עריכת הדף "
אבן האזל/ביאת מקדש/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''והוזהרו כל הכהנים שלא יכנסו לקודש או לקודש הקדשים שלא בשעת עבודה שנאמר ואל יבוא בכל עת אל הקודש זה קודש הקדשים מבית לפרכת להזהיר על כל הבית.''' ''' הכ"מ ''' כתב דמה שכתב הרמב"ם דאל הקדש זה קדש הקדשים מבית לפרכת להזהיר על כל הבית הכונה דאילו לא נאמר אלא אל הקדש הייתי אומר דלפני ולפנים קרי קדש והשתא דכתב מבית לפרכת דהיינו קודש הקדשים ע"כ לומר דאל הקדש להזהיר על כל הבית, וכתב ע"ז המגיה שהוא תמה על מה שדחק הכ"מ להעמיד דברי רבינו כמש"כ בגירסתנו, דהא בגמ' במנחות שהביא הכ"מ מבואר דבין רבנן בין ר' יהודה ס"ל דאל הקדש הוא ההיכל, ומהסוגיא מוכרח לומר דטעות נפל בספרינו וצ"ל ואל יבוא בכל עת אל הקדש זה הקדש מבית לפרכת להזהיר על קדש הקדשים, והנה לבד שגירסתו תמוה גם היא לפי הסוגיא דהא אמר שם מ"ט דרבנן אי ס"ד כדאמר ר' יהודה (דדוקא אל פני הכפרת במיתה) ליכתוב רחמנא אל הקדש ואל פני הכפרת, ולא בעי מבית לפרכת ואנא אמינא היכל מיחייב מבית לפרכת מיבעי, וא"כ איך אפשר לגרוס להזהיר על קדש הקדשים, אם לא שיגרוס לחייב מיתה על קדש הקדשים. אבל זו היא גירסא חדשה, אלא דבאמת דברי הרמב"ם הם מהספרא דהכי איתא התם מבית לפרכת להזהיר על כל הבית, יכול על כל הבית במיתה ת"ל אל פני הכפרת אשר על הארון ולא ימות הא כיצד אל פני הכפרת במיתה ושאר כל הבית באזהרה; אלא שהספרא הוא כר' יהודה דרק אל פני הכפרת במיתה כסתמא דספרא דהוא ר"י. וכן כתב שם המלבי"ם ומה שכתב הכ"מ דאי כתב אל הקדש הו"א דהוא קדש הקדשים כתב כן הסמ"ג. ''' אלא ''' דקשה דכל זה אפשר לר' יהודה דבמה דאמר שם בטעמא דרבנן דסברי דמבית לפרכת נמי במיתה דאל"כ ל"ל למכתב מבית לפרכת אמר שם ור"י אי כתב רחמנא אל הקדש ולא כתב מבית לפרכת הו"א מאי קדש מבית לפרכת. אבל היכל לאו נמי לא. ורבנן ההוא לא מצית אמרת דהיכל כולו איקרי קדש כדכתיב שנאמר והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים, וא"כ הך דרשא דספרא אתי רק אליבא דר' יהודה והרמב"ם הא פסק כרבנן דמבית לפרכת ג"כ במיתה וכמו שפסק בהל' ד' דעל כל קדש הקדשים במיתה, איברא דהרמב"ם בס' המצות הביא ג"כ דרשת הספרא ואח"כ הביא דבגמ' מנחות אמרו על ההיכל בארבעים מ"מ לא קשה על דבריו כיון שהביא כל דברי הספרא ומוכח דזהו לר"י ואח"כ הביא דעת חכמים, אבל כאן בהלכותיו כיון שפסק כחכמים הוא תימה איך הביא דרשת ר' יהודה. ''' ונראה ''' דהתם איתא עוד בגמ' ור' יהודה מ"ט אי ס"ד כדאמרי רבנן לכתוב רחמנא אל הקדש ומבית לפרכת ולא בעי אל פני הכפרת ש"מ אל פני הכפרת במיתה מבית לפרכת באזהרה ורבנן אל פני הכפרת למעוטי דרך משופש, והרמב"ם השמיט הא דלמעוטי דרך משופש וכבר תמה המל"מ ע"ז בהל' ג', ונראה דכבר הקשו התוס' דל"ל קרא למעוטי דרך משופש תיפוק ליה מדכתיב ואל יבוא דמשמע דרך ביאה כדממעטינן בפ"ב דשבועות טמא שנכנס דרך גגין להיכל ע"ש מה שתירצו ולהרמב"ם לא ניחא לי' בתירוצם, וסובר דהך סוגיא ע"כ לא הוי סבר הכי דהתם אמר ר' אושעיא בעינא דאימא מילתא ומסתפינא מחברייא דהבא דרך אחוריו חוץ מחוטמו בבית המנוגע טהור דכתיב והבא אל הבית דרך ביאה אסרה תורה, ומייתי ע"ז בגמ' סייעתא מברייתא דטמא שנכנס דרך גגין להיכל פטור משום דדרך ביאה אסדרה תורה, וכיון דחזינן דלר' אושעיא מספקא לי' הך מילתא גבי בית המנוגע, א"כ שפיר אפשר דהך סוגיא סברה דלא בעינן דרך ביאה ומצריך אל פני הכפרת למעוטי דרך משופש. וכיון דקיי"ל כברייתא דטמא שנכנס דרך גגין להיכל פטור. וכמו שפסק הרמב"ם בפ"ג הל' י"ט לכן השמיט הרמב"ם כאן לכתוב דטהור שנכנס דרך משופש פטור כיון דגם טמא פטור. ''' ולפי"ז ''' כיון דלא ניחא להרמב"ם למעט מאל פני הכפרת דרך משופש א"כ באמת קשה לחכמים אל פני הכפרת למה לי. וע"כ דחכמים נמי סברי כדרשת הספרא דאף דהספרא ע"כ כר' יהודה דהא אמר שם להדיא דרק אל פני הכפרת במיתה. אבל בתחלת הדרשה מודו נמי חכמים דאי הוי כתיב אל הקדש הו"א דזהו קדש הקדשים. ואף דהגמ' פריך שפיר מקרא דוהבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים, מ"מ ע"כ דאינו הכרח דע"כ צריך לתרץ אליבא דר"י דלא תיקשי מהך קרא, ויש לומר דאף דבסתמא קודש הוי היכל אבל הכא היה מוכח מהך קרא דהוא בקדש הקדשים דהא כתיב ואל יבוא בכל עת אל הקדש וגו' בזאת יבוא אהרן אל הקדש בפר בן בקר, וא"א לומר דזה קאי על ההיכל דהא להיכל באים כל יום להדליק המנורה ולהקטיר קטרת, ולכן אי לאו קרא דמבית לפרכת ודאי היינו אומרים דאל יבוא בכל עת אל הקדש אינו על ההיכל אלא קדש הקדשים, ועכשיו מיושב דאיצטריך אל פני הכפרת דאי לאו דכתיב אל פני הכפרת לא הוי ידעינן לחלק דעל ההיכל אינו אלא בלאו ומבית לפרכת במיתה, כיון דמבית לפרכת צריך שנדע דאל הקודש הוא על ההיכל, ומדכתיב אל פני הכפרת נדע דע"כ הם דינים מחולקים דאל הקדש הוא בלאו ואל קדש הקדשים הוא במיתה, ומסתבר לחכמים בלא הוכחה שאמרו בגמ' שלא לחלק בין מבית לפרכת ובין אל פני הכפרת כיון דכולו הוי קדש הקדשים.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף