עריכת הדף "
תפארת ישראל - יכין/תמיד/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}} {{עוגןמ|א}} '''ראוהו אחיו''' <br> לאותו שתרם המזבח: {{עוגןמ|ב}} '''שירד''' <br> מהמזבח: {{עוגןמ|ג}} '''והם רצו ובאו''' <br> להכיור. דביני ביני כבר הניח התורם את הגחלים במזרח הכבש: {{עוגןמ|ד}} '''מהרו וקדשו ידיהן ורגליהן מן הכיור''' <br> דמדהיו רבים לא היה אפשר להם לילך בצניעות בלי המולה כהתורם [בפ"א סי' נ"ה]. להכי שפיר טפי שירוצו ולא ישהו הרבה בלי קידוש בין אולם למזבח: {{עוגןמ|ה}} '''נטלו את המגריפות''' <br> יעים, עשוין כמין שויפעלן לחתות בהן הדשן לפנותו לתפוח: {{עוגןמ|ו}} '''ואת הצינורות''' <br> מזלגות לתחוב בהן האיברים שלא נתאכלו באש. ולסלקן: {{עוגןמ|ז}} '''האברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב סונקין אותם לצדדי המזבח''' <br> סולקין ר"ל סולק, דל' ונ' ממוצא א' ומתחלפין. ור"ל תוחבין אותן בצינורות ומניחין אותן בצדדי האש שיונחו שם עד אחר שיסדרו המערכה החדשה ויחזירום לשם [עי' לקמן סימן ל"ו]: {{עוגןמ|ח}} '''סודרין אותם בסובב על הכבש''' <br> ר"ל יסדרום ע"ג כבש שכנגד גג הסובב, או על גג הסובב גופי' דשם הוא למעלה מחצי גבהו של מזבח, והו"ל כאילו נשארו ע"ג המזבח. רק צריך שיניחום סמוך לכבש, כדי שיהיה נוח לחזור ולטלן משם להחזירן למערכה [כפ"ב מ"ה]. אבל ביסוד, או בכבש שכנגד היסוד, לא הניחום, דשם הוא חציו התחתון של מזבח וה"ל כמורידן מהמזבח ואסור [תוס' יומא דמ"ה ב']: {{עוגןמ|ט}} '''החלו''' <br> התחילו: {{עוגןמ|י}} '''מעלין באפר על גבי התפוח''' <br> הוא כמין כרי גדול של אפר שבאמצע המזבח, עגול כתפוח. ור"ל אחר שסלקו האברים שלא נתאכלו, היו גורפין במגרפות את הדשן, לסלקו אל התל שבאמצע, וכשרבה שם מורידין אותו ומוציאין אותו כהנים אחרים משם למקום צנוע ונקי שחוץ לעיר [רמב"ם ספ"ב מתמידין] והורידו משם ע"י פסכתור [כלקמן פ"ה מ"ה]: {{עוגןמ|יא}} '''פעמים עליו כשלש מאות כור''' <br> גוזמא קתני: {{עוגןמ|יב}} '''וברגלים לא היו מדשנין אותו''' <br> ר"ל לא הוציאו הדשן מהתפוח לחוץ לעיר: {{עוגןמ|יג}} '''מפני שהוא נוי למזבח''' <br> שיהיה נראה שהקריבו עליו קרבנות הרבה: {{עוגןמ|יד}} '''מימיו''' <br> של מזבח. או של כהן, דאף אם היה זקן הזדרז: {{עוגןמ|טו}} '''לא נתעצל הכהן מלהוציא את הדשן''' <br> ר"ל אף שהדישון אינה מלאכה נכבדה ומשו"ה לא הפיסו עליה, אפ"ה לא נתעצלו בה. ונקט לה הכא, דקמ"ל דלהכי לא דישנוה ברגלים, ולא חיושי' שיתלו הרואין בעצלות הכהנים: {{עוגןמ|טז}} '''החלו מעלין בגיזרין לסדר אש המערכה''' <br> ר"ל לאחר שסלקו הדשן, התחילו הכהנים להעלות עצים למזבח לסדר מערכות. וזה שזכה בתרומת הדשן הולך בראשון ונושא ב' גזירי עצים [ובערב, ב' כהנים נושאין כל א' גיזרה א' [כיומא דכ"ו ב']. והב' גזרין היו עצים משופין. אורך כל א' אמה, ורחבו אמה, ועוביו כמחק של גדיש [כזבחים דס"ב ב']. ונ"ל שלא הניחו הגזרין על שטח רחבן, דהרי ע"י הרוחב יכבה האש. אלא על שפתם המחודד הניחום: {{עוגןמ|יז}} '''וכי כל העצים כשרים למערכה''' <br> ר"ל מדקתני סתמא, משמע דכל העצים כשרין. ומשני הן וכו': {{עוגןמ|יח}} '''כל העצים כשרין למערכה''' <br> היינו כל המינין כשרין. אבל כל עץ המתולע פסול: {{עוגןמ|יט}} '''חוץ משל זית ושל גפן''' <br> משום ישוב ארץ ישראל, דהרי אלו טוענין פירות חשובים. וי"א משום דעצים הללו יש בהן קשרים ואינן דולקין יפה: {{עוגןמ|כ}} '''אבל באלו רגילין במרביות''' <br> ענפים. {{עוגןמ|כא}} '''של תאנה''' <br> דוקא ענפי תאנים זקנים. שכבר אינן עושין פירות אבל של זית וגפן גם זקנים עושין עכ"פ מעט פירות חשובות: {{עוגןמ|כב}} '''ושל אגוז''' <br> וואלנוסבוים: {{עוגןמ|כג}} '''ושל עץ שמן''' <br> פיכטענהאלץ שמן. שאלו העצים מתלהבין יפה. ולא לקחו עצי ארזים ארנים וברושים [כפ"ג דפרה], מדמעלין עשן הרבה: {{עוגןמ|כד}} '''סידר המערכה גדולה מזרחה''' <br> דאחר שהעלו כל העצים הנ"ל למזבח, ביררו משם עצי תאנה יפין, למערכה שניי' של קטורת. ואח"כ אותו שזכה בתרומת הדשן מסדר המערכה הגדולה בצד מזרח של התפוח שבאמצע המזבח, ואחרים מסדרין מערכה שנייה של קטורת במערב התפוח. ואח"כ הזוכה בתרומת הדשן מניח ב' הגיזרין על המערכה הגדולה, ומציתין שני המערכות הנ"ל, ומציתין ג"כ עוד מערכה שלישית לקיום האש [דג' מערכות היו על המזבח (א) מערכה גדולה נקראת כך מדהיתה מדורה גדולה ורחבה להקריב עליה אברי התמיד ושאר הקרבנות שיביאו היום. וגם מדהיה כפרתה מרובה [כיומא דל"ג]. (ב) מערכת הקטורת. ליקח ממנה מלא מחתה גחלים להכניסן למזבח הזהב, ולפזר שם עליהם הקטורת. (ג) מערכת קיום האש, אינה משמשת כלום, והיא מגזירת הכתוב, ואין לה זמן ומקום קבוע במזבח. מתי ואיה יציתוה. [רלח"מ פ"ב מתמידין, ועי' רש"י יומא דמ"ה א']: {{עוגןמ|כה}} '''וחזיתה מזרחה''' <br> ר"ל חלון ופתח היה להמדורה לצד מזרח של המערכה, כדי שיהיה הרוח מנשב דרך שם להלהיב המדורה. דלצד מעריב של המדורה היה התפוח, ולא היה שם רוח: {{עוגןמ|כו}} '''וראשי הגיזרין הפנימים''' <br> שהתפוח למערב המערכה: {{עוגןמ|כז}} '''היו נוגעים בתפוח''' <br> דהיו מקרבין המדורה לתפוח כל מה דאפשר, כדי לתת רווח להאמה לצד מזרח שהי' מיוחד להילוך רגלי הכהנים שלא ישרפו בגדיהן: {{עוגןמ|כח}} '''וריוח היה בין הגיזרים''' <br> שהיו מסדרין העצים בריבוע. גיזרה א' למזרח וא' למערב, וחוזרין ומניחין עליהן ב' גיזרין א' לצפון וא' לדרום, ועל ריבוע זה חוזרין ומסדרין ריבוע אחר כנ"ל, ועוד כמה ריבועים, ריבוע ע"ג ריבוע, והרוח נושב בין ריבוע לריבוע. כמו שעושין במדינותינו ריבועים כנ"ל לייבש העצים בחמה: {{עוגןמ|כט}} '''שהיו מציתין את האליתא משם''' <br> ר"ל בנקבים שבין הריבועים התחתונים, היו תוחבין עצים דקים שמנים מודלקים [ואליתא מלשון אליה, שהיא שמינה ודקה, קיען בל"א] כדי להלהיב הריבועים מלמטה למעלה: {{עוגןמ|ל}} '''בררו משם עצי תאנה יפין''' <br> ר"ל אחר שסידרו מערכה גדולה וקודם שיסדרו מערכה של קיום האש, ביררו מהעצים שהעלו למזבח [כמשנה ג'], עצי תאנה יפין שמתלהבין מהר ואינן מעשנין כלל, והקפיד בזה בקטורת טפי מבמערכה ראשונה שיתלהבו מהר ושלא יעשנו משום דתוך שעה מועטת יכניסום להיכל, ולכן בחרו עצים חלקים בלי קטרי כדי שלא ישארו אודים ויעשנו: {{עוגןמ|לא}} '''לסדר המערכה שניה לקטורת''' <br> משום דקטורת מכפר על לשון הרע [כיומא דמ"ד א'], וחטא אדם הראשון ע"י לשון הרע היה, שקבל מלשינות מהנחש, ובעלי תאנה נתקן, אחר שחטא ונתבושש, שעשו להם מעלי תאנה חגורות, לכן גם לקטורת לקחו עצי תאנה [נתעוררתי לזה מדברי רש"י זבחים דנ"ח]. מיהו גם עצי אגוז ועץ שמן כשרים למערכת הקטורת. {{עוגןמ|לב}} '''מכנגד קרן מערבית דרומית משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות''' <br> ר"ל שהיה המדורה של קטורת משוכה לצפון מקצה קרן מערבית דרומית של מזבח, ד' אמות. וה"ט, מדכתיב בקטורת של יו"כ ולקח מלא המחתה וגו' אשר פתח אהל מועד, וילפינן כל קטורת מקטורת יו"כ, שצריך ליקח הגחלים מכנגד פתח אהל מועד. וד' אמות לצפון מקרן מערבית דרומית של מזבח, שם מכוון נגד פתח אהל מועד. [דהרי קי"ל דמזבח עומד ממוצע באמצע עזרה, משוך רק קצת כלפי דרום [כזבחים נ"ט א' ורמב"ם פ"א מבחירה]. וגם קי"ל דקדושת היכל ואולם חדא מלתא היא [ועי' תוס' זבחים דנ"ח ב', שכתבו דספיקא הוא בש"ס]. א"כ פתח האולם דינו כנסת ההיכל, ונקרא ג"כ פתח אהל מועד. והרי פתח האולם היה ג"כ כהמזבח מכוון באמצע העזרה, והפתח היה רחב כ' אמה. נמצא שהמזבח שהיה רוחב גגו למעלה כ"ת אמה, היו כ' אמות אמצעיות שלו נגד כ' אמות של פתח האולם וארבע אמות לכאן וארבע אמות לכאן היה גג המזבח עודף על פתח האולם. ואלו הד' אמות שגג המזבח עודף מכאן ומכאן, לא היו נגד פתח האולם. נמצא שכשמושך לעשות המדורה להקטורת ד' אמות מהקרן, תהיה המדורה מכוונת נגד פתח אהל מועד]: {{עוגןמ|לג}} '''בעומד''' <br> כמו באומד: {{עוגןמ|לד}} '''חמש סאים גחלים''' <br> ר"ל משער לסדר כל כך עצים, בכדי שיתהוו מהן ה' סאין גחלים וכל סאה הוא קמ"ד ביצים, וא"כ היה בחול כדי שיעור תש"כ ביצים, ובשבת כדי שיעור אלף וקנ"ב ביצים. ומערכה גדולה וודאי היתה גדולה מזו, רק לא היה שיעור קבוע לה, דהכל לפי הקרבנות שהיו מביאים באותו יום: {{עוגןמ|לה}} '''ששם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים''' <br> ר"ל לפיכך צריך ג' סאין יתרים, כדי להקטיר עליהן בחוץ ב' בזיכי לבונה שהיו על לחם הפנים: {{עוגןמ|לו}} '''האיברים והפדרים שלא נתאכלו מבערב מחזירין אותן למערכה''' <br> ר"ל השתא קודם שחיטת התמיד נותנין אותן בצדדי מערכה גדולה ונשרפים שם [ודלא כהמפרש כאן, שכתב, דאע"ג דתני השתא שמחזירן למערכה, אפ"ה ר"ל דרק אחר הקטורת התמיד החזירום. ובמח"כ רבינו זהו נגד גמרא ערוכה [סנהדרין מ"ט ב'] דלכ"ע יש סדר במסכת תמיד עכ"פ למצוה. ומה שרצה להוכיח כן מדכתיב העולה, עולה ראשונה. הן אמת הכי איתא [יומא דל"ח א' ובשאר דוכתי]. אבל נ"ל דהיינו שלא להעלות שאר קרבנות למזבח קודם לתמיד, ולא בשכבר הם על המזבח ועי' מ"ש בס"ד בחומר בקודש פ"ד אות ו' ז'.]: {{עוגןמ|לז}} '''הציתו שתי המערכות באש''' <br> ואותה של קיום האש רשאין להצית אותה אחר הקרבת התמיד [כלעיל סי' כ"ד]: {{עוגןמ|לח}} '''וירדו ובאו להם ללשכת הגזית''' <br> לעשות פייס, דבעזרה א"א שיפייסו, משום שהיה לוקח מצנפת של א' מהן בשעת הפייס, ואין נכון שיעמוד כך הכהן בעזרה בגלוי. ותו מדעמדו בעיגול, ויהיה א"כ אחוריהם אל היכל ה' [כתוס' יומא דכ"ה א']. עוד נ"ל מדצריך שיהיה א' מסנהדרין אצל הפייסות [כלעיל פ"א סי' ל"ה], ואינו נכון שיטריחוהו לבוא אצלן: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף