עריכת הדף "
מנחת חינוך/צד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''שלא לשכון כו'.''' עיין ר"מ ה' עכו"ם פ' הנ"ל ודעת הר"מ דנוהג בכל עע"ז ל"ד בז' עממין ודעת הסמ"ג והראב"ד וש"פ דאינו נוהג לאו זה רק בז' עממין וכה"ד הרהמ"ח כאן ומ"ש דג"ת מותר כ"ה בר"מ ומ"ש שאלו רצו להניח ע"ז כו' איזהו ג"ת שקבל שלא לעע"ז כתב שלא כהלכתא דהיא פלוגתא דר"מ ורבנן בע"ז שם ור"מ ס"ל כן וחכמים ס"ל דאינו לכה"ת רק אם קיבל זיי"ן מצות דהלכה כחכמים וכ"כ הר"מ כאן דעד שיקבל עליו זיי"ן מצות אסור לישב בארצנו וכ"פ הר"מ בה' מלכים ובפי"ד מהא"ב וכבר כתבתי לעיל דהר"מ מביא כאן דאין ג"ת נוהג בזמן שאין היובל נוהג ונראה מדבריו דגם לענין ישיבת הארץ ד"ז והראב"ד כתב איני משוה לו בישיבת הארץ והכסף משנה כתב דגם דעת הר"מ כן שאם מקבל עליו מעצמו שאין מונעים אותו מישיבת הארץ כיון דמקיים ליכא הטעם פן יחטיאו כו'. ונ"פ לפי דברי הכסף משנה אף בלא קיבל לפני שלשה חברים כי באמת אין מקבלין אותו מכל מקום כיון דמקיים הז' מצות מותר בישיבת הארץ. ומכל מקום א"י מי דחקו להכסף משנה בד' הר"מ דנראה מפורש דכ' כאן ד"מ לענין ישיבת הארץ דצריך שיהיה בזמן היובל אם כן דעתו כן כיון שאין מקבלין אין דינו כג"ת ועפי"ד מהא"ב כתב איזהו ג"ת שקיבל עליו זיי"ן מצות כו' ולמה נקרא שמו תושב שמותר להושיבו בארצנו כו' ואין מקבלין ג"ת אלא בזמן שהיובל נוהג כו' נ' מדבריו להדיא דלענין ישיבת הארץ ג"כ ד"ז וע"ש במ"מ ובהשגות הראב"ד. ומצוה זו ומצוה הקודמת כתבתי לפ"ר ואי"ה יבוארו בארוכ' בפ' כ"ת ושופטים וע"ש בראב"ד כ' מפורש דבזמן שאין היובל נוהג אין אנו מצווים להחיותו ופשוט גם לענין מת"ח כן כמש"ל. גם כתב שם הראב"ד בשם הספרי עמך ישב דג"ת בזמן שהיו מקבלין ג"ת מותר לישב בארצנו אבל אין מושיבין אותו בתוך העיר עצמה והרב המגיד כתב דלא ראה בדברי רבינו ד"ז דבזמן היובל אסור עלינו להושיב ג"ת בעיר עצמה וגם כתב שם עוד דינים מג"ת ואי"ה יתבארו בפ"ע. ובפ"י גיטין סוגיא דלא תסגיר עבד פלפל בד' הר"מ כאן ודעת הר"מ אפילו לעבור דרך ארצנו אסור להניחו והראב"ד סובר דוקא ישיבה כמ"ש לא ישבו בארצך ודעת הרהמ"ח נראה כהראב"ד. ולאו הזה גם כן אין בו מלקו' ולא נחשב בר"מ פי"ט מה"ס דאב"מ. וגם יש בו לתא דע"ז לענין תשובה. וכל האישים מאישי ישראל מצווים לגרשם ודוקא מה שהוא א"י המקודשת או בכיבוש שני במה שכבש עזרא כי מה שלא החזיקו עולי גולה אינו קדוש כמה שכתבתי כ"פ. ונראה אם ידינו תקיפה אף כשא"י בחורבנה נוהג לאו זה ואפשר אם נאמר דיש קנין לעכו"ם בא"י ויש שיטות דוקא לאחר שקנה ישראל אצלו אמרינן אין קנין אבל כל זמן שהיא ביד עכו"ם יש קנין כמבואר אי"ה בדיני תו"מ לקמן אם כן אם עכו"ם אחד דר בקרקע עכו"ם אף שידינו תקיפה אין צריכין אנחנו לגרשו ויבואר שם אי"ה. ומה שכתב הרהמ"ח כאן דין מכירות בתים יבואר אי"ה במצו' תכ"ו בלאו דלא תחנם כי זהו מלאו הזה כמבואר בר"מ כאן ועמ"ל בסוף הס' בהגהות ועיין רש"י פרק השולח שם כתב דלאו זה בזיי"ן אומות דוקא כדעת הראב"ד והסמ"ג עיין שם: '''שלי"ת ''' נשלמה פרשת משפטים ובעזה"י נתחיל סדר תרומה בעזר הגומר עלי ית' ויתעלה. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:מנחת חינוך]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף