עריכת הדף "
תפארת ישראל - יכין/חלה/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}} {{עוגןמ|א}} '''שתי נשים''' <br> אורחא דמלתא נקט דסתם נשים מקפידות זע"ז דאשה עיני' צרה [כב"מ דפ"ז א'] וה"ה כל סתם בני אדם: {{עוגןמ|ב}} '''שעשו שני קבין''' <br> ר"ל דהו"ל שיעור חלה יחד: {{עוגןמ|ג}} '''ונגעו זה בזה''' <br> ה"ה אפי' נילש יחד ונקט נגעו רק לרבותא של הדיוק דבידוע שאינן מקפידות אפי' ע"י נגיעה מצטרפי כשנשכו [י"ד שכ"ו ש"ך סק"ב]: {{עוגןמ|ד}} '''מין במינו חייב''' <br> כשנשכו העיסות או נצטרף בסל: {{עוגןמ|ה}} '''ושלא במינו פטור''' <br> [ועי' ריש מכילתן סי' ד'] והוא הדין באחד קיבר ואחד נאה או בא' כרכם ובשני אין בו מסתמא מקפיד שלא יתערבו אם לא נלושו יחד [שם]. מיהו ביש בכ"א כשיעור מפריש מעיסה על חברתה כשנשכו ואף דבכל עיסות מפריש מזע"ז וא"צ נשיכה רק שיהיה מוקף הכא שאני דמקפיד אתערובתן [ט"ז שם סק"א] אבל שאר ב' עיסות בחו"ל דוקא בנלוש כ"א בפ"ע צריך שיפריש מהמוקף אבל עיסה שלשה וחלקה א"צ מוקף רק שיהא שירים מעיסה שמפריש [שכ"ג ס"א]: {{עוגןמ|ו}} '''רבי יוחנן בן נורי אומר שאר המינים''' <br> ר"ל כוסמין ושבולת שועל ושיפון ועי' פ"א: {{עוגןמ|ז}} '''מצטרפין זה עם זה''' <br> ודוקא לענין חיוב מצטרפים אבל אין תורמין מזע"ז [כפ"ב דתרומ' מ"ו]: {{עוגןמ|ח}} '''שני קבים''' <br> של מין א' החייב בחלה: {{עוגןמ|ט}} '''או קב תרומה''' <br> שאינן חייבין בחלה וקמשמע לן תרומה אף שהוא מין החיוב מה שאין כך אורז ותנא אורז אף שעל ידי טעם דגן אפשר שיתחייב מה שאין כן תרומה דמוע פטור מחלה להכי צריך תרתי: {{עוגןמ|י}} '''אינן מצטרפין''' <br> אפילו נשכו יחד: {{עוגןמ|יא}} '''קב חדש וקב ישן''' <br> מתבואה ישנה וחדשה והרי אסור להפריש מזע"ז [כתרומות פ"א מ"ה]: {{עוגןמ|יב}} '''וחכמים אוסרים''' <br> מיהו ודאי מצטרפי לחיוב חלה ויטול מכל א' בפ"ע והכי קיימא לן [שכ"ד ס"ח]: {{עוגןמ|יג}} '''הנוטל חלה מן הקב''' <br> ר"ל מעיסה פחותה מכשיעור: {{עוגןמ|יד}} '''רבי עקיבא אומר חלה''' <br> כשהשלים אחר כך להעיסה כשיעור חלה: {{עוגןמ|טו}} '''רבי עקיבא פוטר''' <br> לטעמיה במ"ד: {{עוגןמ|טז}} '''נמצא חומרו קולו''' <br> חומרו של כל מ"ד במ"ד הוא קולו במ"ה וקיי"ל כחכמים [שכ"ו ס"ה]: {{עוגןמ|יז}} '''חלת דמאי''' <br> זאת היא משנה חמורה ורבו בה פירושים. ולפענ"ד לא נשאר לנו לומר אחר שחזרנו על כל הצדדי' אלא דמיירי שקנה עיסה מכותי דגם הנקנה ממנו נקרא דמאי והרי יש בעיסה זו ספק שמא הכותי לעצמו עשא' וכבר הפריש חלתו או שמא למכרה לישראל עשאה ומדלא חייש אלפני עור לא תתן מכשול לא הפריש חלתו ולפיכך החבר שלקח העיסה חייב להפריש חלתו מספק. אבל מדעיסה זו טמאה היא דכותי לא נזהר בטומאה להכי קאמר תנא שאם יש לו עוד עיסה שעשאה הכותי בטהרה כגון שטבל הכותי לפנינו [כנדה ל"ג ב'] או שלשה הכותי במי פירות שאינן מכשירים ואמק"ט. והרי גם בה יש ספק אם הפריש הכותי חלתו. קאמר לן תנא דכיון שחלת שניהן ספק מפריש מהטהורה על הטמאה: {{עוגןמ|יח}} '''ישראל שהיו אריסין לעובדי כוכבים בסוריא''' <br> ארץ זיריען מזרחית צפונית לגבול א"י ועמ"ש פ"ו דדמאי סי' ל"ג: {{עוגןמ|יט}} '''ורבן גמליאל פוטר''' <br> משא"כ בשגוף הקרקע שם של ישראל מודה ר"ג דחייב: {{עוגןמ|כ}} '''רבן גמליאל אומר שתי חלות בסוריא''' <br> א' לאור וא' לכהן ככל חו"ל: {{עוגןמ|כא}} '''ורבי אליעזר אומר חלה אחת''' <br> כא"י: {{עוגןמ|כב}} '''אחזו קולו של רבן גמליאל''' <br> דפטורה ממעשר ושביעית: {{עוגןמ|כג}} '''וקולו של רבי אליעזר''' <br> דאמר חלה א': {{עוגןמ|כד}} '''חזרו לנהוג''' <br> נ"ל דר"ל חזרו חכמים והנהיגום כדברי ר"ג וכו' דכל העושה ב' קולות דסתרי אהדדי נקרא רשע [כעירובין ד"ז א']. וקמ"ל תנא דאף בדרבנן אסור לעשות כתרי קולי דסתרי אהדדי: {{עוגןמ|כה}} '''כדברי רבן גמליאל בשתי דרכים''' <br> משום דלכ"ע הוא רק מדרבנן להכי תפסו לקולא כר"ג דמיקל טפי מר"א: {{עוגןמ|כו}} '''רבן גמליאל אומר שלש ארצות לחלה''' <br> ר"ל חלוקות בדיני חלה. ודע דכזיב הוא אכזיב [הנקרא ציב בלשונם] והנהר הוא נהר שיחר [זיכאר בל"א] והר אמנה [מאנט האר] שלשתן במערב א"י כנראה ממפת הארצות אשר לפנינו. הנהר הוא במקצוע דרומית מערבית ואמנה במקצוע צפונית מערבית וכזיב באמצע ועמ"ש פ"ו דשביעית סימן ט' ובציור שם: {{עוגןמ|כז}} '''מארץ ישראל ועד כזיב חלה אחת''' <br> ר"ל מא"י לצד צפון ועד כזיב מדכבשוה גם עולי בבל ה"ה א"י גמור וחייבת כמותה: {{עוגןמ|כח}} '''מכזיב ועד הנהר''' <br> ר"ל לצד דרום לכזיב: {{עוגןמ|כט}} '''ועד אמנה''' <br> ר"ל מכזיב ולצפון עד אמנה: {{עוגןמ|ל}} '''שתי חלות''' <br> מדנכבש רק מעולי מצרים ולא מעולי בבל וקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא [ואפילו מה שכבשו עולי בבל אין חלתה מה"ת מדלא עלו כולן עם עזרא ובחלה נאמר בבואכם ביאת כולכם] לכן ארצה טמאה כחו"ל ומפרישין ב' חלות כבחו"ל: {{עוגןמ|לא}} '''של אור יש לה שיעור''' <br> דמדהיתה זאת הארץ קדושה תחילה והשתא היא חו"ל דמיא טפי לחלת א"י שנטמא להכי אותה של אור צריכה שיעור א' ממ"ח כעיסה טמאה שבארץ ישראל: {{עוגןמ|לב}} '''ושל כהן אין לה שיעור''' <br> מדהיא רק מד"ס: {{עוגןמ|לג}} '''מן הנהר ועד אמנה ולפנים''' <br> ר"ל בין הנהר לאמנה לפנים מכזיב [ועי' בציור הנ"ל] דשם ח"ל ממש. וה"ה שאר ח"ל: {{עוגןמ|לד}} '''ואחת לכהן''' <br> דהרי צריך להפריש חלה גם בח"ל מד"ס שלא תשתכח תורת חלה ואי יתנוה לכהן הרי מדנטמאה בטומאת ח"ל יאמרו ראינו תרומה טמאה נאכלת ואי ישרפוהו מה"ט עכ"פ מדאינו ידוע לה שום טומאה וודאית יאמרו ראינו תרומה טהורה נשרפת להכי תקנו ב' חלות. דעי"ז מסיק אדעתיה לחקור: {{עוגןמ|לה}} '''ושל בהן יש לה שיעור''' <br> דמדשניהן מד"ס ראוי להרבות בהנאכלת: {{עוגןמ|לו}} '''וטבול יום''' <br> היינו טמא שטבל ולא העריב שמשו: {{עוגןמ|לז}} '''אוכלה''' <br> לחלת אור שבח"ל דמדהיא מד"ס הקילו בה דלא לתסרה רק למי שטומאה יוצא מגופו כבעל קרי זב נדה ולא לנטמאה ממגע טומאה והרי בטבל נטהר מטומאה שמגופו. ולר"ן פרק אלו עוברין דוקא לטומאת מת א"צ הערב שמש אבל לטומאה שמגופו כגון קרי וזב ונדה לא שרי בלי הע"ש: {{עוגןמ|לח}} '''ונאכלת עם הזר על השלחן''' <br> ול"ג העלאה אטו אכילה: {{עוגןמ|לט}} '''ונתנת לכל כהן''' <br> אפי' לאינו אוכל חוליו בטהרה אבל לכהן ע"ה לא. ואנן קיי"ל מדהשתא אין חלה נאכל בא"י א"צ בח"ל רק חלה א' גם אין לה שיעור ונוהגין בכזית גם אין נוהגין להאכילה לקטן או לגדול שטבל לקריו מדאינן כהנים וודאין מיהו מצה בע"פ מותרת לכהן שטבל לקריו ונ"ל משום דלא שכיח' ל"ג בה רבנן. והאוכלה מברך המוציא. ואח"כ אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול תרומה [י"ד שכ"ב]: {{עוגןמ|מ}} '''החרמים''' <br> באומר נכסי מוחרמים לה': {{עוגןמ|מא}} '''והבכורות''' <br> תם למזבח ובעל מום לכהן: {{עוגןמ|מב}} '''ופדיון פטר חמור''' <br> שפודהו בשה: {{עוגןמ|מג}} '''והקיבה''' <br> מבהמה כששוחטה נותן לכהן זרוע ימין מפרק ארכובה הנמכרת עם הראש עד רוחב הכתף דהיינו ב' פרקים עליונים של יד הבהמה. והלחיים היינו מפרק של לחי אצל צדעי הבהמה עד למטה בפיק' של גרגרת עם הלשון שביניהם. והקיבה וקיי"ל דאינו נוהג בח"ל [י"ד ס"א סכ"א]: {{עוגןמ|מד}} '''וראשית הגז''' <br> הגוזז ה' כבשים שמשקל צמר כל א' י"ב סלע יתן קצת מהן לכהן ומד"ס יש שיעור לנתינה ה' סלעים ואינו נוהג בח"ל [י"ד של"ג ס"א]: {{עוגןמ|מה}} '''ושמן שרפה''' <br> שמן תרומה שנטמא: {{עוגןמ|מו}} '''וקדשי המקדש''' <br> קרבנות המזבח דדוקא קדשי גבול כתרומה וחלה אין ניתנין רק לכהן האוכל בטהרה משא"כ קדשי מקדש וודאי נטהרו הכהנים קודם שיאכלו': {{עוגןמ|מז}} '''ר' יהודה אוסר בבכורים''' <br> מדלא נקרב מהן במזבח לא מזדהרי בטהרתן: {{עוגןמ|מח}} '''רבי עקיבא מתיר''' <br> לתתם לכל כהן לטעמי' פ"ב דמע"ש דאינן אוכל רק ע"י הדחק: {{עוגןמ|מט}} '''ניתאי איש תקוע הביא חלות מביתר''' <br> מקום שבח"ל: {{עוגןמ|נ}} '''ולא קבלו ממנו''' <br> דלאכלן א"א מדנטמאו מח"ל ולשריפה א"א דאין טומאה וודאית ידועה בהן ויאמרו ראינו חלה טהור בא"י נשרפה ולהחזירן לח"ל ולשרפן שם א"א שלא יאמרו ראינו חלה יוצאה מא"י לח"ל להכי מניחה עד ע"פ ושורפה עם החמץ: {{עוגןמ|נא}} '''אנשי הר צבועים הביאו בכוריהם קודם עצרת ולא קבלו מהם''' <br> הצריכום להחזירן ולהוציאן מבהמ"ק: {{עוגןמ|נב}} '''וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה''' <br> ר"ל שבועות נקרא חג הקציר ובו מביאין ב' לחם להתיר החדש והבכורים במקדש: {{עוגןמ|נג}} '''בן אנטינוס העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו''' <br> דהוקשו בכורות למעשר דגן וכמו שאין מביאין תומ"ע מחוצה לארץ כ"כ בכורות אלא ירעו עד שיסתאבו ויאכל לכהנים: {{עוגןמ|נד}} '''יוסף הכהן הביא בכורי יין ושמן ולא קבלו ממנו''' <br> מדלא בצרום מתחלה לכך: {{עוגןמ|נה}} '''אף הוא העלה את בניו ובני ביתו לעשות פסח קטן''' <br> פסח שני: {{עוגןמ|נו}} '''שלא יקבע הדבר חובה''' <br> ורק בפסח ראשון חייבים: {{עוגןמ|נז}} '''אריסטון הביא בכוריו מאפמיא''' <br> מקום בסוריא: {{עוגןמ|נח}} '''מפני שאמרו הקונה בסוריא בקונה בפרוור''' <br> כפרים שסביבות ירושלים אבל תרומה לא דחיישינן שהכהנים יהיו מרדפים אחריה ויצאו מארץ ישראל לסוריא אבל בכורים ע"כ בעלים יביאום למקדש: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף