עריכת הדף "
אלשיך/שיר השירים/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''מי יתנך כאח לי כו'''' הנה אמרתי לכה דודי נצא השדה מבין הגלות נלינה כו' ואז משוללי עול דרך ארץ ושם אתן את דודי לך שיהיה כל עסקי בתשובה ותורה ומעשים טובים אם תאמר אלי אעשה כן מעת' בין הגלות מי יתנך כו' והוא מי יתן ואני עודני בגלות ואתעוררה לשוב עדיך עד אמצאך אם אז הייתי פורק עול דרך ארץ מעלי ונושא עול תורה ומצות בלבד בדבקות עצום וגועל בכל ענייני העולם כנושק ומתדבק עם קוני בגלות לא יכונו ויפצעוני אשר אני בקרבם או לפחות לא יבוזו לי ואהי' ללעג בעיניה' כי אתה תעזור לי נגד המענים אותי. הלא הייתי עושה כך אך ירא אני פן על אשר זנינו מעל בעל נעורנו לא תעמוד לנו נגדם כאשר נדבק בך וכמאמר הכתוב הלא על כי אין אלהי בקרבי כו' גם אני יקרני שאחר טרחי לבקשך עד אמצאך ואו' הלא על כי אין אלהי בקרבי שהיא התחלת תשובה מה כתיב בתריה ואנכי הסתר אסתיר פני כו' והי' לאכול ע"כ אמרתי לכה דודי נצא השדה אשר אין שם עמים ביני ובינך ושם אתן את דודי לך. ולהמתיק הדבר נשא משל אל אשה גרושה מאישה ותאהבהו בלבה ותפגשהו פעם בחוץ פעם ברחובות ואומרת בלבה מי יתן והיית אח לי שאם אשקך בחוץ לא אהיה לבוז כי כן דרך האחים ומה גם בהיות האח קטן עולל או יונק שתשקהו אחות לעיני הכל ואין מכלי' אך את בעלי ואם אשקך יבוזו לי כי הנה דרך האיש לבלתי המציא את עצמו בפני אשתו בשווקים וברחובות כי אינו כבודו וכבודה רק בביתו ובחומותיו. שנית שאם ימצאנה בחוץ לא ישקנה לעיני כל עובר כי יהיה לו לבשת וגם לחרפה. ג' שגם לא תנהגנו היא בדרך עד מחוז חפצם רק הוא ינחנה או ילך לאשורו ויועדו לשבת יחדיו בקרב ביתם אך אמנם אח עם אחותו ומה גם אם הנער נער ורך יונק שדי אמו כי קטן הוא ותמצאנו בחוץ אחותו בת אמו הלא לא תבוש מלנשק לו ולחבק לו כי לא יבוזו לה ולהנהיגו עד בית אמה כן ית' למה שהיה לנו בבחינת חתן ובעל עם אשת נעוריו ע"כ נמשלנו בהעוותנו לאשה המנאפת תחת אישה בשלחה מביתו ויצאה והיתה נעה ונדה בשוקי' וברחובות כי כן היינו מפניו יתברך כאשר שלחנו מביתו והיכלו בחוצות הם ערים אשר ישבו שם ע"ג אשר תחת שרי מעלה אשר חלק ה' להם להנהיגם וישליטם עלינו מאז בחטאינו ויסתר פנים ממנו על אשר זנינו תחתיו כאשר יסתיר פניו אשר גרש את אשתו אשר מעלה בו מעל עם שהיחל לשוב אפו ממנה שאינו כבודו להראה אליה ומה גם במקום רואים אך אמנם אם היינו לפניו בבחינת אחות אצל אח אשר בעברה רצונו לא תגדל חמת אחיה עד גדר שבהתחנן אליו לא תשוב אפו ממנה וימציא עצמו לה ויתן יד להקימה לעיני הכל כי אשר עותה לו לא הי' כמועלת מעל באישה: ונבא אל ביאור הנמשל והוא כי הנה המלך הוא ממ"ה הקב"ה ואנחנו עמו בית ישר' נמשלנו לאשתו לכל דבר כד"א זכרתי לך כו' אהבת כלולותיך כו' וכד"א כי בועליך עושיך וזנינו תחתיו וישלחנו מביתו בגלו' החיל הזה בח"ל ועוד יד רחמנותו נטויה עלינו לרחמנו וקולו דופק בלבנו כמפו' למעלה באו' קול דודי דופק פתחי לי אחותי כו' אומרת עתה כ"י אשר הם חוץ לערי קדשו ית' סובלי הגלות הלא בהיותך דופק אמרת אלי פתחי לי אחותי כו' באופן שיחס' עצמך לאח לי מי יתן והיית מתייחס לי כן בעצם וזהו מי יתנך כאח כו' ולא בבחינת בעל וגם שאין לי שדי זכיות כי תינק ותקבל כי שדי צמקים ולא קראתני אחותי כ"א בבחינת זמן כשרותי כמדובר למעלה מי יתן והיית יונק שדי אמיהם זכות אבינו אברהם אשר נפשו לאם האומה תתייחס כד"א אל בית אמי ואל חדר הורתי ולא כאשר עתה שתמה זכות אבות. או יאמר יונק שדי אמי על השכינה והוא מאמר ספר הזוהר כי בהיותינו צדיקים השכינה מראה פניה כלפי מעלה ותראה לפניו יתברך קדושות אורות זכיותנו הדבקים בה והוא ית' שואב ומקבל אותם משא"כ בהיותנו בלתי עושים רצונו של מקום ואין דברים טובים להראות כי תתייחס להופכת פניה כביכול וזהו מי יתנך כו' יונק שדי אמי הם אורות מעשינו הטובים אשר תמוץ מהשכינה שעי"כ תתייחס לאח לנו כי אמנו היא באמת נקבל השפע ואמך תתייחס בבחינת כי תמוץ ותקבל מדדי אורות זכיותינו הדבקים ומתפשטים ממנו וזהו אחשוב תהיה כונת מאמרז"ל לא זז מחבבה עד שקראה אמי שהוא בימי עשותנו ורצונו יתברך כי אז חביבותה לפניו רב מאד כי יקבל ברצון זכיות אשר תראה לפניו ועל ידן יהיה יחס ייחוד כנודע אם היית לי בבחינה זו לא היית מסתיר עצמך ממני על היותי בח"ל רק אמצאך בחוץ כי היית ממציא עצמך לי לעיני הגוים אשר נדחתי שמה באופן יכירו וידעו כי יש אלהים דבק בישראל ואז אשקך הייתי מתדבקת בך בתכלית מקשרת נפשי בך שהיא בחינת נשיקה כמפו' אצלנו בפסוק ישקני מנשיקו' פיהו והייתי פורק מעל עצמי עול דרך ארץ ומתדבקת בך לילה ויום עוסק בתשובה ומע"ט כי הייתי מחזיק בך אלו בעשותי כך היית כאח לי שאצ"ל שלא יכיני ופצעוני הגולי' אותי על הדבקי בך ופרקו מעלי עול שעבודם כ"א גם לא יבוזו לי כאשר המה עושי' יום יום באו' אלי כל היום איה אלהיך ומלעיגי' בעשותנו חוקי התורה והטעם כי הלא לא יבוזו ויכונו ופצעונו רק בראותם הסתר פניו יתברך ממנו כמה דאת אומר ודודי חמק עבר שהיא ההסתר פנים או בקומו לבקשו הכוני פצעוני גם אחרי שובי כדבר שנאמר ואנכי הסתר אסתיר פנים כו' וכתיב לעיל מיניה ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני כו' שהוא כי אחר הכיר' ישיב לגמור מירוק עונם על היות כבעל לי וזניתי תחתיו וזהו כי פנה אל אלהים אחרים ועי"כ שאור שבעיסה מרפה ידי עושי התשובה וישובו לכסלה משא"כ אם היית כאח לי כמדובר שהיית ממציא עצמך אלי בהמשך לעיניהם. ובזה לא אצטריך לשאלתי ובקשתי אשר אמרתי לכה דודי נצא השדה כו' לשאתן את דודי לך כי גם בגלות עצמו הייתי עושה כן ולא עוד אלא שכ"כ אהיה מתדבק בך שלא הייתי כנח שהיה צריך סעד לתומכו כ"א כאבות שנאמר בהם התהלכי אבותי לפני וזהו אנהגך שלא אצטרך תנהגינו אחריך כ"א שאתהלך לפניך וזהו אנהגך ועוד כי לא ארפך עד שאביאך אל בית אמי ולא כבראשונה והוא כי הנה ארז"ל כשנברא העולם השרה שכינתו בתחתונים חטא אדם סילק שכינתו לרקיע ראשון כשחטאו דור אנוש לרקיע שני כו' עד השביעי בא אברהם והורידה כו' עד משה שהורידה מהרקיע הראשון למטה לארץ כמאמרז"ל בב"ר אמרה הנה ע"י מה שתמציא עצמך לי שעל יד כן אשקך ואדבק בך כמדובר לא יהיה כדורות ההם שכל אחד מהדורות היה מוריד רקיע אחד עד משה כ"א גם שתהיה שכינתך ברקיעים העליונים אני אנהגך עד בהמ"ק בעולם השפל וזהו אביאך אל בית אמי זה בית המקדש המיוחד אל השכינה והטעם כי גדול המצוה ועושה וע"כ מה שעשו שבעה דורו' בלתי מצווים אעש' אנכי לבדי ולא אירא מלשוב להתקלקל ולהחרב בית השלישי כאשר בראשון ושני כי הלא עתה תלמדני והוא כמו שביארנו על פסוק והאמ' והשלום אהבו כי הלא כמו זר נחשב יתלה כל האושר המקווה אל אמת ושלום ולא אל כל יתר תורה ומצות אך היא כי הלא זה פעמים נחרב בית המקדש אחד על ביטול תורה כמאמרם ז"ל ויתר הקב"ה על ע"ג ג"ע וש"ד ולא ויתר על ביטול תורה והוא מאמר הכתוב על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי כו' ובית שני נחרב על שנאת חנם על כן באומרו צום הרביעי כו' וצום כו' יהיה לבית ישר' כו' שהוא האושר המקווה ר"ל אך בזאת שתתקנו קלקוליכם אשר היסב חרבן הא' והוא העדר תורה שנקראת אמת והעדר שלום שהוא סבת חרבן בית שני ועל תיקון שניהם אמר והאמת והשלום אהבו ועל יד כן יתקנו והנה אשר יעשה הוא ית' אחר בנין השלישי במהרה בימינו לתקננו לבל נשוב לכסלה הלא הוא מאמרו ית' וכל בניך למודי ה' כו' כמפורש אצלנו שע"י היותנו כלנו למודי ה' תתקע בנו חיבת וחשק תורתו יתב' קשורה בנפשותינו ע"י נשיקות אמרי פיו אלינו ששוב לא נרפה בשום פנים שנית ורב שלום בניך והוא כנודע כי ע"י שנפשות ישראל יש להם יחס וקשר עם התורה עי"כ הרב ותלמידיו העוסקים יחד בתורת ה' ומה גם בהיות לשמה מתקשרות נפשותם זו בזו ומתאחדות אחדות וקשר נמרץ ושלומם מתרבה ואעכ"ו בלומדינו מפיו יתברך שהבל מאמריו היוצא מפיו יקשרנו קשר אמיץ של קדושה נמרצת נמצא שירבה שלומנו עד אין קץ נמצא בזה תיקון השני דברים שעליהם נחרב הבית הזה פעמים ועי"כ לא נירא מהתמוטט עוד. וזה יאמר שלמה פה בחכמתו ברוח קדשו באומרו תלמדני שאו' כ"י לא אירא מלשוב לכסלה וליחרב כפעם בפעם כי הלא אתה בעצמך תלמדני ועל יד כן לא אמוט כמדובר על פסוק וכל בניך כו' ואז ע"י כן יהיה לנו יתרון שבבית אמי הנז' הוא בהמ"ק לא נקריב בו חטאות ואשמות הבאים על חטא ולא עולות הבאות על רוע המחשבה וגם לא אעשה עיקר מתודות ושלמים רק מהעבודה היותר חביבה לפניך הלא הוא הקטורת וזהו אשקך מיין הרקח הוא קטורת רוקח מרקחת מעשה רוקח ומפני שלפעמים הקטור' קרב מפא' עונות הגורמי' נגף חלילה כענין אהרן במחת' ולא טוב הדבר יבא עי"כ. עכ"א לא נשקך מיין הרקח הוא הקטור' כדי להעביר יין חמר מלא מסך הוא כח הדין המשכר ומבלבל אותנו על אשמותינו הנמשל ליין חמר רק מעסיס רמוני הבלתי משכר שהוא מפאת עריבו' וחיבה פנימיות כעסיס הרמון שהיא מתוק וערב והוא כמוס תוך הרמון שהוא רמז אל ערבות וחיבה כמוסה ופנימית. או יאמר מעסיס רמוני שלא בלבד אשקך מהעסיס הערב משלומי אמוני ישראל כ"א גם מהמשולים לרמון הם הרקים שבנו שעליהם נאמ' כפלח הרמון רקתך ומה שאמרתי שלא יהיה כדי לבטל יין חמר של דין קשה כנגף וכיוצא הוא כי בטוח אני שלא תבא עלי צרה שתצטרך לכך בימים ההם בשובך את שיבת ציון בפעם השלישית כי הלא שמאלו תחת ראשי כו' והוא בשום לב אל שנותו את טעמו כי למעלה נא' תחת לראשי ופה אמר תחת ראשי כו'. אמנם למעל' ידבר על צרותינו בגלו' והנה השמאל הוא מדה"ד המכה בנו הוא לטוב לנו כמשענ' כד"א שבטך ומשענתך כו' כי שבט המוסר מאתו ית' למשענת יחשב שהוא סומכנו להתקיי' פה ולעה"ב בנכוי חלאת טומאת אשמותינו אך לא יבצר מלהיות השבט מכה על ראשנו ומדכאנו ועל שתי הבחינות האלה אמר שמאלו שהוא מדה"ד הוא תחת לראשי שהוא כמשענ' וסמיכה לסמוך עליה ראשי עם שלא תבצר הבחינה השנית והוא להיות גם על הראש להכות בו זה ענין הלמ"ד אמנם לעתיד לא יהיה רק הבחינה האחת שגם מדה"ד תטיב לנו ותהיה לסמיכה תחת הראש להקימה ולא השנית וזהו העדר הלמ"ד וגם ימינו תחבקני ותסובבני להרחיקני מן החטא באופן שלא ישמש הקטורת לסלק צרה רק לחיבת עבודה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף