. ולכאורה היה נראה להביא סעד לזה ממ"ש הר"ש בפ"ב ממס' מכשירין על המוצא פירות בדרך דקאמר מחצה למחצה דמאי כלומר ספיקא הוא ע"כ. והנראה שכונתו היא לומר דמה דקרי להו דמאי הוא דוקא לומר דהוי ספק ונפקא מינה לדיני הספיקות וכמו שכתבנו אבל אין דינם כדין הדמאי לגמרי ולפטור הפירות הללו מת"ג אך מהמשך דברי רבינו שם בפירוש המשנה נראה דס"ל דדין פירות הללו הוא כדין הדמאי לגמרי ופטור מת"ג שכתב וכבר בארנו במס' דמאי שהדמאי הוא הדבר המסופק וחייב בת"מ ומע"ש לבד ע"כ. ורבינו עובדיה עלה דמתני' דאוצר שישראל ועכו"ם מטילין לתוכו דקתני ואם רוב ישראל דמאי כתב כדין פירות הנמצאים ביד ע"ה שצריך להפריש מהם ת"מ ומ"ע. הרי שפתיו ברור מללו דס"ל דכל פירות ע"ה אף שלא אמר כלום פטורים הם מת"ג. ודע שמה שכתבתי למעלה דמה שקראו חכמים דמאי אין הכרח שיהיה כדין הדמאי לגמרי אלא הכוונה הוא שהוא ספק מצאתי כן במשנה פ"ג דדמאי מ"ד המוליך חטין כו' אצל העכו"ם כפירותיו ר' שמעון אומר דמאי ע"כ וכתב רש"י בפ"ק דבכורות (דף י"א) דהאי דמאי לא דמי לשאר דמאין כו' יע"ש. הרי דקרי דמאי לדבר שצריך להפריש ת"ג ומאי דקרי ליה דמאי הכוונה הוא שהיא ספק ודינו ככל הספיקות וכדכתיבנא:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף